קטגוריות
טיפול בקושי כוח הריפוי הפנימי עבודה תודעתית ריפוי עצמי

בעיות עור

ריפוי עצמי , בעיות עור


העור שלנו הוא האיבר הגדול ביותר בגופנו והחלק היחיד בנו שנוגע באחרים. הוא מחובר במוח לרקמה האקטודרמית השייכת לקורטקס. הוא נושם, והסינים מחשיבים אותו לריאה שלישית.

בעיות עור בדרך כלל יושבות על נושאים של פרידה, נפרדות, היפרדות. היות והעור הוא החלק שמפריד בינינו לבין העולם החיצוני.

כשיש לנו קונפליקט רגשי שלא מגיע לידי פתרון, ניתן שהגוף ייצר פיתרון דרך שחרור כל הלחץ והמתח בכך שייצור מחלה או הפרעה.

כך שלמעשה הביולוגיה כמו פותרת עבורנו את מה שאנחנו לא מצליחים לפתור.

לכן כאשר מופיעות בעיות בעור, נוכל להתבונן דרכן בבעיות רגשיות, מודעות ולא מודעות בחיינו דרך מה שנוכחות המחלה פותרת עבורנו.

כאשר אנו נרפאים מהבעיית עור שלנו אנו יכולים לרפא חלקים עמוקים בחיים שלנו.

הבנת הבעיה יכולה לתת רמז על מקורה ומשם הדרך לריפוי יכולה להיפתח. הדברים לא תמיד קלים לעבודה לבד על עצמנו אבל הם אפשריים. לעבודה ממוקדת טוב להיעזר בטיפול. שיאפשר לצמוח מהריפוי ולעשות עבודת עומק גם עם המקומות הלא מודעים, וגם עם הדברים שלא נוח להיכנס אליהם.

עבודה תודעתית, על הקונפליקטים שיצרו את המחלה או ההפרעה, עיבוד רגשי, הבנה וסליחה דרך התבוננות – על מה בפועל פותרת לנו ההפרעה שהופיע לנו בעור, מביאה לבהירות ואף יכולה להביא לשינוי משמעותי, וריפוי עצמי שיחזיק לאורך זמן.

דוגמאות לקונפליקטים שנפטרים דרך מחלות עור

פסוריאזיס

העור מבחינה תודעתית הינו החלק שמפריד בינינו לבין העולם, זה החלק שנוגע באנשים. בקורטקס קליפת המוח יושב החלק ששולט בעור- לפי מחקרו של ד”ר האמר זהו החלק ששולט במערכות יחסים עם אנשים שבחיינו. 

לפי מחקרו של דר האמר מייסד הרפואה החדשה, פסוריאיזיס מצביע על קונפליקט כפול לא פתור של פרידה והיפרדות.

בעבודה תודעתית על פסוריאזיס אנו מחפשים מתי הוא הופיע לראשונה, ומה קדם להופעת הפסוריאזיס? ומחפשים להבין האם נפרדנו ממשהו בתקופה שקדמה להופעת המחלה.

זוהי יכולה להיות פרידה ישנה אך עדיין כואבת או נוכחת, או כל מצב שבו הקונפליקט עדיין פעיל.

קונפליקט של הפרידה יכול להיות מאדם, ממצב, מזהות, ואף יכול להיות מערך עצמי (פיחות ערך עצמי), שינוי בדימוי העצמי.

הפסוריאזיס יושב על קונפליקט כפל של פרידה, הפרידה שלאחיה הופיע הפסוריאזס הייתה מעשה טריגר שישב על פרידה מוקדמת יותר בה הקונפליקט עדיין פעיל.

דוגמא לקונפליקט שייצר פסוריאזיס בראש- לאדם היה ריב קשה עם חבר שהוא אוהב ובמקביל אדם חשוב בחייו נפטר

הדבר דורש מחקר, חיפוש והבנה עמוקה של הרגשות הנוכחים בנוגע לאותן פרידות ועיבודן, עבודת עומק שכזו דורשת מרחב ונוכחות, אך הדבר יישתלם מכיוון שבמציאת שני בקונפליקטים ייתכן ריפוי מלא ומהיר של הפסוריאזיס.

אגזמה

הופעת אקזמה היא פיתרון ביולוגי לקונפליקט אחד של פרידה.

האגזמה תהיהי בחלק בגוף שבו קלטנו בתודעתנו את הפרידה.

לדוגמא אגזמה במרפק: המרפק קשור בעבודה, אדם חווה פרידה בעבודה והופיעה האקזמה. (כאשר האדם סיפר מה קרה בעבודה ואחרי יומיים האגזמה נעלמה. )

כשנוכל למצוא מה קרה, לרוב האגזמות יעלמו.

ישנם מספר קונפליקטים רגשיים שהאגזמה מרפאת בכך שהיא מופיעה. 

אחד מהם זה מול אמא. ההופעה בביולוגיה של האגזמה מסמלת שהעור רוצה להימתח כמו להגיע לאמא, לדוגמא אמא שנסעה והשאירה את התינוק עם האבא לחודש שלם, כאשר חזרה המוח מתקן- מופיע חום והתינוק הופך אדום ויוצאת אגזמה. בעצם האגזמה יוצאת כתיקון בשלב הריפוי לקונפליקט של היפרדות.

