העכבישים התפתחו מהזמן העתיק ומתוארכים לפני 420 מיליון שנים. הם אינם חרקים, אלא פרוקי רגליים, וישנם כמעט 50,000 סוגי עכבישים הידועים לאדם ורק 30 מהם בעלי ארס העלול להזיק. הם טורפים חרקים ביניהם גם מזיקים.
אינסוף אפשרויות בריאת המציאות
מפגש עם העכביש כטוטם מהווה תזכורת לכך שאנו יוצרים ו”אורגים” את חיינו, אמונותינו, ואת הדפוסים שאנו נעים בהם על הרשת המחוברת להכל. העכבישה תוארה בסיפורי האינדיאנים כזו שאורגת את המציאות דרך קוריה.
העכבישים בעלי שני חלקי גוף (במקום שלושה כמו לחלק מהחרקים) שיוצרים את הספרה 8. הם בעלי 8 רגליים, ולמרביתם שמונה עיניים הפזורות בחלק הקידמי של ראש-חזה שלהם המעניקות להם שדה ראייה רחב במיוחד. במכון דווידסון למדע פורסם כי חלקם אף רואים בשלושה ערוצי צבע בשונים דומה לנו בני האדם.
הסיפרה 8 מקושרת בצורתה לאינסוף, ולגלגל החיים הזורם ממעגל אחד לשני. טוטם זה מזכיר לנו את אינסוף הבחירות היומיומיות שאנו עושים היוצרות את חיינו, ונאספות לרשת גדולה יותר של הוויתנו בכללי. הכל ידוע מראש והרשות נתונה, זוהי זכות הבחירה, ומפגש עם העכביש מזכיר לנו את זה.
העתיד איננו קיים כרגע אלא רק האפשרויות, וכל אפשרות פותחת המון אפשרויות, וכל אחת מהן פותחת המון אפשרויות וכך זה ממשיך. זוהי אחת מתרופות העכביש. אינסוף אופציות לבחירה בחיים.
בחירה משמעותית שאנו עושים היא בדרך שבה אנו מתבוננים על הדברים שאנו חווים. ככל שנבחר להתבונן על הדברים בצורה שנעימה לנו ומרחיבה אותנו, כך תגדל אפשרות התנועה שלנו במציאות.
העכביש כטוטם מזכיר את אפשרויות המשחק עם הבחירות הללו.
העכבישים בדרך כלל צדים חרקים על ידי לכידתם ברשת דביקה שהם טווים מהקורים שהם מייצרים.
קורי עכביש הם בין החומרים הביולוגיים המרשימים ביותר שקיימים, והם עשויים מסיבי חלבון מורכבים, גמישים וחזקים.
הקורים נוצרים בחלק התחתון של בטן העכביש. עובי קור ממוצע הוא כעשירית מעובי שערת אדם ממוצעת וחוזק הקוטר ביחס לחוט פלדה באותו קוטר הוא פי כמה וכמה.
אריגת רשת קורי העכביש היא תהליך שמחייב סדר מורכב של פעולות, עבורם העכביש זקוק לתיאום מדויק של תפקודיו החושיים והמוטוריים.
העכביש ורשתו מהווים תזכורת לכך שאינסוף הפוטנציאלים הגלומים בנו נמצאים בתוכנו, ושאנו מסוגלים להשתמש בהם.
אשליית החיים
העכביש אורג את קוריו ודרכם תופס את טירפו ובכך מזכיר לנו שגם אנחנו יכולים להיתפס באשליית המחשבות, ההבנות, והתנועות הפנימיות שלנו, ולשכוח שיש מעבר למה שאנו יודעים מבינים ורואים.
רשת העכבישה ואלה שנתפסים בה מייצגים את האשליה שבחיים הפיזיים ואת הזמנים בהם אנו נתפסים בקיצוניות של טוב ורע, מתוך שכחה שהכל יכול להשתנות ברגע.
העכבישים מהווים תזכורת לכך שאם איננו החלטיים מספיק כדי לערוך שינויים במה שאנחנו רואים כגורלנו, יתכן ונתקע ברשת האשליה, במחשבות ובפחדים שנייצר.
לעכבישים אין כנפיים, אך חלקם מסוגלים לחצות מרחקים עצומים באוויר. אך הם לא עפים, הם גולשים על הרוח.
התופעה הזאת נקראת “בלונאות” – Ballooning, כיוון שמרחפים ברוח בדומה לבלון וכך מסוגלים להתרומם לגובה של כמה קילומטרים.
מחקר שנערך באוניברסיטה הטכנית של ברלין, גילה שהעכבישים חשים את תנועת הרוח, ושהתנאים מתאימים הם יוצרים מעין רשת קורים שמשמשת אותם כמפרש או מצנח רחיפה.
במחקר אחר שנערך באוניברסיטת בריסטול, נמצא גם שהעכבישים מסוגלים לחוש את השדה האלקטרומגנטי באטמוספרה, ולנצל אותו להמראה.
איזון
לפני שהעכבישים עולים לאוויר, הם מקבעים את עצמם למשטח באמצעות קורים מסוג אחד. לאחר מכן הם מרימים מעט, את אחת מרגליהן הקדמיות, לחוש את הרוח. ורק כשהם מרגישים שהתנאים מתאימים הם משחררים קורים ארוכים מסוג אחר, באורך ממוצע של כשלושה מטרים, ויוצרים באמצעותם משטח דמוי מניפה שמאפשר להם לגלוש באוויר.
כאשר אנו מחוברים לעוגנים חזקים (כמו לדוגמא ההכרה האלוהית – שהאנרגיה האלוהית היא אהבה, והיא חזקה מכל מציאות שנראית ממשית), וכשיש לנו מטרה מספיק חזקה (כמו אושרנו ובריאותנו) נוכל להעביר את עצמנו מרחק רב ברוח ובמחשבות לאיזורים תודעתיים שנעימים לנו, ובכך לאזן את מחשבותינו ומשם את הרגשות שלנו ואת חיינו.
העכביש סימל את האיזון שבין העבר לעתיד ובין הפיזי לרוחני, והזכרי לנקבי. ומהווה תזכורת לכך שמה שאנו עושים היום טווה את עתידנו.
העכבישים הם עדינים מאוד, ואם מפילים עכביש מגובה סביר שישבר וימות. אך למרות עדינותם העכבישים הולכים על קוריהם במהירות. הליכתם המהירה תוך שמירה על איזון היא אחת מסגולות טוטם העכביש, להלך בין שתי קצוות, פיזי לרוחני, ערות ושינה ועוד.
בניית העכביש את הרשת וצורתה מהווים תזכורת לכך שאנו תמיד במרכז חיינו, שעולמנו נארג סביבנו. קורי חיינו נטווים מהדרך שבה אנו מתבוננים ומגישתנו, מתוך המחשבות הרגשות, המילים והמעשים שלנו. לכן טוב שנאזן אותם לכיוון שנרצה מכיוון שהם אלה שיקבעו את גורלנו.
יצירה
העכביש נחשב במקומות שונים בעולם כטוטם של חיזוק אנרגיה נשית יצירתית, ונקרא גם שומר על ידע האלף בית הקדום המתגלם ברשת. כתזכורת להשתמש בשפה הכתובה ובכוח היצירתיות, כך שמילותינו יטוו רשת סביב אלה שיקראו אותן.
אנו מושפעים רגשית ומחשבתית מאינספור גורמים מבפנים ומחוץ לנו: מהמציאות עצמה, מהדברים שקורים לנו, מהאנשים סביבנו, מהאנרגיה שלהם, מהסביבה והחברה, מתנועת כוכבים, מהכוכבים שלנו(אסטרולוגיה), מהחיידקים במעיים שלנו, הכמות הוויטמינים והמינרלים שיש או שחסרים לנו ועוד ועוד.
טוטם העכביש מזכיר לנו שבתוך כל הקורים של הדברים שאנחנו מושפעים מהם, טוב שנדע שאנחנו יכולים לבחור לאיזה כיוון לטוות את הרשת. כך שנוכל לבחור במחשבה מאפשרת, לזוז, לעשות, ובעיקר להניע את התפיסה שלנו למקום מטיב.
לכן כשנפגוש עכביש נוכל להתעורר ולשים לב, האם אנו טווים את חלומותינו ושאיפותנו למציאות, האם אנו משתמשים ביכולת היצירתית שלנו לברוא חיים טובים שמחים לנו ולעולם.
כטוטם של יצירה מפגש עם העכביש מזמין אותנו ליצור, מזכיר לנו לטוות חלומות חדשים, לחפש פתרונות למה שכולא אותנו, להשתחרר לגדול, ולטוות קורים בכיוונים שנרצה להלך בהם.
היסתגלות, השתלבות, והתמודדות בהצלחה עם אתגרים, העמקה במערכות יחסים, אנרגיית נעורים. לחיות בצד הפראי ולזכור ליהנות מהחיים
התנים הם מאותו אב קדמון של הזאבים, (למעשה מאותה משפחה של הכלבים ולכן הדמיון הרב לכלב). הם פועלים בשחר ובחשיכה, הנחשבים חלקים מסתוריים וקסומים של היום ולכן הם נקשרו בתרבויות שונות מסביב לעולם המסתורין, לכוחות מיסטיים ולקסם. בנוסף הם לא מהססים לאכול נבלות ולכן התקשרו למוות ושאול
המוות שהתן מסמל אינו שאנו גוססים, אלא שאנו מוכנים לעבור לשלב הבא בחיים שלנו. נתבונן בקריאה הפנימית שבנו ונבין על מה התן מילל בתוכנו. אולי עבודה חדשה/ איזור חדש/ לחוות שינוי רוחני וכ’ו. הטוטם של התן מגיע להדריך אותנו לשם. לתת לדבר למות ובכך לאפשר לידה של משהו חדש
הרב קרליבך כתב שקורח (מאבותיו של שמואל, שלפי חז״ל היה עשיר ביותר) אמר ״זרעים מתחילים לנבוט באדמה רק אחרי שהם מתפרקים. שאני טועה וחוטא – כמה שאני מתפרק. אני נעשה עפר ועפר, אני מת, ורק אז אני מתחילך לצמוח.״ וכך הסביר את זה שאנחנו מתים שאנחנו בחיים. המוות כצמיחה מחודשת
בזמנים העתיקים במצריים היו קוברים מתים בצד הנילוס, התנים היו חופרים את הקברים וניזונים מהגופות, לכן התקשרו שם לעולם המוות
במיתולוגיה המיצרית העתיקה יש אל עם גוף אדם וראש של תן שנקרא “אנוביס“- שומר החיים של העולם הבא, הוא עמד בין תחומי החיים והיה האחראי על הלידה מחדש. אנוביס לימד לצוד דרך חיים חדשה, צמיחה חדשה, חיים חדשים והתחלות חדשות. במהלך השנים נכתבו סיפורים ומעשיות רבים אודותיו בניהם סיפורים אודותיו כמלווה המתים אל השלב הבא
אנוביס היה אל חשוב בעת העתיקה במצריים והיווה סמל למזל באסטרולוגיה המיצרית. הוא המזל האסטרולוגי לאנשים שנולדו בתאריכים של ה 9-27/5. אנשים אלה אופיינו בין היתר כחכמים, נדיבים בעלי עומק וסתגלנות, וכבעלי יכולת לפתור בעיות ולצאת ממצבים קשים בצורה הטובה ביותר, בדומה לסימבולים של טוטם התן מסביב לעולם
יש תרבויות שבהן הסימבול המרכזי של התן קשור ליללה שלו כמסמלת פתרון של בעיה או קשיים, כך שששמיעת היללה מהווה תיזכורת ליכולת הפנימית שלנו להתגבר ולהסתגל. למרת שבפועל התן מילל לשימושים רבים, כמו הדגמת הקשר הזוגי בין בני הזוג, או זיהוי אינדיבידואלי של פרטים במרחב ועוד
התן הינו זן שורד ומסתגל. הוא חיית בר, טורף ממשפחת הכלביים, שרוב מזונו הוא צימחי והוא ניזון ממגוון רחב של סוגי מזון שונים, לכן מסתובב גם בסביבה אורבנית ונחשב מין מתפרץ ונפוץ
תרופת הסתגלנות של התן מגיעה גם כאשר אנו פוגשים בקושי להתאים את עצמנו והתן מופיע- כתרופה פנימית טוטם ליכולת הקיימת בנו לנתק משקפיים של זרות, שוני, תחושת דחייה (שלנו את האחרים או של האחרים אותנו) וכדומה ולדעת שקיימת בתוכנו היכולת להתערות בסביבה, להשתלב
שנוצרת להקת תנים, החברים בה מתנהגים כיחידה שהתיאום בה בולט.
ההתנהגות הזו מייעלת פעולות חשובות כמו צייד וטיפול בצאצאים. הם יבלעו במהירות עודפי מזון ויקיאו אותם אותם מאוחר יותר לטובת האכלת גורים צעירים או נקבה מיניקה, ויגררו יחד בתיאום טרף גדול למקום מבטחים שבו יוכלו לאכול בבטחה. התנהגות זו עוזרת להישרדותם ומשפרת את חייהם כפרט וכקבוצה
התן מזכיר לנו את כוחה של המודעות הקבוצתית, היכולת לעבוד יחד עבור תועלת הדדית.
