אף פעם לא מאוחר לחוות ילדות מאושרת
הספר "הורות פנימית" עכשיו בהנחה מוקדמת
חיבור לרגשות
מוגנות
צמיחה ותנועה חדשה
סקרנות ואינדיבידואליות
זרימה
חיבור לרגשות
הסרטנים נפוצים בכל העולם ובכל הימים ובמים מתוקים, וחלקם גם ביבשה. הם בעלי חשיבות אקולוגית גדולה, בעיקר עקב היותם מזון למגוון רחב של בעלי חיים. הם יכולים לחיות רק זמן מוגבל מחוץ למים או בלעדיהם, לכן הוצגו מסביב לעולם כמחוברים לאלמנט הרגש – שהוא יסוד המים – ולירח האחראי על תנועת המים.
הסרטן הוא חלק מגלגל המזלות באסטרולוגיה המערבית המודרנית, וגם שם מחובר לירח שהוא כוכבו השליט, המסמל את בין היתר את עולם הרגשות.
הירח המתמלא והמתרוקן, היווה סמל לכך שגם אנחנו חווים שינויים טבעיים של עליות ומורדות ברגש.
ישנם זמנים קודרים או קשים, שבהם אנו מרגישים רכים ופגיעים, טוטם הסרטן מזכיר לנו לחבק גם את הרגעים הללו, בכך שנאפשר לעצמנו להרגיש את מה שאנו חווים באותו הרגע, מבלי להדחיק, לנתח, לשפוט את עצמנו או להיצמד לרגש ברגע הבא.
טבע רגשותינו הוא זמניות והשתנות, וטוב שלא נקבעם בכך שנגדיר את עצמנו דרכם.
תרופת טוטם הסרטן היא היכולת להיות ערים לרגשותינו ולחוות אותם, ובכך לא לטבוע בהם או להיסחף על ידם
טוטם הסרטן קשור גם לחום הבית ולקהילה והיווה סמל לקשר האנושי, ותזכורת לטפח את מערכות היחסים שלנו ואת האנשים שסביבנו, החיוניים לצמיחתנו.
סמל זה קורא לנו לבדוק האם שמנו שיריון רגשי מול עצמנו או מול האנשים שמולנו? ואם הגיע העת להוריד אותו? בתנועתו מלמד הסרטן שבידוד מוחלט יכול לתגמל, אך לא לפרקי זמן ממושכים.
צבתות הסרטנים החזקות והמסוגלות ללפות בעוצמה ולא לשחרר, סימלו את היכולת לא לוותר על עצמנו, על זכויותינו, ועל מה שמשמעותי לנו. טוטם זה מלמד לעשות עבור אחרים אך לא על חשבון האושר והסיפוק האישי.
מוגנות
עקב צורתו ושריונו, טוטם הסרטן מתקשר בביטחון והגנה. ומפגש עמו מזכיר לנו להיות בטוחים שאנו מוגנים מכל סכנה האורבת בדרך, ולדעת שנוכל להגן על עצמנו בעת הצורך.
קליפתו הקשה מסמלת גבולות כחלק מההגנה. והוא מגיע כתזכורת ליכולת שלנו לפעול להגנתנו ולרווחתנו, בכך שנהיה מודעים ליכולתנו לשמור על הגבולות שלנו להציבם, בהרמוניה ובנחישות לעצמנו ולאחרים כשנצטרך, היות והם יסייע לנו לשפר את הבטחון ולחוות חופש.
לסרטנים המאופיינים בגוף המחולק לפרקים, חיים מלאי קרבות ומלחמות עם מגוון עצום של טורפים רעבים, ועם סרטנים אחרים, לכן פיתחו יכולות הישרדותיות מיוחדות.
סרטן הנלכד בצורה מסוכנת יקטע לעצמו את רגל התפוסה/ הצבת, בכך יחלץ מהאיום. תהליך זה נקרא אוטוטומיה – קטיעה עצמית.
הסרטן יגדל את הרגל או הצבת מחדש כאשר ייצא מהשלד החיצוני וייצור אחד חדש וגדול יותר (תהליך זה נקרא התנשלות).
בכל התנשלות הסרטן יגדל משהיה ויצמיח את האיברים שאיבד. תהליך התחדשות זה נקרא גם רגנרציה, ומסמל שלהשיל מעלינו חלקים שלא מדויקים לנו או מעכבים אותנו, יעזור לנו להתקדם לשלב הבא בחיינו.
צמיחה ותנועה חדשה
הסרטן התקשר גם למסתורין עקב יכולתו לברוח ולהסתתר במהירות. הוא בעל יכולת הליכה הצידה שלא משותפת לתושבי היבשה, ונע בזוויות שונות באופן בלתי שגרתי.
הסרטן מלמד שנוכל לפנות לדרכים חדשות או לא סלולות ולנסות שיטות או גישות אחרות ממה שנקטנו, על מנת להתקרב יותר למטרותינו.
הסרטן מסמל לפוגשים אותו לבדוק האם זה הרגע לקחת זמן ולהיכנס פנימה למקומות הרכים בתוכנו לשקט או למדיטציה.
טוב שנדע לחמוק לביתנו הפנימי, להקשבה ללב, שהוא הפתח לעולם טוב יותר.
טוטם הסרטן מעורר אותנו לפתח את הקשר שלנו עם האינטואיציה והקול הפנימי, הנחוצים לצמיחה ולהתפתחות שלנו. דרך הקשבה לאינטואיציה נדע מתי מדויק ונכון לנו לסגת ומתי להתקרב.