סרפדת

מגיעה כתגובה ושלב ריפוי של הגוף לקונפליקט רגשי בו יש פרידה ופגיעות.

לדוגמא: אדם המרגיש דחוי בצורה עמוקה מפרידה, ובו זמנית מרגיש כעס על מה שהיה. הסרפדת מופיעה כשלב בריפוי הקונפליקט הרגשי שחווה.

לדבר על כך יכול לגרום לזה לעבור. העיבוד והמקום לחוויה הרגשית נוכח מעצם השיתוף כך שלמעשה ניתן להביא לריפוי עצמי רק מלספר על זה.

ויטיליגו, בהקת

הויטליגו היא בעצם שלב ריפוי לרגש, ופתרון ביולוגי למספר קונפליקטים. (ישנם מספר קונפליקטים שונים שהויטליגו מרפאת אחד מהם או יותר)

  • התעללות על ידי אבא.
  • פרידה מאדם אהוב מסיבה שגורמת לנו להרגיש מלוכלכים ורעים.
  • קונפליקט של כתמים לבנים- האדם רוצה לנקות את עצמו ממשהו שקרה לו, או ממשהו שעשה. .
  • זיכרון של אנשים קמצנים שיש להם כסף ולא רוצים לתת למשפחה.
  • אדם שרוצה לחזור למצב קודם(לנקות משהו שקרה) יחד עם חלק בתוכו שכל הזמן מגונן.

אקנה

שייך לדרמיס- במוח האיזודרמית הישנה, סרבלום במוח. ריפוי של להגן על העור שלי מפני אנשים שמסתכלים עלי.

קונפליקטים רגשיים שיכולים להביא לאקנה:

  • ריפוי של היות האדם מובך.
  • הרגשת מלוכלך.
  • חוסר ערך אסטטי.
  • מגיע במטרה להרחיק את האדם מהליכלוך שרואה בחוץ – שייך לאמונות.
קטגוריות
טוטמי חיות

טוטם עטלף

לידה מחדש

שינויים והתחלות חדשות

ראיית נסתר

מעבר דרך הפחד

“תורת השבטים אומרת שאתם אחראיים לדורות הבאים, כי למשפחות העתיד אתם אבותיהם הקדמונים. כל שאתם עושים היום ישפיע על שבעת הדורות הבאים. כל החלטה, כל מחשבה, משמעה יצירת מצב של תקיעות או לידה מחדש לאלה שיבואו בעקבותיכם ויפסעו על הדרך האדומה והטובה”.

על העטלף, מתוך ספר הסגולות

העטלף הוא בעל סגולה שנחשבת לאוצר, הוא עף בלילה בזמן שבו נוצרים החלומות. החלומות הם אלה שבסופו של דבר בונים את תרבויות העתיד, העטלף מופיע להזכיר לנו שחשוב שנזין היטב את חלומותינו, במחשבה על אלה שייוולדו אחרי חיינו.

העטלף חברותי וחי בלהקות, מעיד על הצורך בחברה או בהזדמנויות הקשורות במספר רב של אנשים.

העטלף סימל את רעיון המוות השאמני. השאמאן (בזמנים עברו ובמקומות מסוימים) היה לוקח על עצמו את המחלה של אלה שבאים אליו לריפוי, וחווה מה שנקרא מוות קטן (מת בחיים האלה וחוזר לעולם הרוחות, או מת ונולד מחדש), על מנת לאפשר ריפוי או התחלה חדשה. השאמאן לימד את התפוררות העצמי הישן.

העטלף מלמד אותנו את יכולת ניפוץ תפיסת העצמי הישנה, המושגים והגדרות ה’אני’, ולעיתים מספר על עמידה במבחנים קשים, על מנת להתחיל מחדש.

העטלף נסוג לחודשים הקרירים למערה, המשולה לרחם. היכולת להתלות כאשר הראש למטה, כשהדם זורם לראש, מסמלת את היכולת להחליף את העצמי, כמו תינוק שנולד שראשו יורד קודם כל. להיוולד לחיים חדשים, עוד בזמן החיים.

עטלף מזכיר שנוכל לאפשר מוות של צורת חיים שהייתה קיימת עד עכשיו, שאינה משרתת מגמת התפתחות חדשה בתוכנו. דרך וויתר על הרגלים, חניכה, ומוות של דפוסים. העטלף יכול להצביע על כך שהייעוד לוקח את המושכות ודברים הולכים להשתנות. זה יכול לקרות בדרך כואבת או שלא, אבל הדרך לשינוי נפתחה, על מנת להביא לניצול כישרונותיכם במלואם.

תרופת טוטם העטלף חזקה, טוטם זה שואל אותנו האם אנו נמנעים להתמודד עם דבר מה בלתי נמנע? מה שנברח ממנו ירדוף אחרנו.