במקום לנקוט עמדה בודדת, להרחיב את ההזדמנויות ולהגביר את שיתוף הפעולה. טוטם התן מזכיר את היכולת לקבל מתנות חברתיות הגדולות עם העובדה של הרחבת התודעה בקבוצה במצבים מודעים
בנוסף היכולת הגבוהה של התנים לתקשר מסמלת את המשמעות שבביטוי שלנו ובבהירות שבביטוי- לדעת שהובנו כהלכה
התן מזכיר לנו לבטא ברהיטות את מה שנרצה להגיד, ולאפשר לאחרים להבין את רגשותינו בצורה ברורה ונקייה מפתח לפרשנות אחרת, לוודא שלא התפרשנו אחרת ממה שהתכוונו
התן מזכיר לנו לוודא שהובנו כהלכה. ובנושאים חשובים להתבטא- לא להניח שהבינו אותנו, או לחשוב שיודעים מה אנו חושבים/רוצים/מרגישים, כשזה נוגע לדברים מסויימים, לנושאים ולאנשים שיקרים לנו לוודא שהובנו
התנים מסורים מאוד לטריטוריה שלהם(שמסומנת בגללים ובשתן) וייעשו הכל כדי להגן עליה.
בגלל הדרך בה הם צדים והאגרסיביות בהגנה על הטריטוריה מול תנים מטריטוריות אחרות, התן גם נחשב לאנטי חברתי- ובפגישה איתו מעורר אותנו לבדוק האם ההתנהגות שלנו יכולה להיחשב לאנטי חברתית? והאם כדאי לשנות דפוסים ולאפשר לשינוי פנימי? נבדוק האם אנו מתחרים
שנפגוש תן נסכים להרחיב את החשיבה, לחפש מה מזין אותנו במצבים חדשים? האם אנו עומדים על האמת שלנו ללא תוקפנות כלפי אחרים? והאם נקטנו את הפעולות הנכונות על מנת ליישב מחלוקת בדרכי שלווה
התן הוא חיה אינטליגנטית המסוגלת להערים על יריבים חזקים כדי לקבל אוכל, לכן סימל תושייה וערמומיות. גוף התן מותאם לצייד של בעלי חיים רבים, והוא גם מסוגל לרוץ במהירות של סביבות 16 קמ”ש לאורך זמן. עקב היותם מהירים וזריזים, בשילוב עם היכולות החשיבה והנחישות שלהם הם ייצגו סמל גם ליעילות
טוטם התן מסמל גם את חשיבותן של מערכות יחסים קרובות. מזכיר את היכולת שלנו להעמיק בקשרים משמעותיים -אף כאלה שימשיכו לחיים שלמים
היות ותנים חיים לרוב בזוגות, יש להם זיווג אחד לכל החיים והם מסורים לבני הזוג שלהם. התן מזכיר לנו את הבחירה בבני זוגנו, לא להיות בזוגיות מתוך הכרח החיים, אלא לשים לב שאנו בוחרים בבני הזוג שאנו איתם
התן מזכיר לנו לשים לב שאנו חופשיים לבחור, שאנו בזוגיות שלנו מבחירה ושאנו מכירים בבחירה הזו כל פעם מחדש. דרך כך נוכל להתנקות מקורבנות ולזכור שאנו חופשיים ולבחור. מכיוון שטובה וחשובה הבחירה המודעת בזוגיות שאנו נמצאים בה
התן הוא בעל חיים חברתי החי בקבוצות. תנים מחוברים לתנים אחרים בקבוצה ובעיתות של שפע אף ייסיעו לגדל גורים של אחרים בתוך הקבוצה. התן הוא תזכורת ליכולת הפנימית שלנו לברוא מערכות יחסים חזקות ויציבות שבהן נתמוך וניתמך בגלים הגבוהים של החיים
אצל התנים ההריון קצר יחסית ונמשך כחודשיים. הגורים יונקים כחודשיים ובמשך החודש שאחרי הם מוזנים במזון שהוקא על ידי ההורים והאחים שלהם
מפגשים עם תנים הם סימן לבלות זמן של איכות וקרבה עם אנשים שיקרים לנו. התן מזכיר לנו לגרום לבני משפחה וחברים לדעת שאכפת לנו מהם, שאנחנו אוהבים אותם ושהם מיוחדים וחשובים לנו
הנוכחות וחברות הארוכה בין תנים כתזכורת למשמעות הזמינות לאחרים האהובים עלינו. התן מדבר איתנו על קשר עמוק ואמיתי עם אחרים ובילוי זמן בהנאה יחד. התן מופיע כאשר נכון יהי לנו לבלות זמן של כייף עם אחרים כתרופה
התן מסמל נעורים, כייף ומשחקיות מזכיר לנו לא לשכוח תמיד לשחק ולהינות מהחיים בכך להעיר את רוח הנעורים והקלילות שבתוכנו. התנים גם מסתובבים לבד כאשר הם לא בקבוצה, לכן מלמדים על לבדות שאיננה בדידות, ההנאה שבלבדות
לאנשים שיש תן בטוטם, טוב שיסמכו ויסתמכו על עצמם. ובמקביל שיבחרו לבנות ולהשקיע במערכות יחסים עמוקות, שיישארו נאמנים וידידותיים
אנשי התן הם אנשי המוח בארגון הסומכים בעיקר על עצמם אך ישמחו לשמוע עצות של אחרים. אנשים עם תן בטוטם לעולם לא יפלו למניפולציות מכיוון שהם חכמים מידי. הם אנליטיים וטקטיים, יצירתיים ובעלי דימיון מפותח, שאוהבים חיים דינמיים ולבטא את היצירתיות שבהם. אלו אנשים חיובים שאוהבים להתנסות בדברים חדשים
התן הוא טוטם של ממציאים, אסטרטגים, אנשים שמשתמשים בטריקים, וביכולות טקטיות בחיי היום יום. אנשים עם תן בטוטם הם לרוב בעלי איכויות נעריות, שמחים וחיוביים והינם בעלי סיכוי וסבירות גבוהה להצלחה
אם מופיע לכם תן בטוטם זה מעיד על רגישות גבוהה וגם שנכון לכם ללכת אחרי הלב אבל בו זמנית גם ללכת בעיקבות השכל, ולפני צעד משמעותי לעצור ולהתמקד.
התן מסמל את היכולת להיות קר ומחושב אך גם חיובי מבחינה רוחנית. להבין כיצד להשתמש בכישורך להביא לך את הטוב שהחיים מביאים לפיתחך
אמא אדמה, החיבור לאדמה וקרקוע, קצב והגנה פנימית, ואיזון
הצבים הינם החיה העתיקה ביותר מבין בעלי החוליות, הם היוו מסביב לעולם את הסמל הקדום ביותר לכדור הארץ. לפי מסורות אינדיאניות, אנו נולדים מתוך אנרגיית רחמה של האדמה ושאנו מתים אנו חוזרים לקרבה, ציוריי הצב ושיריונו היפייפה סימלו את אנרגיית האם הנצחית הזו שממנה צומחים חיינו
צבים הם אוכלי כל, סתגלנים ובעלי מסוגלויות רבות, לכן גם סימלו בשבטים רבים תזכורת לכך שאמא אדמה מספקת לנו את כל צרכינו
ישנם צבים גם ביבשה וגם במים. צבי ים בוקעים מביצים שמוטלות על החוף, אך מבלים את רוב חייהם ברחבי האוקיינוסים. רק בהגיעם לבגרות מינית, בסביבות גיל 20, הם יזדווגו, והנקבות יחזרו לחוף ולמקום המדויק שבו בקעו כדי להטיל את ביציהן. ממחקרים נמצאה ההשערה שיכולת זו ויכולות ניווט נוספות מדהימות של הצבים, מקורן בעובדה שהם מתואמים בתנועתם לשדה המגנטי של כדור הארץ
השדה המגנטי נוצר בגלל תנועת הגלעין החיצוני של כדור הארץ, בעומק של אלפי קילומטרים, והשפעתו מגיעה גם לפני השטח ועד לחלל. בין השאר השדה הודף חלקיקים טעונים חשמלית שמגיעים מהשמש בחלקים הגבוהים ביותר של האטמוספרה, (יש שמעריכים שזה אחד מהגורמים המאפשרים חיים על פני כדור הארץ). היכולת לחוש בשדה המגנטי ולהתמצא במרחב היא בתחושה המתקבלת באיברים, תחושה זו נגרמת כנראה מכיוון שהזווית והעוצמה של השדה משתנים במרחב בהתאם לקווי הרוחב- כך שככל שמתרחקים מקו המשווה (צפונה או דרומה) הזווית והעוצמה של השדה גדלים. דבר זה יוצר חתימה ייחודית לכל נקודה בכדור הארץ, החתימה מתבטאת בתחושה מסויימת. תחושה זו מתקבלת בגוף הצב
הצב הינו מורה לקרקוע, התנהגותו מלמדת אותנו שקיימת בנו היכולת המולדת להתחבר לרגע הזה. הליכתו האיטית והבטוחה מראה לנו שדרך כך שנבטח בקצב הפנימי נוכל להבטיח הגעה למקום שאילו אנו מייעדים. ושלפעמים “הדרך הארוכה ביותר היא הקצרה ביותר”. ומזכיר לנו את היכולת שלנו להתקדם מתוך כוונה ולא להתפזר
הצב מלמד אותנו לסמוך על כך “שהדרך חכמה מהצועד בה”, שהתשובות בתוכנו. ושאם יש עיכובים הם פועלים לטובתנו, גם אם הסיבה בלתי ניראת. נוכל לעצור את המרדף לנשום לליבנו רוך ונעימות ולהמשיך בקצב הלב
טוטם הצב מזכיר לנו שחלק מלהיות קשובים לקצב הפנימי הוא לוודא שלא טעינו בדרך וחשבנו שהחיים הם מירוץ- כי הם לא, ואם הפכנו אותם לכאלה, טוב שנעצור ונחזור לעצמנו לאהבה המדריכה אותנו. לעיתים רק דרך כך נוכל להספיק יותר
מי מנוחות זוהי למידה חשובה שנותנת לנו תרופת הצב. החופש להתקדם על מי מנוחות, לנסוע בקצב, לא למהר ועדיין להגיע בזמן. לנהוג לאט ולהגיע לרמזור כמו כולם, לוותר על הלחץ, גם שהשעון מראה כאילו שנאחר ועדיין להגיע במועד הנכון, לחוות עיכוב ולסמוך על כך שהוא לטובתנו – ולראות את זה נקרש במציאות. לסמוך על הקצב בו הדברים קורים. מכיוון שלשחרר את הדבר שאנו רוצים מכל יאפשר לו להגיע, כמו החוק היקומי שאומר- שמה שנברח ממנו יתפוס אותנו, ומה שנרוץ אחריו יברח
הצב משמש תזכורת לחיבור האדיר והאינסופי שיש בנו לאדמה ולטבע- זה שבנו וזה שמחוצה לנו, וגם את העובדה שנוכל בכל עת לפנות לאדמה לקבל שפע וריפוי
לכן אם נעלמנו בסבך של הזדהות עם רגשות שליליים ותפיסת מציאות קשה, האמנו למחשבות שאינן בוטחות בקיום ובכך פיתחנו חרדות ולחצים הגיע הזמן שנתחבר לתרופת האדמה- נוכחות ברגע הזה, הכאן ועכשיו.נוכל לעשות זאת בכך שכל יום נתבונן מה אנו כן מעריכים בחיינו, ומה טוב במה שניתן לנו. ההתחברות לטוב והכרת התודה תחבר אותנו לתרופת האדמה, ותעלה לנו את הסרטונין. ולאחר תרגול של שבוע ומעלה נתחיל לחוות את החיים אחרת, טובים ומאפשרים יותר. טוב שנתרגל את תרופות הצב ככלי לחיים
הצב כסמלה של האדמה, מזכיר גם את החשיבות שבמגע עם האדמה, הקשורה לאנרגיה היצירתית השוכנת בתוכנו ומחוצה לנו. ומזכיר לנו שבמידה ואיבדנו אנרגיה, או שהפכנו מרחפים או לא מרוכזים, וגם בעת סערה פנימית – טוב שנצעד יחפים על אדמה על מנת לייצר הארכה ולהתקרקע
למעשה ייטיב עם גופנו ונפשנו שנדרוך יחפים על אדמה לפחות פעם ביום. ההשפעה הטובה של הליכה על האדמה נאוצה בין היתר בכך שהמטען החשמלי של האדמה הוא שלילי, (גם עקב פגיעת הברקים בקרקע), לעומת המטען החשמלי של הגוף שלנו שהוא חיובי. כשנצעד יחפים על אדמה תתרחש זרימה של אלקטרונים מהאדמה לתוך גופנו. זרימה זו עוזרת באופן ישיר לריפוי טבעי של דלקות ופצעים, הפחתת סטרס וכאב, מסייעת לשינה איכותית ומגנה מהשפעות של קרינה מזיקה. כל זאת רק מללכת יחפים על האדמה