עקב יכולתם של הסרטנים לוותר על שיריונם, הם סימלו בשבטים אינדיאנים מסויימים לידה מחדש או צמיחה מחודשת.
למרות שמם, הסרטנים אינם קשורים למחלת הסרטן כלל.
היפוקרטס, הרופא היווני (המפורסם בכך שהמציא את שבועת הרופאים), נתן את השם הזה למחלה בשנת 400 לפנה”ס, מכיוון שראה דמיון בצורה של גידול על העור לצורת של סרטן ים, ומשם למעשה ניתן השם לאוסף גדול ומגוון של מחלות שונות שבהן תא בריא עובר שינוי ומתחיל להתחלק ללא בקרה.
אך עם זאת, קיים דמיון במשמעויות הרוחניות של סרטן כחיה וכמחלה, בכך שיוצרות איזשהי קריאת התעוררות אל אמת פנימית של כמיהות הלב, ותזכורת שניתן לקחת את החיים מכיוונים אחרים, ולבדוק האם ניתן לחוות את חיינו בצורה שבאמת היינו רוצים, ובמקביל להרפות ולסמוך על הטוב הלא ידוע, להתחבר ללב, לבית, לחום ולחיבוק שבמערכות היחסים וביחס החם.
סוראן האטלנטי, שהיה מורה רוחני, טען שלחלות בסרטן זו אחת משתי המקפצות ההתפתחותיות העוצמתיות ביותר שיש לנו.
טוטם הסרטן בא להזכיר לנו שאנו מסוגלים לעבור מכשולים ולהתגבר עליהם, גם אם אינם צפויים. דבר זה יאפשר לנו לגדול ולהתפתח משהיינו. היות והכינוי גיבור ניתן למי שגבר על משהו.
סקרנות ואינדיווידואליות
מפגש עם הסרטן מעודד לצמיחה מהנשמה ומקריאת הלב, מניע אותנו לפנות לכיוון הדברים שמעניינים אותנו על מנת לראות כיצד הם משפיעים על חיינו.
עקב תנועתו בסביבה נקשר טוטם הסרטן להזנה של סקרנות, לחקור ולגלות את העולם שנמצא סביבנו.
כשנפגוש סרטן נוכל להתרחב למישורים פנימיים, להיכנס פנימה ולבדוק, האם יש משהו שתמיד סקרן אותנו? האם יש כיוונים חדשים שנרצה לפנות אליהם?
טוטם זה סימל את האינדיווידואליות, והיכולת לגשת אל מה שליבנו מבקש, היות ודרך כך נוכל לגלות את הגוונים הייחודיים לנו.
טוטם זה סימל את האינדיווידואליות, והיכולת לגשת אל מה שליבנו מבקש, היות ודרך כך נוכל לגלות את הגוונים הייחודיים לנו.
ד”ר חיים שפירא (בהרצאותיו על תורת המשחקים) משתף מחקרים שמראים שבערוב החיים יש נטייה יותר להתחרט על מה שלא עשינו, מאשר על מה שכן עשינו. ובכך מוכיח – שכל עוד זה לא פוגע באדם אחר – תמיד שווה לעשות ולטעות מאשר להיזהר ולא לבדוק, לחקור ולחוות את מה שמסקרן אותנו.
הסרטן מופיע במיתולוגיות סיניות כמבשר על כך שעלינו לשחות למעמקי עולמנו הפנימי ולא לפחד.
זרימה
טוטם הסרטן הזקוק למים מלמד חשיבה “נוזלית”, ומזכיר לנו שיש בנו את הכוח לנוע ללא הזדהות עם סיפורים או דעות עלינו ועל חיינו במידה והם לא חיוביים (גם אם הם סיפורים שאנו באופן אוטומטי מספרים).
מחקרים מראים שאנשים שהאמינו שהם בעלי מזל טוב – חוו שיש להם יותר מזל מאחרים מתוך ההתבוננות שלהם על חוויותיהם מפרספקטיבה של מזל, היות ומזל תלוי בגישה שלנו לחוויות החיים, וביכולת שלנו לנוע עם הזרם (בסין גם הופיעה דמותו של הסרטן שזרועותיו פתוחות כסמל לשמש הרודפת אחרי הצללים בחיינו כקמע להגנה וכמבשר על מזל טוב).
חיית מים זו נעה בקלות עם הגלים והסערות שבים, ויודעת לנווט את דרכה על האדמה בצורה מיוחדת. תנועתה מזכירה לנו את האומץ לסמוך על החיים ובכך להירגע ולהרפות, על מנת שנוכל לזרום עם הזרם הטבעי של חיינו.
מפגש עם סרטן מזכיר לנו לתת ביטחון בדרך הלא ידועה שאנו הולכים בה, ולא לפחד לשנות כיוון ולהתקדם למסלול חדש כשמגיע הצורך, היות וזה גם חלק מהמסע שלנו.
כפי שנכתב בספר הטאו “הדרך חכמה מהצועד בה”, והיא זו הלוקחת אותנו. אנשים עם סרטן בטוטם באופן טבעי “זורמים עם הזרם”.
סרטן מסמל לנו שאנו יודעים להרפות (ולזרום) ולאפשר לחיים לקחת אותנו.
לאו דזה, אבי תורת הטאואיזם, הורה בדאו (הנחשב לכתב קודש), כי תפקוד הרמוני עם הטבע מתחיל בעיקרון האי עשייה.
לפיו, עיקרון אי העשייה אומר להיות בהוויה, בעשייה ללא עשייה, מתוך כבוד לרגע, וקשב רציף עם הסביבה.