תפיסת העצמי היא חשובה ויקרה. לכן ערך עצמי נמוך, ותחושת נחיתות הינם פתח למחלות רבות של הגוף והנפש, הן פוגעות בשמחת החיים ובתפקוד וכשאנו נפטרים מהן אנו מרגישים טוב יותר עם מי שאנחנו ועם חיינו.

פעמים רבות בטיפולים בהם הנחתי מטופלים לקבל מסרים וריפוי מתוכם, הם שוב ושוב הופנו לחיזוק המבט המעריך והאוהב על עצמם (ללא תנאי), כמפתח לשינוי וצמיחה.

מכאן שהערך של הדימוי עצמי שלנו והמשמעות שלו בחיינו אפילו יותר גבווה ממה שניתפס בעיננו.

לפי שיטות שונות כמו הרפואה החדשה, הביולוגיה הטוטאלית, והריקול הילינג יש מחלות ותופעות גופניות פיזיות רבות שהגוף פותר ברמת הערך העצמי, זאת אומרת מייצר מחלות כדי להתמודד עם הדימוי הנמוך או הערך הנמוך.

לדוגמא אוסטאופורוזיס- מחלה שבאה בעקבות השוואה עצמית שלילית- לאחרים ו/או למי שהייתי פעם(הכי גרוע). מתרחשת כפתרון ביולוגי למצבים חוזרים ונשנים בהם האדם משווה את עצמו לרעתו, אז הגוף מוותר על מינרליים חיוניים וכך הגוף מייצר אוסטאופורוזיס. העצם כמו מתפוררת כרוצה להעלם.

זוהי רק דוגמא אחת מיני רבות להשפעות של דימוי וערך עצמי נמוך. 

יש מספר רב שיטות ודרכים להעלות רמת דימוי עצמי גם היא נחקקה בילדות, החל מעבודה עם ילדים פנימיים, צומת לב לשיח פנימי אוהב ומפרגן, ועד טכניקות של הוקרה בטוב הקיים באדם, כמו עבודת חוזקות ועוד ועוד.

הדבר המשמעותי להבנה הוא שכשאנו מתבוננים בפגמים אנו לא יכולים לראות את האדם שאנו מסתכלים עליו, גם לא את עצמנו. איפה שנשים את המודעות שלנו שם היא תהיה. וחשוב שנשים את המודעות שלנו במקום שאותו אנו רוצים להגדיל. המבט הטוב עלינו ועל חיינו יתרום לנו לשינוי ההרגשה והיא זו שתצור את השינוי חיובי בערך ובתפיסת העצמי בתוכנו ומחוצה לנו.