הצב טומן את ביציו בחול ובכך מלמד על היכולת לפתח את הרעיונות שלנו לפני שאנו מוציאים אותם לאור. לא לרוץ ובכך לפספס אלא להיכנס פנימה להתבונן, לשקול ודרך זה לפעול את הפעולה הנכונה. הצב מדגים לנו את איכויות ההאטה. אנו רואים זאת בחי ובצומח. נוכל להינות מהפרי רק אם נקטוף אותו בזמן כאשר יבשיל, ואם נרצה לגדל גור לא נפריד אותו מהוריו לפני הזמן. בכך מזכיר לנו את ההזדמנות להתפתח בקצב ובעונה הטבעית
הצב מסוגל להתהפך כאשר הוא מונח על גבו דרך שריריי הראש והצוואר החזקים שלו, ולכן יופיע כטוטם שיעזור לנו בזמנים בהם חשוב שנשתמש בראשנו ובידע שלנו כדי לייצב את עצמנו כשעולמנו מתהפך
כאשר נפגוש צב מת או הפוך על גבו ולא מצליח להתהפך בחזרה, ייתכן וזוהי תזכורת שהתרחקנו מהאדמה, שהפרזנו בשימוש בפלסטיק, שהשתמשנו לשווא במוצרים לא מתכלים, שזיהמנו, או זרקנו אשפה במלי לחשוב למחזר או לנקות אחרינו. חשוב שנזכור שאת כל מה שהרסנו נוכל תמיד לתקן. שריון הצבים מהווה למעשה את עמוד שדרה שלהם והצלעות. ומזכיר לנו שכל הדברים מחוברים, כך גם אנחנו וכדור הארץ בו אנו חיים
הצבים יכולים להכניס את כול איבריהם לשיריון, תרופת הצב מזכירה לנו את היכולת שבנו להיכנס פנימה על מנת לצאת החוצה מתוך הדיוק הפנימי. טוטם הצב מעורר אותנו לכניסה פנימה להתבוננות לפני פעולה, לתת לזרימה הטבעית של הדברים לפעול עבורנו
שריון הצב הינו חלק אינטגרלי מגופו, ומורכב מהצלעות שלו, חלק מעצמות הכתפיים, ועצמות נוספות ועוד. החלק החיצוני של השריון מורכב מקשקשים מיוחדים, שמקורם בעורו. חלקו התחתון של הצב מכוסה ומחובר אל שריון הגב ב”גשרים” של עצם. השריון בעצם מחובר לעמוד השדרה של הצב
מדעני גילו ממצאים המעידים שהשריון התפתח כחלק ממנגנון חפירה באדמה וכי מיני צבים קדמונים חיו לפני כ- 260 מיליוני שנה באדמות דרום אפריקה. תנאי המחיה באזור הזה היו קשים מאוד ולכן הצבים פיתחו תכונה פיזיולוגית ייחודית בצורת שריון
התרחבות הצלעות נועדה לחזק את השלד כך שישמש בסיס יציב לאיברי חפירה חזקים. ההתחפרות באדמה אפשרה לצבים להימלט מתנאי המחיה הקשים וכך הם שרדו, הדבר מזכיר לנו את יכולת ההגנה הפנימית ההישרדות הטבועה בנו
קיימת בנו יכולת הגנה פנימית, היא מוטמעת בגופנו, דרך חוויה ריגשית, אינטואיציה או ידיעה פנימית עמוקה. הצב מזכיר לנו שזה קיים בתוכנו. ויכול לבוא לידי ביטוי ביכולת המדוייקת להבחין מתי נכון לנו ללכת ומתי להישאר, ברגעים בהם אנו יודעים בתוכנו מתי טוב שנכבד את רגשותינו וניכנס פנימה, בהתבוננות מודעת על העולם הפנימי שלנו ועוד
שריון הצב הוויה מגוון סמלים עתיקי יומין. במזרח הרחוק, חלקו העליון היווה סמל לשמיים – וחלקו התחתון היווה סמל לארץ- לכן במקומות אלה קסם הצב נחשב כמקשר בין חומר לרוח, המחבר בין העליונים לתחתונים, והשתמשו בו בטקסים לקבלת ברכת שמיים וארץ
הצב מזכיר לנו שהדרך לשמיים עוברת דרך האדמה לכן חשוב שצמיחה רוחנית לא תהיהי מנותקת מהקרקע. לכן אם חוויתם הארה או קפיצה תודעתית, זכרו לתת לגוף מה שהוא צריך, להתקרקע, להתמיד בתנועה טובה ובאכילה נכונה
בזמנים אלה בהם ההתפתחות התודעתית מואצת, חשוב שנטפח את הגוף הפיזי הרי הוא הכלי שיש לנו כאן על האדמה המאפשר את הצמיחה אל האור הפנימי. הקשבה לקצב הפנימי, תנועה, תזונה נכונה, וכל דבר חיובי המקרקע אותנו כמו להיות חלק מקהילה והעמקה וטיפוח מערכות יחסים. אלו כלים אדמתיים רבי עוצמה בצמיחה הרוחנית
בתקופה האחרונה הם נוכחים בכל מקום שאני מסתכלת, לכן החלטתי לחקור את הטוטם שלהם, נדהמתי עד כמה הם מתאימים לזמן המיוחד והכל כך שונה שאנו חווים היום. אז קבלו אותם, יתושי הענק
היתוש הענק הוא למעשה שייך למשפחה הגדולה ביותר בסדרת הזבובאים, הנקראים הטיפולתיים, שהם לא יתושים. אך הם נקראים יתושי ענק/יתוש זכר/ יתוש ארוך רגליים בהגהה עממית, היות והם בעלי דמיון ליתוש במראה. אך הם גדולים בהרבה, מעופם איטי וגמלוני, בניגוד ליתושים עוקצים הם אינם ניזונים מדם, וגפי הפה שלהם אינן מאפשרות לעקוץ. אז אינם עוקצים או פוגעים בבני אדם
משפחת הטיפולתיים מונה למעלה מ15000 מינים, 23 בישראל. רוב המינים דומים
למרות צורתם ותנועתם בחלל הנראית כמעט מסורבלת, זוהי חיה עתיקה, הקיימת מתחילת העידן הנוכחי, שלמעשה הצליחה לשרוד ולשגשג מתקופת היורה הראשון (לאחר תום עידן הדינוזאורים) שזה למעלה ממאה מיליון שנים.
הטיפולתיים נפוצים כמעט בכל העולם, אך חובבי לחות ואזורים עשירים בצמחים, ומעדיפים בעיקר אזורים טרופיים. הם יצורים של מים ושל יבשה, אך היות והם עפים נחשבים גם ליצורי אוויר, מכאן שמחזיקים בשלושה אלמנטים, מים, אוויר ואדמה. המיים מסמלים את האלמנט של הרגשות ותגובות, האוויר של האינסופיות של המחשבות, והאדמה את הקרקע והיכולת לפעול טכנית וברגע. מזכירים לנו שגם אם אנו נשטפים בזרם רגשות נוכל להנהיג את מחשבותינו לטובתנו ופעול טכנית על מנת להתקדם לאן שרצינו.
האטה
הטיפולתיים עפים באיטיות מרשימה, התנועות שלהם נראות כבדות ומדשדשות. אם הטיפולה התעופף באיטיות לידנו נוכל לשאול בתוכנו, האם זה זמן נכון עברנו לקחת מרווח נשימה? האם יש דברים לא נחוצים שכופים עלינו קצב שלא תואם ניגון פנימי, שנוכל לשחרר? האם זהו זמן שמאפשר להרפות בו את הקצב, ולהאט? אם כך הדבר, נוכל לעשות זאת בדרך של מודעות, להתמקד בתחושות הגוף, ולהוריד הילוך דרך מודעות לנשימה, ולהרפות. גם בסיפור המקראי של בריאת העולם, אלוהים בורא כל, לקח יום למנוחה, בכך לימד אותנו את העוצמה והחשיבות שבזה. יש משפט שאומר שבתי החולים מלאים באנשים שלא היה להם זמן לנוח, וסופסוף עכשיו יכולים “לשחרר את הרגל מהגז”
מנוחה מלאה היא בכל הגופים. לנוח זה לא רק לשכב ולהרפות את הגוף, מנוחה מלאה היא להרפות מדאגות ולחצים, לשחרר את השכל והמחשבות שמייצרות אי שקט. במקביל ניתן גם לחוות מנוחה בגוף הרגש, לשחרר את הרגשות, דרך ביטוי ריגשי (כאשר אנו לבד לבכות/לצעוק/לשחרר רק דרך הרגש ולא דרך המחשבות, לבטא מול עצמנו כל דבר שעולה בנו באופן אותנטי, עד שמשתחררת מתוכנו אנחת רווחה או עד שאנו מרגישים הקלה). על מנת שנוכל לפרוק רגשות תקועים ומועקה רגשית, ולנוח
נוכל לנוח גם ברוח. יש תרגול שמזמין אותנו “לנוח באלוהים“. לנשום את העובדה שיש משהו גדול יותר מאיתנו, שפועל עלינו כל הזמן. (נוכל לקרוא לו איך שמרגיש לנו, אלוהים/ קיום/ אחדות/ קוסמוס/ ניצוץ נשמתי וכ’ו) וניתן לסמוך עליו ולנוח בידיעה שהוא אהבה, ושגם ככה המושכות בידיים שלו ולא שלנו, אז אפשר להרפות ולתרגל מנוחה בו
איזון ומחזוריות
הטיפולתיים מתפתחים בגלגול מלא, ביצה, זחל גולם ובוגר. משך מחזור ההתפתחות יכול להימשך בין כמה חודשים, עד 6 שנים (באזורים ארקטיים בעלי אביב קצר שלא מאפשר סיום מחזור גדילה של הזחלים) אך זה משתנה מאוד בין המינים, ומושפע מאוד מגורמי אקלים ומגורמים נוספים שטרם הובנו למדע. בכך מזכירים לנו שאנו במטמורפוזה. ההשתנות והיכולת להיות משהו שונה לחלוטין בכל שלב התפתחותי, מזכיר לנו שאנו דבר קבוע שמשתנה כל הזמן. נכון לנו להתבונן על כך. הטיפולה שולח אותנו להעריך את עצמנו על השינויים שכבר יצרנו, ולראות ולתכנן לאן אנו רוצים להתפתח עוד, מי אנו בוחרים להיות.
מחזור החיים שלהם מתקיים פעם בשנה, אך רק בהינתן תנאים. מכיוון שביצי טיפולתיים לא בוקעות אם אין להן תנאי מזג אוויר נוחים ונעימים. באיזורים בעלי תנאים קשים הביצים נשארות בתרדמת עד שנעים בחוץ מספיק על מנת להתבקע. במינים מסויימים, ביצי הטיפולתיים יכולות במזג אוויר קר לקפוא ולהפשיר שנים, ומספר מחזורים, ולהישאר ללא פגע, בהמתנה לתנאים נוחים יותר לצאת לאוויר העולם. ברגע שבוקעים הזחלים שורדים וחיים בסביבות חיים שונות ומגוונות, במים וביבשה. והם קומפוסטרים נפלאים, בעלי תפקיד חשוב בתהליך האורגני של פירוק עלים. כך גם הזחלים, זחלי הטיפולה יכולים לחיות עד ארבע שנים בטרם יהפכו לגולם, המדע עוד לא גילה מה משפיע על קצב זה.
שנראה טיפולתיים נוכל לשאול את עצמנו האם לחצנו ליצור, לפעול, לבחור או להוציא דבר מה מתוכנו, בזמן שעדיין לא נעים לנו? האם נלחצנו מהזמן שחולף? מהגיל שלנו? מהספק? מרעיונות שכליים שאינם מתואמים איתנו ועקב זה רצינו לפעול, למרות שזה הרגיש לא מדויק? וכ’ו.. נוכל להתבונן בטיפולתיים ולראות איך להיות מחוברים לקצב הפנימי ולסמוך עליו, בסבלנות בהקשבה.
הקצב יוצר את המוזיקה, וכך גם הקצב הפנימי שלנו. על מנת שנחווה את הניגון שאנו רוצים לחוות נצטרך ללמוד להקשיב גם לתנועה הטבעית שבתוכנו. בכך שנסלח לעצמנו, נסמוך עלינו, ונהיה קשובים למה שאנו יודעים שאנו צריכים על מנת לשרוד להיות ולשגשג.
מרגע שבקעו מהגולם הטיפולות הבוגרות מחפשות להזדווג בלבד. וברובן לא צריכות שתיה או מזון כלל(למעשה פיהן לא מותאם לאכילה), ולעיתים רחוקות, רק אם נמצא לידן, ילקקו מעט טל. בכך מפנה אותנו הטיפולה להתבונן על ההזנה שלנו. שהטיפולה מופיעה נוכל להרגיש האם אנו באמת צריכים את כמות המזון שאנו צורכים והאם נוכל לוותר על הארוחה הבאה, לפעמים הארוחה החשובה ביותר היא הארוחה שלא אכלנו.