העטלף מדבר על השינוי, מרבית האנשים מפחדים משינוי, אך שינויים נושאים עימם ברכה. היות וכל שינוי שנבחר ייצר תנועה, וייפתח בפנינו אינספור אפשרויות נוספות.

העטלף הוא היונק היחידי שיכול לעוף, יכולת זו היא סמל להתרוממות מעלה. תעופה מאפשרת להתרומם מעל האדמה, אל השמיים הפנימיים. לכן העטלף מסמל התעלות מהטבע הנמוך שלנו, אל מה שמעבר.

היכולת לפרוש כנף משמעותה התעלות מעל דפוס אחד של קיום, לדפוס נעלה יותר. היכולת הזו לנסוק מעלה שוכנת בכל נפש. זוהי למעשה האפשרות להתבונן בעולם ובחיינו, מפרספקטיבה שונה, גבוהה ומרחיבה יותר, ולהתחזק מהדרך בה אנו מתבוננים.

מסר העטלף כולל הבטחה לפתיחתם של אופקים חדשים ומראות בלתי צפויים. מפגש עם העטלף סימל חניכה ודלת תודעתית חדשה שנפתחת. שהיא בין היתר פתיחה לעולם שמעבר.

למרות מה שנפוץ לחשוב, העטלף אינו עיוור באור. ישנם מינים רבים של עטלפים בעלי יכולות ראיה שונות, שמיעתם מפותחת, ובאפם מצויי מעיין ראדר, המשמש לניווט לילי. וחוש ההתמצאות שלהם מתבסס על תדרים שהם מפיקים (קולות שבני אדם לא מסוגלים לשמוע), המקנים להם מעיין תמונה מרחבית. כך שדרך אקולוקציה (מציאת מיקום באמצעות הד), והחזרה של הד, העטלף יכול להבחין בכל העצמים שבאזור.

מכאן שעם ובלי שימוש בראייתו, העטלף יכול לדעת לאן לעוף, ואיפה מזונו. לכן נקשר טוטם זה לראיית הנסתר. בעלי טוטם עטלף רואים ושומעים את מה שנאמר מאחורי המילים. חושיהם מאותתים להם על האמת ועל החוסר בה במילותיהם של אחרים, והם בעלי אינסטינקטים מפותחים.

העטלפים חיים בחשכה, הם בעלי שיניים חדות, ומעבירים ווירוסים ומחלות. הם מייצגים את מה שקורה כאשר אנו מניחים לפחדים שלנו לגדול ולצאת מפרופורציה, ועל כך שההשלכות של דבר זה על חיינו הן הרסניות.

אם העטלף, התעופף מול עינכם, זוהי קריאה להתמודדות עם פחדים.

העטלף הוא תזכורת ליכולת הפנימית להתעלות ולהשתחרר מפחדים דרך התבוננות בהם. להתבונן בפחד, ואפילו לחבקו, לזהותו ולא להזדהות עימו, על מנת לעבור דרכו ולהשתחרר, ובכך לקבל את העוצמה הגדולה הניתנת לנו בעקבותיו. התמודדות עם הפחד, כשער.

לפעמים סמלי עטלפים יכולים להיות קריאה לבדיקה פנימית, האם אתם מאפשרים לפחדיכם להציף אתכם? העטלף מזכיר שאין ממה לפחד, אלא מהפחד עצמו. הקשבה לפחדים משמעותה חסימה. הפחד אינו ממשי, אך דמיונות השווא של הפחדים מסוכנים והרסניים.

טוטם העטלף מעיר אותנו להיפתח לכוחות פנימיים שיעבירו אותנו מעבר לפחד. נוכל לכוון זאת דרך שימת הלב לכיוון שאליו אנו משיטים את ספינת המחשבות שלנו.

סאהדגורו (ג’אגי וסודב) אומר:

“פחד נוצר מתפיסה לא ריאליסטית של החיים, שם הוא מצוי, וזהו בסיסו. הפחד נמצא במיינד (בשכל), והוא תמיד על מה שהולך לקרות. משמע שהפחד הוא תמיד על משהו שלא קיים. כשאת/ה פוחד אתה למעשה אבוד בדמיון שלך, כי זה הבסיס לפחד. אם אתה נטוע במציאות אז לא יהיה שום פחד”.

תרומת העטלף לסביבה ולאדם גדולה לעין ערוך. העטלפים חיוניים להאבקה של צמחים רבים, וצואתם משמשת דשן רב ערך, ולהפצה של זרעים רבים של פירות. הדבר מסמל שלכל התמודדות עם פחדינו יש ערך מהותי עבורנו.

תרופת העטלף מאתגרת אך מבטיחה שינוי והתחלה חדשה. בימים כאלה חשוב שנזכור להשתמש בה. שנתעורר לבחירה שיש לנו, ונסכים לצעוד בדרך של אהבה. שנתעורר ליכולת שלנו להתעלות פנימית, ושניפתח לשינוי שמתרחש, ונסמוך על כך ששינוי מביא ברכה, וצמיחה חדשה.

תפריט נגישות

error: התוכן שניסית להעתיק מוגן בזכויות יוצרים