יציבות
רגליהם ארוכות מאוד וכוללת 5 פרקים, הירך, פיסת הרגל, השוק, הטבעת קולית, והקולית, שבין השתיים האחרונות קיים סדק מובנה. ככל הנראה על מנת לאפשר ניתוק מהיר של הרגל, מכיוון שכאשר הם נתפסים על ידי טורף הם פשוט מנתקים את הרגל ונחלצים, והטורף נשאר שרגל בפיו. בכך מלמדים אותנו שאנו יכולים ברגע להתנתק מכל דבר שטורף אותנו. בין אם זה הרגלים, מחשבות, מערכות יחסים, רעיונות, ותפיסות והגדרות עצמי, אם זה לא תומך בנו, אין צורך לחכות שיטרוף ותנו. שנפגוש טיפולה נוכל להתבונן האם יש משהו שכדאי שנחלץ ממנו, אם כן טוב שנזכור שבכל נפש מצוייה היכולת להתעלות, כך גם בנפשנו. נתנתק ונשחרר ממה שמזיק לנו. יכולת זו מלמדת אותנו ומאפשרת לנו יציבות, לכן הטיולה נחשבים כטוטם ליציבות, שכתמיד היא קודם כל פנימית.
זמניות ונוכחות ברגע
מרבית ההזנה של הטיפולתיים היא בתקופה שבה הם זחלים, כבגירים כל מרצם מיועד להזדווגות. ברגע שבוקעים מהגולם, הטיפולות הבגירים מחפשים להזדווג, למעשה הם מזדווגים לרוב זמן קצר לאחר הגיחה מהגולם. ההזדווגות לרוב נמשכת כמה דקות אך במספר במינים שונים עשויה להימשך שעות ארוכות. הם יכולים להזדווג בדרכים רבות ומגוונות, אפילו בכך שרגל נוגעת ברגל. בכך מלמדים אותנו על הישרדות
מרגע שיכולים ולעוף ולהתרבות, זה מה שהם עושים ולכן בין היתר נחשבים למשפחה מאוד מצליחה ומרשימה ביכולת שלה לשרוד כמין
הטיפולה שימוש כטוטם לנוכחות ברגע ושימת לב להשקיע את הכי טוב שלנו ברגע הזה. החיים אינם תרגול לרגע הבא, הרגע הזה הוא המשמעותי ביותר
הטיפוליים הבגירים חיים פרק זמן קצר, בין כמה ימים לכמה שבועות. ככאלה, הם משמשים תזכורת מתמדת להעריך ולנצל את אורך החיים שיש לנו, ולקבל החלטות נבונות ביחס למה כדאי לנו להעביר את זמננו היקר
אז אם גם אתם פוגשים את הטיפלה, האטו וקחו את הזמן למצוא את היכולות והתרופות הללו בתוככם.
ישנם עמים או שבטים שיש להם חיה שהיא הטוטם המובהק שלהם. האריה הוא טוטם המתקשר עם שבט יהודה והיווה הסמל המובהק של שבט יהודה, שעל שמו נקראים היום- היהודים. מבין 12 האחים, שעל כול אחד נקרא שבט, שבט יהודה הינו על שמו של האח הבכור יהודה
ישנן טענות שמכל שבטי ישראל זהו השבט המרכיב את כמעט את כל היהודים הקיימים בימינו(מלבד יהודה ישנה סברה שקיים מיעוט קטן שהינו משבט הלוי, קובץ משבט דן וביהדות אתיופיה שבחלקים ממנה מחשיבים את עצמם שבט אשר).
בתקופת שבטי ישראל היה לכל שבט תפקיד, שבט יהודה היה שבט הלוחמים אשר הגנו על כול שבטי ישראל. אך הם לא היו כמו חיילים, הם היו סוג מאוד מפותח ואצילי של לוחמים.
הם היו מחוברים לתקשור וכוחות שמיים. הלחימה שלהם הייתה אסטרטגית ואצילית וכל לוחם היווה יחידה של כוח סמכות ואצילות. אומנויות הלחימה, ההבנות של הטבע והכלים שבהם השתמשו האריות של שבט יהודה לא נשתמרו לא בתורה ולא בתורה שבעל פה.
האריות הלוחמים היו נחשבים מודעים, אינטואיטיביים בעלי מוניטין מכובד בין כל השבטים.
הם היו המגנים הגדולים, הם ראו את עצמם כשייכים לכל בני ישראל. סמלם האריה המוזהב, הלוחם האציל השומר על כל בני עמו מכל השבטים, וימסור את חייו בהגנה על כל בני ישראל
למרות זאת, היה קל לזהות אותם. הם היו נראים אחרת משאר השבטים. גברי אנשי שבט יהודה היו גדולים יותר בגופם, חסונים ואף גבוהים יותר, והיו שומרים על שיערם ארוך, היו נראים כאריות. ישנם אמונות שדרך השיער מגיע התקשור.
האריה מוזכר במקרא כ 157 פעמים. יותר מכל בעל חיים אחר. כך גם מסביב לעולם האריה זכה לכבוד ויוקרה, זאת עוד משחר האנושות, הוא נבחר כסמל לבתי מלוכה ואצילים. הוא הופיע בסמלי מממלכות רבות גם כאלה שמעולם לא חי בהן מהממלכה הבריטית, בלגיה, הולנד, שבדיה, וכן ובממלכת אתיופיה, מונטנגרו, הודו, סינגפור, ועוד
האריה שימש כסמל במיתולוגיות וסיפורי דת של עמים רבים ואף שימש כאל, פסלים ותחריטים של גופו נפוצו באומנות העתיקה. הוא הופיע בייצוג של מלכות ופאר בסיפורי עם עתיקים של האשורים, הבבלים המצריים, היוונים והרומאים
בספרות התלמודית היחס לאריה מציין איש דגול באישיותו או בגבורתו הארי שבחבורה.
האריה נחשב לחיה אהובה אצילית וחזקה. במקומות רבים הוא תואר כמלך החיות, או מלך הג’ונגל, הוא מסמל אומץ לב, הדר ומלכות מייצג כוח, אסרטיביות, ומזכיר לנו עוצמה אישית
לאריה אין צורך שיגנו עליו, כוחו ניכר בעוצמתו. לכן האריה הוא תזכורת להגנה הטובה שיש בתוכנו. טוטם האריה משמש כתזכורת לכך שהננו מוגנים, תמיד. מכאן שהוא סמל להגנה והגנה פנימית
האריה יוצא דופן במשפחת החתולים מכיוון שהוא חיי בקבוצות. האריות בטבע פיתחו מיומנות וטכניקות מעולות לצייד משותף, ומשתמשים באסטרטגיית כוחם של רבים.הלביאות עושות את מרבית העבודה בקבוצה, כטוטם עובדה זו מסמלת את התגברותן של האנרגיות הנשיות, הכוח הנשי היולד ומזין את החיים, ואת החיבור לכוח פנימי זה בתוכנו.
הלביאה קלה מהאריה ב-40%, גופה חטוב נמוך ושריריו היא אינה סובלת מעודף משקל.
תפקיד הנקבות הוא הצייד, (אותו הן עושות בשיתוף פעולה מלא עבור כל הלהקה), גידול הצאצאים ולימוד רזי הציד לגורים המתבגרים. גופה של הלביאה מותאם למתקפת פתע מהמארב. היא ציידת – לוחמת חסרת רחמים והחלטית ביותר בשעת מרדף. למרות שהינה יצור בעל מצבי רוח מנוגדים, היא מטפלות בגורים בסבלנות ובחיבה, (גורי האריות מנהלים חיים חופשיים למדיי) היא מסורה ביותר בטיפול בצאצאיה.
בכדי שהלביאות תוכלנה למלא את התפקידים הללו, הן זקוקות לביטחון אותו הן מקבלות מהאריות הזכרים. לאריות ממין זכר תפקיד קיומי, לדאוג לביטחונה של הקבוצה כולה ובכך להבטיח את קיומה כקבוצת רבייה.
האריות מבלים את רוב זמנם בשינה ורביצה, הם מהווים דוגמא יפה של שימור אנרגיה – הם לא יבצעו שום תנועה מיותרת ללא צורך ,(הם לא פוחדים משום יצור).
האריה נמנע מעימותים ויסתלק ממקום סכנה במידת האפשר, הוא לעולם אינו נאבק לשם המאבק, ולכן הוא משמש תזכורת לכך, האצילות שבלבחור את המאבקים הצודקים שלנו
האריות אוכלים פעם בשלושה-ארבעה ימים, ואם הם שבעים הם לא ינסו לצוד טרף פוטנציאלי גם אם יתקרב אליהם. הם צדים בהתגנבות חתולית ותופסים את טרפם בדרך כלל דרך חנק (לרוב הלביאות הן הציידות). את הטרף הם מחלקים ביניהם בקבוצה על פי היררכיה ברורה, ראשית הזכרים, אחריהם הנקבות ולבסוף הגורים שיקבלו רק את השאריות שהשאירו להם הפרטים הבוגרים
האריות מגנים על העדה מפני טורפים, כאשר הם צדים הם משתמשים בשאגתם כדי להבהיל את הטרף לעבר הלביאה שממתינה לו, לכן המפגש אם אריה מעלה בנו את השאלה האצילית האם אנו מביאים תועלת לקבוצה או לקהילה שלנו? האם עלינו לעשות יותר ? /לשתף פעולה יותר
האריות הזכרים מתאפיינים ברעמה המקיפה את ראשם ולא מראה את הגולגולת, הרעמה היא מכשיר הלחימה של האריה (כוחה בהרתעה, מונעת פלישת שכנים לא רצויים לטריטוריה ומונעת קרבות, ומגינה על עורף האריה מנשיכות ופגיעות מקרבות עם זכרים אחרים), והיא קטנה משהיא נראית.
אריה גדול או אריה הבטוח בכוחו, יכול להכביד על עצמו בכך שגולגלתו תראה קטנה משהיא באמת. מה שלא כדאי לאריה קטן המעוניין שיראוהו גדול ככל האפשר. זוהי תופעה אופטית – נוכל להתנסות ראות את התופעה דרך כך שנניח אובייקט במסגרת ואז אובייקט זהה לו ללא מסגרת וניווכח שזה החסר מסגרת נראה גדול מזה שבמסגרת. מזכיר לנו את היכולת שלנו להותיר רושם אצילי וסמכותי גם אם איננו מרגישים כך
לאריות אין אויבים, אף אחד לא טורף אותם והם נמצאים בראש מארג המזון.
האריה צועד באלגנטיות ואצילות חתולית, צעדיו נראים רכים והוא כמו מרפרף בהליכתו על האדמה, אך עם זאת הוא משאיר אחריו טביעת רגל עמוקה מאוד וגדולה, תזכורת לכך שאנו לא זקוקים לוותר על האצילות או העדינות על מנת להשאיר חותם עוצמתי.
האריה הוא חיה דומיננטית המתקשרת עם מנהיגות, אדם שיש לו בטוטם אריה, שמרגיש חיבור פנימי עם החיה הזאת, יכול שיש בכך תזכורת ליכולות המנהיגות שלו והדומיננטיות במערכות יחסים ובעבודה. כמו גם להצביע על נטייה לאגרסיביות, לאש פנימית שיכולה גם לשרוף בשעת זעם או כעס.
משיכה פנימית לאריה יכולה להצביע על רצון לשלוט במזג הפנימי שיצא משליטה, או חשש מפניו. החיבור לאריה והמפגש עמו יכול להוות הזמנה פנימית לבטא כעס בפתיחות כדי לחוות פחות תסכול, או להקשיב לפני שנותנים תשובה, להישאר רגועים בזמן שהתשובה ניתנת לנו, בזמן שהאחר מדבר בעת וויכוח. האריה מזכיר לנו את היכולת לנשום ולהיווכח ביכולת שלנו להירגע. האריה הוא המגן של מערכות היחסים, הבית והמשפחה.
מסביב לכל אדם ודבר קיים שדה אלקטרומגנטי שמשפיע עליו. אנו חשופים לשדות זה של זה, והשדות מושפעים מהמחשבות והרגשות שלנו. לעיתים אנו יכולים לפגוש אדם ולהרגיש כל כך הרבה מבלי שהוא יגיד כלום. תמיד בשיח עם אדם אנו קולטים הרבה מעבר מילים הנאמרות לנו על ידו, לכן כשאנו מרגישים חלשים או זקוקים לכוח או הגנה ורואים אריה, גם אם זה רק בתמונה, או מסך ורק לרגע קט, זו תזכורת טובה עבורנו שיש בתוכנו את הכוח, ההגנה הפנימית הטובה, העוצמה והחוזק שאנו נזקקים לו.
דרך ההיזכרות בטוטם האריה נוכל לחזק את השדה שלנו להיזכר בעוצמת האריה הפנימית שבנו- כך שאנו יכולים לשדר חסינות והגנה פנימית שתתבטא כמסר מהחוץ אל הפנים שאנו מקרינים החוצה.
האריה הינו סמל למלכות, בכל אדם יש מלכות שמיים ומלכות אדמה וגם מלכות הלב. אנו המלכים של הממלכה שלנו, כאשר אנו יודעים שאנו אלה שצריכים ויכולים לספק לעצמנו את ההגנה והצרכים, אנו משחררים תודעה של תלות (לחכות שמישהו יעזור לנו או משהו יציל אותנו). כשאין לנו צורך בתודעת קורבן או נזקקות אנו משיבים לעצמנו את הכתר למלכות חיינו.
ישנו תרגיל אנרגטי קבלי מדהים, שכאשר אדם מסוים מאתגר אותנו, או שאנו בקונפליקט קשה מול אדם וצריכים לדבר איתו, לעשות משא-ומתן וכדומה, נוכל לדמיין לפרטים כתר מדהים ומרשים (את הזהב והאבנים היקרות המשובצות, העיצוב וכו’) ולהניח את הכתר הדמיוני הזה על הראש שלנו (עם כל כובדו), ואז לדמיין שאנו מניחים כתר נוסף נפלא ומרשים באותה מידה על ראשו של האדם המאתגר אותנו לפני שאנו משוחחים איתו. האנרגיה תשתנה ! בשיוויון ובתודעת מלכות יש ריפוי.
אנו המלכים של הממלכה שלנו, של העולם שלנו. מלכות האריה לא באה על חשבון האחר להיפך היא תומכת בשיתוף פעולה ובקבוצה. אנו אלה המחליטים על האנרגיה הפנימית שאנו בוראים (בעולם הפנימי ומשם בעולם החיצוני). טוטם האריה מזכיר לנו להשיב את הכתר לראשנו
כלב כשמו כן הוא- כמו לב, הוא יאהב את בעליו ויהיה נאמן להם גם אם יקבל יחס קר או קשה, זאת מכיוון שתוכו רצוף אהבה
בעולם האנרגטי כל כלב נחשב כמרפא, (בניגוד לחתולים לדוגמא, שחלקם בעלי איכויות גבוהות ושונות של ריפוי. בממלכת הכלבים כולם בעלי איכות מרפאת), הכלבים מרפאים דרך אהבה ללא תנאי לבעליהם
לכלבים איכות מרפאת בדרך של לב, מתוך האהבה שהם נותנים. מזכירים לנו שאהבה שבנו היא מרפאת, שלפעמים כל מה שנידרש זה לאהוב ודרך האהבה נרפא ונירפא
מקור ריפוי לחיים הינו האהבה ואהבה העצמית, לכן שאנו חווים קושי וחוסר אהבה מבחוץ כנראה שזהו שיקוף של תנועה פנימית. במקרה כזה שווה לכוון את המבט פנימה
כלי נפלא לתרגול אהבה עצמית הוא לכתוב איך מבטאים אהבה זוגית/הורית וכ’ו (מה שאתם הכי מפותחים בו), ולהתבונן על הפערים בין היחס שלכם אליכם – לבין מה שרשמתם, מה שתמצאו הינו כלי עבורכם. תנו לעצמכם את ההורות הפנימית הטובה ביותר שתוכלו/ והיו בני הזוג הטובים ביותר לעצמכם-(בכולנו יש אור אמיתי לאהוב). סגולת הכלב מזכירה לנו את היכולת העצומה שלנו לאהוב
מפגש עם הכלב מזכיר לנו שאנו יודעים לבטא ולקבל אהבה בלתי מותנית. שנכון לנו לתרגל אהבה ללא תנאי לעצמנו
רוחו של הכלב חזקה ועמידה, נאמנותו וחיבתו לבעליו עצומה ואיננה מסוגלת להינזק. גם אם הבעלים יתעלל בו הוא עדיין ישיב אהבה. נשמתו של כל כלב סלחנית ומהותו לאהוב, לשרת, להגן ולתמוך. לכן הכלב מזכיר לנו את היכולת שלנו להתגבר ולעודד את עצמנו
הכלב נחשב חברו הטוב של האדם דרך הסגולה של להיות באהבה ובשירות של בעליו, לכן נחשב גם טוטם לשירות טובת האנושות.
אנשים בעלי כלב בטוטם תמיד משרתים באופן כל שהוא את האנושות
כלבים חברותיים לבני אדם, גם כאלה שאינם מכירים. במכון וויצמן למדע, נעשה ניסויי הבודק כלבים לעומת זאבים- בעזרתו בודדו את הגן האחראי על חברותיות, ודרכו כיום מנסים ולאתר בסיס גנטי של הפרעות חברתיות בבני אדם. הכלב מזכיר לנו את יכולתנו להתגבר ולהתנהג בחברותיות גם שנראה שאיננו מסוגלים
הכלב נחשב גם המגן. בעולם העתיק היה נחשב שומר ומגן, ויש מיתולגיות שבהן הכלב שומר על הסודות/האוצרות/הילדים ובכלל שומר כל דברים בעלי ערך רב. הכלב מפנה אותנו להתבונן האם ניתן להגן טוב יותר על מרחב המחייה שלנו
לכלב חוש הריח מהחדים ביותר בעולם החי, המכיל 180 מיליון תאים שקולטים ריח. הוא זוכר ומבחין בריחות שונים והאזור במוח שאחראי על זיכרון הריח מפותח אצלו פי 40 מאשר אצל האדם. הכלב מבחין בריחות שהמוח האנושי כלל אינו יודע לקלוט. אחת הסיבות לכך הן שלכלב תא מיוחד באף שבו הוא אוסף אוויר, כך שחלקיקי ריח מצטברים שם עד שהריכוז שלהם גדול מספיק כדי לאפשר לכלב לזהות אותם
מחקרים הוכיחו שכלבים יודעים להריח ולזהות גידולים ומחלות שונות, למצוא חומרי נפץ ועוד
חוש ריח מלמד אותנו על היכולת לזהות בין טוב לרע, היכולת לחוות את האמת דרך המצפן הפנימי שלנו. סגולת הכלב מזכירה לנו שאין לנו צורך באישור מאחרים, ושביכולתנו לזהות אמת ולדעת מה האמת האישית שלנו – ולהישאר נאמנים לה
העורב האפור הוא חיה כל כך מצויה בישראל, עד שלרוב האנשים קשה לחשוב על לעבור יום בלי לפגוש בה. זאת משום שהעורב הינו אחד הטוטמים משני התודעה והחשובים שיש לנו, משום שהוא תזכורת לחוקי הקיום ולקסם הנוכח בכל. כמה פשוט, נכון ונמצא בכל מקום – ככה נחוץ ומשמעותי.
העורב הוא חיה חכמה ומפותחת, ויש שאומרים שהוא הציפור החכמה ביותר. מתוך התנהגותו ודרכי פעולותיו המתוחכמות, סימל העורב האפור את היכולת לאזן את החיים – בין חוקי האדם (חוקי החברה) וחוקי הבריאה/הקיום, ואת הכוח להעזר בחוקים אלה על מנת לשנות מצבים תקועים.
חוקי הקיום הם חוקים אוניברסליים, פיזיקליים ורוחניים, החוזרים על עצמם ומתגלמים כל הזמן, בתוכנו ומחוצה לנו. לכן אנו יכולים ללמוד אמיתות רוחניות גבוהות דרך התבוננות ולמידת הטבע והטבע שבגוף שלנו. כמו שנאמר “כמו בעליונים כך בתחתונים”, החוקים הללו חוזרים על עצמם ונוכחים בכל.
העבודה עם החוקים הללו תומכת בנו במישורים הפיזיים והרוחניים בו זמנית. חוק האהבה, חוק הטבע, חוק הכבידה, חוק כלים שלובים, חוק המשיכה וכדומה, הם דוגמאות לחוקים שכאלה.
אם אדם רוצה שיהיה לו משהו ספציפי, אך במקום זה מתבונן על החוסר בו – הרי שהחוק המקודש מסביר שבהכרח הוא מושך את החוסר ולא את היש. העורב מזכיר לנו שעל מנת שאותו אדם ימשוך את היש לחייו, הוא צריך להיות בהודיה על הקיים, ובהתבוננות על מה יש לו, מתוך מקום של מלאות. זוהי דוגמא לחוק רוחני שהוא גם חוק פיזיקלי- דומה מושך דומה. כפי שרבי נחמן כתב : “אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות”.
מסביב לעולם נכתבו מיתולוגיות רבות על העורב כמכיר את תעלומות הבריאה, ובעל הידע השלם לגבי חוקייה, והמהות האמיתית של תפיסת הטוב והרע. באגדות וסיפורי עם ממקומות שונים בתרבויות שבטיות שונות, נחשב העורב לשומר החוק המקודש, הנמצא מחוץ לאשליות הזמן והמרחב. החוקים הקסומים הינם גם תמיד חוקי תודעה- אותם ניתן לקיים מתוך מחשבה, רגש ומעשה.
ישנם סיפורי ניסים רבים מספור, של אנשים שכנגד כל הסיכויים הצליחו דרך כוח התודעה שלהם. המדען והכירופרקט המפורסם ג’ו דיספונזה, הוא דוגמא שכזו. הוא נפצע באופן קשה ובלתי הפיך, ונחשב מבחינה רפואית לאדם שרוב הסיכויים שיישב על כיסא גלגלים כל חייו. אך הוא לא קיבל את הגזרה הזו, ובמהלך שבועות ארוכים דמיין את גופו מתאחה ונרפא עד שזה קרה לו במציאות, והוא חזר לתפקוד מלא. זוהי דוגמא לתרופת העורב.
קסם החיים
נכתבו סיפורים ואגדות, על כך שבכל מקום שיש עורבים יש קסם. העורבים מסמלים את היצירה והכוחות הרוחניים, ומזכירים לנו ליצור ולהביא לידי ביטוי את קסמם של החיים, אך בו זמנית קסמם של העורבים מכיל גם אזהרה, שמי שלא זוכר את הקסם לא חווה אותו.
עורבים אוהבים להשתעשע, והם עושים זאת בצורות יצירתיות. ואף בתהליכי החיזור שלהם הם מעידים על כוח יצירתי חזק. לכן נחשבים לשליחים הקוראים לנו להיות במודעות לקסמי היצירה שסביבנו – ושלרשותנו.
התכונה הבולטת הנוספת של העורב היא קולו. יש לעורב שפה מורכבת טווח צלילים וטונים רחב. קרקורו של העורב צריך להזכיר לנו שקסמי החיים קוראים לנו (וקורים לנו) מדי יום. על אף שרואים ושומעים את העורבים רבות, קשה להתקרב אליהם. הדבר משקף אצל אנשים רבים, את חוסר מודעותם לקסמי החיים ועל זכותם לבחור במודעות להשתמש בקסמים כדי ליצור מחדש ובצורה המופלאה ביותר את חייהם.
בספרו של טד אנדרוז, שפת החיות כתוב : “שנשמותיהם של בני אדם ובעלי חיים מעורבות בעורב ומשום כך הוא יכול לסייע לכם לשנות את חייכם או הוויתכם”.
העורב הוא תזכורת למשוך מתוכנו את האנרגיה היצירתית והקסומה שתאפשר לנו להגשים את מבוקשנו, הוא תמיד יגיע ברגע הנכון שנצרך לזכור זאת מכיוון שהוא שומר התזכורת של החוק המקודש, שהבריאה כולה היא קסם, כך גם חיינו.
התודעה שלנו משפיעה על היכולת שלנו להכיל ולתת מקום לקסם שמצוי בכל חלק בקיום החיים שלנו. העורב מזכיר לנו את היכולת להשתמש בכוח הרצון שלנו ליצירה ובריאה דרך החוק המקודש הזה.
אנו המצויים בקיום כפי שאנו תופסים אותו, יכולים דרך תודעה חיובית ורחבה, להיות אלכימאים של המציאות שלנו. הדבר תופס לכל אספקט של חיינו, הכל עובר דרך הדמיון שלנו ותפיסת המציאות. בספרו הנהדר אוטוביוגרפיה של יוגי מצוטט יוגננדה (שהביא את היוגה למערב) את המורה הגדול שלו, שמסביר בדיוק את זה באומרו: “הדמיון היא הדלת שדרכה נכנסים המחלה והמרפא, אל תאמינו בממשות המחלה, אורח שלא מאמינים בו יברח”.
לכן בפעם הבאה שתפגשו עורב זיכרו שחייכם הינם קסם מוחשי, קסם איננו צריך להיות רחוק מאיתנו או בלתי נגיש למעשה הוא בכל. אם מסר זה רחוק ממכם טוב שתתחילו לחוות זאת בדרך מהירה וקצרה. תוכלו להביא חוויה זו לחייכם בכך שתאמרו בכל בוקר תודה על היש (שאתם באמת מעריכים), שקיים בחייכם. תוכלו להפנות זאת לבורא, לקיום, לאלוהים, לאנרגיה הקיימת בכל, לבריאה או לכל דבר שמרגיש לכם. באומרכם התחברו לחוויה הרגשית שבהודיה שלכם, התחברו לרגש ההודיה האותנטי, זהו הדבר היחידי שמשנה. בסוף ההודיות שבחרתם, אמרו “תודה על המתנות שנתת לי, ותודה על המתנה שנתת לי היום” (עוד לפני שהתחלתם את יומכם). בסופו של כל יום תוכלו לראות שקיבלתם מתנה מהחיים. המשיכו בתרגול זה והגדילו את הטוב בחייכם, אתם ראויים לכך. החיים מלאי קסם וכך גם אתם. העורב מבקש מאיתנו לזכור זאת.
הישרדות התמדה ועיקשות יצירתיות ומהירות שחרור מהפרעות, וצמיחה דרך נקיון תודעתי
הזבוב הוא אחד החרקים הנפוצים ביותר בעולם, מכיוון ששורד כל, וגם בתנאים הקשים ביותר מסוגל למצוא מזון, להתרבות ולשגשג בהצלחה.
טוטם הזבוב מביא איתו את מסר בשורת ההתמדה, מזכיר לנו שגם אם קשה, טוב שנתמיד ונמשיך, כי הדברים הולכים להשתפר. מסר הזבוב הוא שהדרך היחידה היא התפתחות.
הזבוב מרעיש ומציק ומעביר מחלות. הוא טוטם שמעורר אותנו לבדוק האם יש סכנה שיש להתייחס אליה? תפקידו להזכיר לנו לא להתעלם מסכנה אפשרית, לראות אותה כעת לפני שהיא מגיעה, ולטפל בה
מוחם של הזבובים הוא בגודל גרגר מלח, אך זה לא מונע מהם להגיע למסוגלויות עצומות ולמרות היותה מאוד קטנה, מערכת העצבים של הזבובים מורכבת, מסובכת ומדהימה:
כדי למצוא את הכיוון ממנו מגיע קול כלשהו, מוחנו מודד את ההבדל הקיים בין הזמנים שלוקח לקול להגיע לשתי האוזניים שלנו, ומודד את ההבדל בעוצמה של אותו הקול כפי שנקלט בכל אוזן. הזבוב (למרות האתגר שקיים בכך שאוזניו קרובות זו לזו) מזהה הבדלי זמן פי אלף יותר טוב מהאוזן האנושית (לפי ארגון הביומימיקרי הישראלי)!. יתרה מזאת, לאחרונה פיתחו מדענים מכשירי שמיעה משופרים לבני אדם, המבוססים על דרך שמיעתו המדהימה של הזבוב.
זבובים חומקים מטורפים בעזרת תמרונים זריזים, הם נעזרים ביכולת תעופה יצירתית ומהירה. הם יכולים לשנות את מסלול המעוף שלהם בפחות מאלפית שנייה. כך שהם פועלים כמעיין אקרובטים אוויריים נועזים וחכמים. ועל מנת לבצע תמרוני התחמקות מרשימים, ויוצרים פניות מדויקות.
הזבוב מניע את כנפיו כ 200 פעמים בשנייה, שינוי אחד של תנועת כנפיו מסוגלת בקלות להפנות את כל גופו לכיוון ההפוך, ובמקביל באופן מפליא לשמור על תאוצה מתמדת! בכך מזכיר לנו טוטם הזבוב שבכל רגע נוכל לחמוק מכל תפיסה סוגרת, ושהדבר מסוגל להאיץ את ההתפתחות שלנו.
הזבובים הקטנטנים ממלאים תפקיד רב חשיבות אקולוגית. הם יכולים להפוך כל חומר נרקב לחיים חדשים. בכך מזכירים לנו שגם אם אנו עוברים כרגע קושי, כאב או אכזבה שנזכור שאנו יכולים להפוך את זה להזנה לצמיחה חדשה בתוכנו.
טוטם הזבוב מניע אותנו לקחת הזדמנויות במהירות, לזהות אותן ולקפוץ עליהן. הזבוב מעוצב לשרוד בתנאים הגרועים ביותר ולהפוך זבל לבעל ערך, בכך מזכיר לך שהזבל שעברת הוא על מנת להפוך לדשן בחייך. הוא התזכורת להפוך את הטראומה או הכאב והסבל שעברת, לכוח טוב וחיובי בחייך. עיניו של הזבוב מכסות חלק ניכר מראשו. דבר זה מזכיר לנו את השפעתה המכרעת של הצורה שבה נתבונן על הדברים, על חיינו.
טוטם הזבוב הוא סמל לכך שקיים בנו את הפוטנציאל לקחת דבר שלילי וכואב או הרסני בחיינו, ולהפוך אותו לחיובי מעצים ומצמיח בתודעה שלנו. מכיוון שעדיף שנספר את סיפור חיינו לעצמנו, בצורה שתחזק אותנו מנקודת מבט שלפיה כל הרע שעברנו הוא חלק מהטובה הגבוהה העובדת עבורנו, הבא על מנת לתת לנו ולחיינו משהו מזין ובעל ערך להמשך.
טוטם הזבוב מפנה אותנו פנימה לשאול, האם יש דברים בהלך המחשבה שלי שפוגעים לי בחיים? האם אני משתמשת כהלכה בזמן שלי? האם שנאה וכאב נוכחים כרגע בחיי ? זמזום הזבוב מזכיר לנו להקשיב, האם אנו עושים את המיטב שלנו לקטוע את השורש של השליליות בחיינו
ישנם מיני פרחים רבים שהזבובים עבורם הם צורך קיומי, לעיתים אף יותר מהדבורים. יצורים זעירים אלה רבי חשיבות לחיים בכדור הארץ. כמה קטנים ומציקים כך חשובים. כך גם הלך המחשבות, המילים והמעשים שלנו, גם אם לעיתים נראים קטנים ולא כל כך משפיעים הם בעלי משמעות אדירה על חיינו, וטוב שנשתמש בהם לטובתנו ולטובת הכלל.
הזבוב מתפתח מביצה לזחל תוך כמה ימים, ומגיע לבגרות מינית מלאה תוך כ12 שעות וכבר יכול להעמיד צאצאים. הוא תזכורת חשובה לכך שהחיים הם קצרים, ושאי אפשר לדעת מתי יסתיימו. לכן טוב שנעשה את מה שרצינו כעת, שנגשים את חלומותינו בזמן הזה, מכיוון שלא ניתן לדעת אם יהיה לנו את מחר.
הזבוב מביא איתו את המסר לפעול עכשיו ולקצר, לקצר את מה שאנו אומרים או עושים. לעולם לא נדע איך מה שנוציא יחזור אלינו, הזבוב מזכיר לנו לקצר ולהיות במודעות, על מנת שנוכל לקצור שפע.
הזבוב מזמזם ומרעיש ומהוה תזכורת עבורנו להשתחרר מריכולים או משקרים ולהיות ערים למה שאנו מכניסים לתודעה שלנו. כאשר נפגוש זבוב נוכל לשאול את עצמנו האם אנו אמיתיים עם האדם שעומד מולנו? הזבוב מגיע להחזיר אותנו למסלול של האמת, ממנו נצמח ונתחזק.
הזבוב מזמזם ולא נותן לנו לנוח כאשר יש משימה כלשהי שאנחנו צריכים לטפל בה, וחשוב שנעשה זאת עכשיו. או אם יש מישהו או משהו שלא מדוייק לנו בחיינו ואנו ממשיכים איתו ומנסים לדחוק את תחושות הלב והבטן שלנו הצידה, הזבוב לא יירפה עד שלא ניסתכל על מה שאנחנו צריכים ונטפל בו. הזבוב מגיע כשיש דברים שאנו מזיזים הצידה אך אם לא נטפל בהם כרגע המצב כנראה יורע.
כמו כל חיה שנפגוש, גם הזבוב מפנה אותנו פנימה. הזבוב מעיר אותנו להתבונן, האם אנו תופסים את עצמנו כמעצבנים? מגעילים? לא חשובים ? חסרי ערך ? האם אנו מדברים בצורה שלילית על עצמנו ? על כל מחשבה שלילית והרסנית שיש לנו, ניתנת לנו גם את הזכות לא להזדהות איתה, ועל ידי כך לא לבחור בה- ובכך לא להיפגע על ידה
הזבוב מציק לנו להפסיק את ההתנהגות הזו, לראות שהיא נבחרת על ידינו. והוא יזמזם לנו עד שנחליף אותה, בתזכורות חיוביות ואוהבות על עצמנו
אולי שכחנו כמה חשוב שנעניק אהבה לעצמנו, הזבוב לא ירפה עד שנזכר ונתרגל. אנחנו לא המחשבות שלנו, אנחנו בעלי זכות בחירה מלאה על התודעה שלנו.יש ציטוט נפלא של הקורס בניסים, שאומר “מחשבות התקיפה שלי מתקיפות את הוויתי, אך שום דבר שאיננו ממשי אינו יכול לתקוף את הוויתי”.
יש תרגיל תודעתי נפלא שעוזר בעיקר מול מחשבות אובססיביות או מחשבות תקיפה. מחשבות תקיפה, הן מחשבות התוקפות את ההוויה שלנו, וגורמות לנו להתכווץ או להרגיש לא טוב. הן לעולם לא נכונות או תורמות ולכן עדיף שלא נזדהה עימן.
התרגיל מזמין אותנו להמציא שם גנאי מצחיק- כמו פוסטי או קרצי, וברגע שיש מחשבה שאינה מרחיבה אותנו או שמציקה לנו, לזהות שזו מחשבת תקיפה ולכן היא פוסטי או קרצי, לזהות אותה בשמה להודות לה, אך לא להזדהות איתה ולהאמין לה (לעולם לא להיאבק, את הכל ניתן להשיג בדרכי שלום). ובמקביל, להכניס מחשבה או שניים מרחיבות ונעימות, במודע.
חשוב שנברא מרחב נעים בתוך הבית הפנימי שלנו, דבר זה יכול להתקיים דרך בחירה ותיעול של המחשבות (גם האוטומטיות שלנו).
הזבובים הינם בעלי גלגול מלא. ביצה, רימה, גולם וזבוב, לכן הם גם סמל לטרנספורמציה. ומסמנים שהחיים סביבנו מתחילים להשתנות. ושאם נקבל בברכה את השינויים האלה נוכל להשיג עוד שינויים טובים שיתמכו בנו ישפרו את חיינו. הזבוב מגיע לעזור לנו להתקדם הלאה מסיפורי העבר, ולהוביל אותנו לטרנספורמציה נדרשת בחיים.
הזבוב שנמשך לטינופת מתנקה המון. נוכל לראות זבובים מנקים את עצמם במה שנראה כמעט בלי הפסקה, זאת מכיוון שחיות זעירות אלו הטסות במהירות מתלכלכות במעופן. היות שהאוויר מלא בחלקיקי אבק שנצמדים לגופם הקטנטן ומפריעים למצוא טינופת להגיע אליה. זהו מטרד מכיוון שברגליי הזבוב חיישני ריח, טעם ומגע. בפעולת הניקוי הזבוב למעשה גם מריח, ממשש וטועם את הלכלוך שנדבק אליו.
הזבוב חוכך כפותיו כדי לנקות את עצמו, הוא בעצם משפשף את כל חלקי גופו, אך את ידיו, הוא מחכך יותר מכל חלק אחר. הוא משתמש בהן כדי לנקות את הלכלוך מכל החלקים האחרים. חלק ממיני הזבובים מתנקים אף יותר כאשר הם בחברת זבובים אחרים בעיקר אם הם בני המין השני. והזבובות מתנקות יותר מהזבובים.
כך גם התודעה שלנו, כל רגע נוכל לנקות את עצמנו מלכלוך תודעתי על מנת שהסנסורים שלנו ישארו פתוחים וקולטים.
הזבוב הוא השורד האולטימטיבי דווקא רגישותו ועדינותו מאפשרים לו להיות כזה, מראה לנו את הדרך למודעות נקייה.
לפי מחקר שפורסם במגזין המדע science advances הוכח שזבובים נוטים לסבול מכאב כרוני. ממצא זה עשוי לעזור להבין את התופעה הזו בבני אדם. ולכן כאשר מנסים להרוג או לגרש זבוב טורדני ייתכן שלמעשה גוזרים עליו חיים של סבל.
הזבוב מגיע כחיית טוטם כאשר אנו מרגישים חסרי כשרונות או יכולת לעשות מה שאנו רוצים. הזבוב מציין את היכולת שלנו לשינוי מהיר במחשבה. במעופו ובהתנהגותו העיקשת המשיגה את מטרותיה, דוחף אותנו הזבוב הנפגש עימנו, להשיג את מה שאנו רוצים בחיינו, להגשים את חלומותינו,לפעול עכשיו, ולא לוותר.
משמעות הפרפר היא תזכורת מהרוח הגדולה (הקיום/ אלוהים) לחשיבות השמחה ולסגולה של השינוי
בספרו שפת החיות, כותב טד אנדרוז : הפרפרים מביאים צבע ושמחה. לכן כאשר מופיע מולכם פרפר בדקו כמה שמחה יש בחייכם והגדילו את עליצותכם. חפשו שינוי מכיוון שכל שינוי הוא טוב.. הפרפר מלמד אותנו שצמיחה ושינוי אינם צריכים להיות טראומטיים שביכולתכם לעשות זאת במתיקות ובשמחה כפי שתרצו
סמל הפרפר המחזיק את סגולת אלמנט האוויר – (אלמנט האוויר הוא השכל –המיינד) מכיל מעלה של הפיכת השימוש בכוחות שכליים- לפשוטים יותר.
מתוך ההתבוננות על השתנות ותהליכים נוכל ללמוד על העמדה שבה אנו חגים ולמצוא את השלב הבא בחיינו הפנימיים, החברתיים או המקצועיים
הפרפר מלמד אותנו להתבונן על מחזור השינוי האישי האינסופי, וכשאנו נפגשים עם פרפר זוהי הזמנה לשאול את עצמנו באיזה שלב של השינוי אנו נמצאים, איזה תוצאה אנו רוצים להשיג ומהי הדרך הטובה ביותר להשיג אותה
לפרפר ארבע שלבים ברורים של שינוי, בגימטרייה המספר 4 מסמל את היציבות. כך הפרפר מסמל לנו שהדבר היציב ביותר הוא השינוי. כך שגם שנראה לנו שאנו בסיטואציה בלתי אפשרית, או שדברים נהרסו או כל תחושה או סיפור קשה שאנו מספרים או שומעים, הפרפר מזכיר לנו שכל עוד יש חיים יש שינוי
כך גם נאמר בבודהיזם שעלינו להסתכל על עצמנו כקבוע שמשתנה כל הזמן
תרופת הפרפר היא ההתבוננות המודעת על השלב בו אנו נמצאים: ייתכן שאנו בשלב הביצה- תחילת הדברים. לדוגמא יש לנו רעיון או מחשבה וזהו השלב שבו נולד בנו הדבר לפני שהוא הבשיל או התממש
שלב הזחל- הנקודה שבה אנו מחליטים ליצור בעולם הממשי , לדוגמא היה לנו רעיון- ועלינו לקבל החלטה לפעולה כלשהי
שלב הגולם- זהו שלב שקורה לנו שאנו נכנסים פנימה להתבוננות לפיתוח של הדבר שניטע בנו, זהו שלב שיש בו עצירה או התכנסות כחלק מהתהליך לפיתוח האישיות/ הרעיון/ הפרויקט. (אם אנו מבינים שאנו בשלב הזה, נשאל את עצמנו האם אני עושה את הדרוש על מנת לממש)
והשלב האחרון – שלב הפרפר- הלידה- השלב בו אנו משתפים את העולם, זה הרגע שבו הדבר הושלם ואנו חולקים אם העולם את הצבעים שלנו, שלב העשייה או מימוש הרעיון והחלק שבו אנו עפים חופשי
קיים משפט פילוסופי מפורסם (של הרלקיטוס) שאומר “לא נכנסים לאותו נהר פעמיים” הוא מזכיר לנו שגם אם אנו חוזרים על אותם אתגרים ותהליכים ונקודות בחיים אנו לעולם אנו לא חוזרים בדיוק אותו הדבר, אנו תמיד משתנים ומשתפרים “גם כשאנו נכנסים לאותם הנהרות, כל הזמן זורמים עלינו מים אחרים”. בכך מדגישים את השינוי כאלמנט מרכזי של המציאות
היוונים העתיקים טענו כי כל הדברים נמצאים בתנועה ושום דבר אינו נשאר כמו שהוא
כך גם הרגש- מהותו בהשתנות: אם קיים בנו מחסום או פחד/ פוביה עלינו לדעת שזה זה לא מגדיר אותנו או צריך לעצור אותנו אלא שתפקידו להיות ולהשתנות. ברגע שנשתמש בסגולת הפרפר וניזכור שהחיים מהותם בשינוי נוכל להפסיק לברוח מהפחדים שלנו וכך נאפשר להם את השינוי
עובדה זו הוכחה מדעית במחקרים מעת האחרונה- הראו שקיים קשר הפוך בין החלק במוח האחראי על עיבוד מידע רגשי (ההמיספרה הימנית בקורטקס) והחלק במוח שבו ממוקם בפחד (האמיגדולה), זאת אומרת שהדרך להשתחרר מפוביות או פחדים היא להיות איתם ולחוות אותם, זה מדעי- הפחדים תמיד ישתנו כשנעשה זאת
לרוב אנשים עם פוביות ופחדים בטוחים שלפחד אין סוף, לכן מנסים להדחיק אותם או לא להתבונן בהם ובכך מבלי מודע בעצם מגדילים אותם. האמת היא שיש לפחדים סוף- ושהטרנספורמציה היא חיובית, וגם הפחד הוא חלק בהתפתחות של האדם לשלב הבא שלו לכנפי הפרפר החופשיות
הפרפר מלמד שהתבוננות על תהליכים מאפשרת צמיחה וגדילה מתוכם
במדעי המוח ישנה הגדרה שנקראת ניורופלסטיסטי- זה אומר שבכל פעם שאנו לומדים עובדה חדשה או יכולת אנו משנים את המוח. גם ההתנהגויות שלנו משנות את המוח, בעצם המוח שלנו מוסיף ומשתנה כל הזמן! (בעבר חשבו שהמוח משתנה רק בגילאים צעירים והיום הוכיחו שהוא משתנה כל הזמן בכל גיל)
מכאן שהטבע של המוח שלנו הוא הההתפתחות וההשתנות, יש בזה המון קלילות- הכול זמני ופתוח בספר ביוגרפיה של יוגי נכתבה התזכורת הקדושה: “גורלה של כל נשמה להגיע לשלמות, ובסופו של דבר יגיע כל אדם למצב זה”
אנו עוברים גילגולים בלתי פוסקים בחיינו ובמותנו, זהו חלק מהתהליך הקדוש שלנו להגיע לשלמות. השינוי הוא חלק בלתי נפרד מלהיות הוויה נשמתית
לכן חשוב שנאפשר לעצמנו להרגיש ולהיות. הקלילות חשובה וכך גם השמחה והערכה שלנו אותנו ואת השינויים שחווינו
נכתב שלפי תורת השבטים ניתנת לנו עוצמה בכל פעם שאנו פוגשים פרפר
יכולות אינטלקטואליות, שימוש בחוכמה והומור לפתירת בעיות
עולם הנסתר, ראיית הנסתר ועבודה עם חלומות
“הינה סודי, והוא פשוט מאוד: אין לראות את הדברים היטב, אלא בלב בלבד. כי הדבר החשוב באמת סמוי מן העין…. בני האדם שכחו אמת זו,” הוסיף השועל “אולם עלייך לזכור את הדבר תמיד”. מתוך הספר הנסיך הקטן
השועל הוא חיית בר ממשפחת הכלביים, הוא אוכל כל ומסתגל, והוא דומה לכלב במראהו אך נבדל ממנו בממדיו הקטנים, בגופו העדין, בזנבו הגדול, בחרטומו המחודד ובעניו בעלת אישונים הנראים כחריץ צר והמותאמים לראיית לילה
בכתיבה על השועל עסקתי רבות במיונים של כמות אדירה של החומרים שמצויים עליו כטוטם. מכיוון שלאורך ההיסטוריה מסביב לעולם, נכתב המון על השועל, השועלים הופיעו בסיפורים, אגדות ומיתולוגיות ברחבי העולם. המכנה המשותף לכל הסיפורים הללו היה חוכמתו של השועל, שהגיעה בצורות רבות ומגוונות, והעובדה שהשועל הוצג תמיד כמי שידע יותר מכל אחד אחר
בנוסף בסיפורים עממים רבים השועל מעיר אותנו ליכולת שבנו להחליק לתפקידים רבים ושונים, ככל שהנסיבות מכתיבות, לפעול כמו שעושים טריקים בקוסמות, בדרך שבה אנשים יראו רק את המוצר הסופי אך לא את התהליך שמאחוריו
בתרבות האינדיאנית יש לטוטם שועל משמעויות רבות, ותפקידים שונים בשבטים שונים, נכתבו סיפורים ומשלים שונים וייחודיים עליו. המכנה המשותף של כולם, הוא היכולת של השועל להשתמש בחוכמתו בפיקחות ונלהבות, ולעולם לא למעשי שובבות וקונדס. יש שבטים שראו בו מגן אחדות המשפחה, וקיימים סיפורים קסומים, על איך עקב חוכמתו ניתן לו תפקידו הרוחני כשומר המשפחה וביטחונה. סופר שהשועל הוא שליח מעולם הרוחות, כרוח של חוכמה ובהירות, המסייעת לאנשים למצוא את דרכם בבעיות. יש משלים אינדיאנים בהם השועל עזר לעצב את ההיסטוריה האנושית, מכיוון שגנב אש מהשמיים. בשבט ההופ נהגו ללבוש פרוות שועל בטקסי ריפוי
גם במזרח נכתבו סיפורים ומשלים רבים אודות השועלים. במיתולוגיה של המזרח הרחוק, שועלים היו נושאים את המסרים של רוחות הרפאים ושל האבות קדמונים. ישנם סיפורים ואגדות שבהם שועלים היו בעבר בני אדם, שרוחם עברה לגוף של שועל. אגדות סיניות מציירות את השועל כמשנה צורה. השועל הופיע במיתוסים ומשלים סינים כהופך לאדם בגיל 50, ואז בגיל 100 משתנה לקוסם או לנערה יפיפייה, (שמפתה גברים בעלי רצון חלש, ומנקזת אותם אט אט מכוח חייהם). נכתב גם על השועל גם כרוח של הקסם הנשי, והשועל כטוטם מזכיר לנו להכיר בקסם הזה- גם לגבר, להכיר בקסם הנשי הטמון בתוכו. ביפן לעומת זאת, קיים מיתוס המספר על השועל כיצור חכם הפועל כשומר על גברים
עבור הקלטים הקדומים, השועל הוא סמל לקשר עם הטבע. עבורם השועל הוא סמל לשימוש בטבע לטובתו מבלי לגרום לו נזק. בנוסף בסיפורים קלטיים השועל הוא זה מסוגל לעבור במישורי הקיום השונים בקלות, גם כאן הופיע השועל כבעל יכולות לקפץ מעולם הרוח לעולם האנושי
לשועלים יכולת תנועה שקטה של התגנבות והתאקלמות במרחב. בעוד שרוב בעלי החיים מנסים למצוא את דרכם בבעיה שעימה מתמודדים, השועל הערמומי מוצא את דרכו סביבה ועושה זאת בדרך קסומה, בשקט ובעקשנות, ובהתגנבות. הביטוי “ערמומי כמו שועל” נוצר מסיבות טובות, וכמעט בכל תרבות רואים בסמליות של שועל ערמומיות. זאת עקב פעילותו הלילית, יכולתו להסוות את עצמו, ולנוע בחוכמה ובמהירות ברגע הנכון. השועל נחוש ומחושב, בעל האיכות של לקחת את הזמן להבין את הגורמים השונים של הדברים, ואך גם בעל יכולת פעולה מהירה ואסטרטגית, תוך כדי הבנת ההשלכות
השועל קליל ומהיר מלמד אותנו הליכה בטוחה בעולם הפיסי, דרך מהירות דיבור ומחשבה, יכולת התבוננות ויכולת להגיב ולהחליט במהירות ובצורה נכונה. השועל מזכיר לנו גם את היכולת להתבונן במעשיהם של אחרים מבלי הצורך להגיב. שימוש בטבע ערמומי וחכם בצורה חיובית. מתוך התבוננות נולדת היכולת לחזות, לנבא מצבים ובכך להיערך במהירות לצעד הבא
השועל הוא חיית הכוח המושלמת להזכיר לנו לראות בתוכנו את יכולת כישורי פתרון הבעיות.
לא לכל הבעיות יש פתרונות ברורים, ופעמים רבות אנו צריכים לחשוב לרוחב כדי להגיע למוצא הטוב ביותר.
שועל מגיע כמורה רוח, להדריך אותנו במהירות כדי למצוא את דרכנו סביב דברים שעשויים להפריע לדרכינו בחיים
כוח טוטם השועל עוזר לנו לפתח תכונה מהירה של חשיבה והתאמה לדרכי יצירה ותגובה שאנו צריכים, בכדי לעבור דרך מכשולים ומצבים טריקיים בחיינו. דרך תנועתו הוא מסמל קריאה להבחנה, ותזכורת, לכך שאנחנו צריכים להיות מהירים במצבים מסובכים בחיים
השועל המסתגל לכל סביבה ואוכל כל, מזכיר לנו את יכולת ההסתגלות שלנו ואת היכולת הטמונה בכל אחד ואחת מאיתנו, לעבור במהירות דרך מכשולים, לפתח את החשיבה, כדי לפתח חדות בכישורי הנפשיים. להשתמש בחוכמה שלנו, גם בעניינים יומיומיים וגם בדברים חשובים גדולים.
השועל מלמד אותנו למצוא דרכים חדשות להתמודד עם דברים, בעזרת האינטליגנציה שלנו
השועל יופיע כדי לעזור לנו למצוא פתרונות לפעולות או מאמצים שהתחילו על בסיס שגוי, ויעזור לנו למצוא את הפתרון למצב חיים או לנסיבות חיים קשות.
כשהשועל מופיע בחיינו בתקופות מאתגרות או בתקופות של שינוי, הוא מעורר אותנו לנקוט בגישה אינטליגנטית וסבלנית לנסיבות. ומזכיר לנו, אף פעם לא למהר לפעול, אלא רק לאחר שחשבנו על הדברים
השועל כערמומי יכול להופיע בחיינו גם כאיתות לפקוח את העיניים, על מנת לראות את המצב כפי שהוא, ולא לעגל פינות ולהסתיר מעצמנו את האמת, כמו שהיינו רוצים או כמו שאנו עושים לפעמים. השועל מזכיר לנו את השלכת העוצמה השקטה שיש לנו, על עצמנו. את החשיבות בלספר לעצמנו את האמת אך מנקודת מבט מאפשרת, חיובית ומעצימה. היות ויש לנו השפעה חשובה על הנרטיב\הסיפור שאנו מספרים לעצמנו, עלינו, על מערכות היחסים שלנו ועל חיינו
אנו שואבים מהסיפורים שאנו מספרים לעצמנו את חווית החיים שלנו, אם נספר לעצמנו שאנו דבר מסוים נלך בעולם עם התחושה שאנו הדבר הזה, חשוב שנשתמש בחוכמה ביכולת חשובה זו, כי השפעתה היא מהפכנית.
לכל סיטואציה יש מספר נקודות מבט מהם נוכל להתבונן, אין הדבר אומר שכדאי שנשקר לעצמינו כדי להרגיש טוב- להיפך, חשוב שנשמור על כנות עם עצמנו, ומתוך כנות זו, שנבחר לראות את הדברים בצורה שמעצימה אותנו וגורמת לנו להרגיש טוב. היות ויש לנו השפעה עצומה על הכוחות הפנימיים שמחוללים את מציאות חיינו, טוב שנשתמש בכוחות אלה לטובתנו, לצמיחה והתפתחות חיובית, ולא לקושי
לכן השועל הינו מדריך חשוב וטוב לאלה הנסחפים בקושי בזרם החיים, מכיוון שמזכיר לפתח תפיסה חיובית וחכמה מתוך ההבנה על ההשפעה של התפיסה שלנו, על מציאות חיינו. סמליות השועל היא תזכורת לכך שיש בתוכנו את כל הכלים והמשאבים הדרושים בכדי להפוך קשיי חיים, לאהבה ולהצלחה, ליצירה וכו
השועל מלמד אותנו שיעורים בנושא התבוננות וכיוונון עם הסביבה. הוא יכול להופיע בחיינו בתקופות מאתגרות או בלתי צפויות, ובתקופות של שינויים, שבהן נצטרך לצאת מאזורי הנוחות שלנו. אנרגיית טוטם השועל מכוונת אותנו “לפעול, אך בחוכמה”.
היות והשועל פעיל בעיקר בלילה, ייוחסו לו לרוב גם תכונות של ניסתר. השועל התקשר לקסם, לאופל, לזיקה לפעילויות ליליות ,ולעבודה מודעת עם החלומות שלנו. הופעת השועל בשעות הקסם (בין ערביים, שקיעה וזריחה) התחברה באגדות ומשלים לעולם הפיות והקסם. נכתב שמפגש עם שועל בשעות אלה, העידה על כך שעולם הרוחות עומד להיפתח בפני האדם הנפגש עם השועל
תנועת השועל בחשכה גם גרמה לכך שתפסו אותו בחברות מסוימות כטוטם ליכולות על טבעיות. טוטם השועל קורא לנו להתבונן האם לאחרונה חווינו את החושים העל-טבעיים שלנו חדים מהרגיל, להתבונן האם זה מתחזק בשעת בין ערביים או שחר? שעות אלה נקראות שעות הקסם, הנחשבות כתלויות על גבול תחומי המודעות האחרים
השועל מלמד אותנו את יכולת (וקסם) ההסוואה, ושינוי הצורה. הוא חיי בטבע, ובטבע אורבני והוא יודע להתמזג עם סביבתו,הוא עושה זאת גם דרך עונות השנה. ישנם סוגי זני של השועל המשנים את צבע פרוותם ואת עובייה, על מנת להתמזג עם הסביבה. שועל השלג משנה את צבעו מלבן לחום, על מנת להשתלב. בחורף עם השלג ובקיץ עם הסלעים האבנים והאדמה. אנרגיית טוטם השועל מלמדת אותנו את היכולת לצמוח והשתנות, ליצור. אחת מסגולות השועל ותרופתו היא התזכורת ליכולת שלנו להתערות בכל חברה ובכל מצב, אם נבחר בכך. השועל מזכיר לנו את היכולת להשתלב ולהתרגל לכל מקום וחברה שנגיע
השועל מסוגל לטפס על עצים, ונכתב עליו שהוא מלמד אותנו את יכולת ההתעלות לממדים גבוהים לדליית משאבים פנימיים. עבודה עם טוטם השועל שולחת אותנו להיות אסטרטגיים במקביל להיותנו מחוברים לנסתר ולעולמות הרוח. שילוב החוכמה הרוחנית המקורקעת בנו.
החיבור הזה יוצר לנו פתח גדול לשינוי תודעתי. כאשר אנו חווים חווית חיים קשה, נוכל לשאול את עצמנו מה הסיפור שאנו מספרים לעצמנו במחשבות? או מה הסיפור שאנו מספרים לעצמנו על עצמנו? והאם הסיפורים שאנו מחזקים או מחלישים אותנו? האם נוכל לספר לעצמנו סיפורים על עצמנו מנקודת מבט אופטימית וחיובית על מנת שיעצימו אותנו? היות ולכל סיטואציה נקודות מבט שונות. ייתכן מצב בו מספר אנשים יחוו יחד חוויה מסוימת וכל אחד ייצא בתחושה אחרת, ועם סיפור אחר. אין הדבר אומר רק שכל אחד חווה משהו אחר, אלה שחווה משהו ממקום אחר בתודעתו והדבר ישנה את כל החוויה. טוב שנתעורר לכך שכאשר אנו מחזיקים סיפורים מחלישים בתודעה, אנו פוגעים בעצמנו ובחיינו\ במערכות היחסים שלנו\ וביחסנו עם העולם.
מה שקורה מאחורי הקלעים משפיע על מה שקורה על הבמה. תת המודע שלנו מושפע מהדרך בה בחרנו להתבונן על דברים, משם צומחות האמונות המודעות, והלא מודעות שלנו.
לכן טוב שנדע להשתמש בחוכמה המצויה בנו, ומתוך מודעות ואסטרטגיה להתבונן על הטוב. לבחור נרטיב- סיפור- שמחזק אותנו ונותן בנו אנרגיה לצמיחה, לספר לעצמנו את הסיפורים מנקודת מבט מטיבה, לבחור סיפורים שיאפשרו לנו ולהסתובב בשמחה בעולם.
השועל הינו בעל ראייה חדה מאוד, ולמרות שהינו עיוור צבעים, הוא מבחין בגוונים שונים ומרובים של אור וצל. שמיעתו יוצאת מן הכלל, ומאפשרת לאוזניו לשמש כמעיין אנטנה ולשמוע ממרחק רב, שמיעתו המדהימה של השועל מאפשרת לו לשמוע שעון שמתקתק במרחק 40 מטר.
החוש המחודד ביותר של השועל הינו חוש הריח. בעולם הרוחני חוש הריח נותן לנו להבחין בין טוב ורע.
יכולות חדות ומיוחדות אלה מעניקות לאנשים בעלי טוטם השועל יכולת לשמוע מה שלא נאמר, לתפוס לחשושים, ולהעריך אנשים בצורה מדויקת.
לאנשי השועל ראיית “נסתר” מפותחת, וייתכן שלאנשים עם שועל בטוטם יהיה קל לראות רוחות ויצורי פלא, לתקשר, לזכור טוב מה שנאמר ולשמוע את שלא נאמר. ולדעת עם מי להתחבר ועם מי לא.
כאשר נפגוש שועל נוכל להיזכר ביכולת אלה הנמצאות בתוכנו. השועל מזכיר לנו שאנו יכולים לדעת מעבר למה שנראה או נשמע, ושאם נרצה נוכל גם לראות מעבר, את עולם הקסמים, הרוחות והישויות.
חוש ריחו של השועל כל כך מפותח שהוא התקשר עם יכולת ההבחנה, היכולת להריח היא היכולת להבחין, ממה להתרחק ולמי להתקרב. כאשר נפגוש בשועל טוב שנשאל את עצמנו, האם האדם או המצב שאנו נמצאים בו כרגע “מריחים לנו מוזר\טוב” וכדומה.
צאצאי השועל נולדים עיוורים וחרשים. חושיהם מתחדדים מאוד בבגרותם, גור ששרד את שנתו הראשונה יזכה לחיות בדרך כלל, וכעבור כמה שנים מצא לו אזור מחיה משלו. דבר זה מעיד על כך שאנשי טוטם השועל יעברו את מבחנים גדולים בילדותם, ולרוב יחוו ילדות קשה שתפתח בהם מנגנוני הישרדות חזקים.
השועל מזכיר לנו שגם אם אנו בחוסר מוחלט של כל הרצונות שלנו יש פוטנציאל גבוה (וקסום) שנזכה בהכל. הדבר טמון בתוכנו וביכולת שלנו להשפיע על התודעה שלנו, היוצרת כל, דרך החוכמה המצוייה בתוכנו.
השועל מזכיר לנו לשמור על חוש ההומור חזק גם באתגרים, ולהיות חכמים מהשיעורים שאנו לומדים. כוחו של טוטם השועל הוא תמיכה נהדרת לפיתוח היכולת למצוא את הפתרון החריף והחכם ביותר לכל בעיה. כשנרגיש אבודים ונזדקק לעזרה במציאת הדרך, ונפגוש שועל, נדע כי הוא מסמל, שהפתרון לבעיה שאנו מתמודדים איתה עומד על הפרק. השועל הוא גם מורה טוב למי שלא אוהב עימותים ומוביל אותנו לפרספקטיבה מטיבה על מנת להימנע מסכסוך ושמירה על חוש ההומור בדרך.
השועל מעיר אותנו לפעמים להתבונן על מצבים ואנשים בצורה רחבה יותר, אולי יש כאן משהו מעבר למה שפוגש את העין, בעצם להקשיב לאינסטינקטים שלנו שאומרים שאולי אנחנו לא “ממש צודקים” בתגובות שלנו, ואולי זהו זמן טוב לקחת צעד אחורה.
ישנם סוגים שונים של שועלים ובצבעים שונים, כל צבע הינו בעל משמעות ומפגש עם שועל בצבע מסוים יגיד לנו לגבי תפקידו של השועל בחיינו.
בנוסף,כחלק ממנגנון ההסוואה של השועל, מתקיימת אצלו היכולת לשנות את צבע פרוותו ולהתאם את עצמו לסביבת מחייתו. לכל צבע משמעות שונה, לכן צבע השועל שנפגוש יכוון אותנו למסר שהוא מביא לנו:
שועל לבן: לבן, צבע הטוהר, צ’אקרת הכתר והחיבור לאלוהות המכיל את כל הצבעים, כשנראה שועל לבן נבין שהגיע הזמן שכל המחשבות, המילים והמעשים שלנו יגיעו ממקום של אנרגיה חיובית בלבד
שועל אדום/כתום: צבע של צ’אקרת בסיס מין, צבע של אהבה ותשוקה. כאשר שועל אדום מופיע הגיע הזמן להכניס לחיינו אנרגיה של לחיות בתשוקה.
שועל אפור: הצבע אפור הוא צבע אלגנטי וחסר רגש. הופעת שועל אפור מעירה אותנו לכך שהגיע הזמן להתבונן האם כדאי וניתן לנקוט בגישה שמרנית.
לטוטם השועל יש את כושר ההמצאה והיצירתיות לפתור כל בעיה. מפגש עם השועל מכוון אותנו פנימה, לחיפוש בתוכנו עד שנראה את הדרך החוצה. תרופת השועל הינה שילוב בריא של התמדה וסבלנות, להגיע לאיזון, שיאפשר את פירוק הבעיה עד לפתרונה.
בתמונה חיבוק שקיבלתי משועל
תפריט נגישות
error: התוכן שניסית להעתיק מוגן בזכויות יוצרים
מוזמנים להצטרף לקבוצת הוואטסאפ השקטה שלי לעדכונים.
