הסיפור הארוך של הריפוי הקצר והמלא שלי מפיברומיאלגיה

 (נכתב ב2018)

על מנת להבין את מה שאיפשר לי להרפא מהפיברומיאלגיה אשתף את מה שגם לה

הסיפור על הריפוי מפיברומיאלגיה שחוויתי או על הטיפול בפיברומיאלגיה מתחיל בהסבר למה שקדם להיווצרותה,

בצבא הוצבתי בעזה. לא ביקשתי או רציתי את זה ואפילו התבכיינתי והתלוננתי שזה קרה, גם לפני וגם אחרי ובעיקר תוך כדי. (למרות שביחידה שהייתי (מתפ”ש) שאר האופציות היו אפילו יותר מלחיצות, ואפשרו הצבה רק בשטחים ובמעברי גבול). וכך קרה שאחרי שנה של שירות במחסום ביחידה שנקראת הוי איי פי, הייתי במשך משמרות רבות הבת היחידה בתפקיד שלי.

היינו יחידה קטנה, 13 איש, כשבכל משמרת יש בין 2 ל 5 חיילים במעבר. שמולנו ישבו יחידה של כלבנים, יחידה של מג”ב, של יו אן ושל בודקים ביטחוניים. היו לנו מדים ייצוגיים, ושכפ”ץ טורקיז, ואווירה בגדול של חופש ואהבתי את זה. לא היו מפקדים, היו שלושה נגדים דרוזים שעשו משמרות רק בשעות היום ברוטציה, ודי השאירו לנו את הניהול השוטף של המחסום. אנחנו לעומת זאת עבדנו רוב הזמן מסביב לשעון, במשמרות של 8 שעות עבודה 8 הפסקה וחוזר חלילה או 12 שעות עבודה- הפסקה –עבודה, עם יציאות של 11/3 ואפטרים.

ואני, אני כיכבתי, יצאה ממני המנהלת המפקדת, זאת שיודעת מה להגיד ומתי. ותיק תק נתנו לי להיות אחראית במעבר (בתור רבט”ית נתתי פקודות לסמל ראשון). הימים עברו בשקט יחסית בזמן שפצמ”רים מרחפים מעלינו, ואזעקות גשם סגול משעשעות אותנו.

אנחנו היינו אחראים על מעבר זרים ואח”מים, ועל קיום אמנת ז’נבה במחסום ארז, התפקיד שלנו היה בין היתר לאפשר למשפחות של אסירים ביטחוניים לבקר אותם, לדאוג לכל זר שבא לבקש סיוע, ולמלא פקודות של משרד החוץ. באתי מבית שוחר שלום ובאמת האמנתי שאני עוזרת. התגייסתי אחרי מאורעות אוקטובר כך שרוב השירות שלי היה סגר בעזה ולא עברו הרבה אנשים.

ואז זה קרה

יום אחד בצהריים של אמצע הקיץ הייתי במשמרת עם עוד 4 חיילים, ובא לבקר אותנו קצין מיחידה אחרת סתם לשבת לקפה. פתאום קיבלנו הודעה בקשר שחבורה של חאג’ות ישראליות (חאג’ות זה כינוי מכבד, כמו להגיד גברת. אותן חאג’ות ערביות ישראליות, עוברות בדרך כלל במעבר ישראלים ששייך לחלק אחר במחסום- לא אלינו) הסתערו (!) והן רצות לעברנו עם קרשים וסכינים.

הווי אי פי היה נראה בזמנו כמו קרוון ענק מבחוץ ומבפנים כמו לובי של מלון, שבקצהו דלפק בו יושבים הרישום גבולות ומתחתיו השכפ”צים הקרמיים הכבדים. עמדתי בדלפק והסתכלתי מהחלונות הענקיים של הווי אי פי שמבחוץ נראים כמו מראות ומבפנים רואים הכול, וראיתי חבורת נשים גדולות, רצה בריצת אמוק אלינו עם מקלות ומה שנקרא נשק קר, בכוונה לריב/לתקוף. דבר דיי מוזר בהתחשב בכך שכל החיילים במחסום מחויבים ללכת עם רובים במחסנית בהכנס, ויכלו לירות בהן ברגע.

מיד כשראיתי את זה נבהלתי בטירוף, ‘נפל לי הלב לתחתונים’, הנשימה נעתקה וישר העפתי את הנשק שלי הכי רחוק שיכלתי, לצד השני מתחת הדלפק באקט אוטומטי לחלוטין.

הסכמה פנימית

תמיד ידעתי שאני לא רוצה לירות באף אחד, אף פעם. גם שהלכנו למטווחים (היינו מחויבים לעשות מטווחים כל חודש) וגם שהיו שולחים אותי לשמירות, הייתי מדברת על זה(בנות עם נשק בבסיס שלנו (מת”ק עזה) היו עושות שמירות במקום ניקיונות/מטבחים). בשמירות הייתי אומרת לכל מפקד שמוכן לשמוע- שאם בא מחבל לא רק שאני לא תוקפת, אני זורקת עליו את הנשק ומתה מדום לב במקום.

ההתקפה

החאג’ות התקדמו בריצה לווי איי פי, ואני לא חשבתי על כלום, נכנסתי מתחת לדלפק והפכתי לשבלול הכי קטן שיכלתי להיות, מוחבאת מתחת לכל השכפצ”ים הקרמיים. החאג’ות הסתערו על הווי איי פי ובכל הזמן שהן היו שם שמעתי מכות וצרחות, דברים שנופלים ונשברים, וצעקות וקללות בעברית ובערבית. לא נשמתי, לא זזתי.

הייתי שם מכווצת רועדת בכל תא בגוף, הרבה אחרי שזה נגמר. לא רציתי לצאת משם, לא רציתי לראות מה קרה. מסתבר שכשהן הגיעו הן החלו להכות את החיילים ואת הקצין שביקר, והחיילים הרביצו להם בחזרה, וזה לא נגמר עד שהגיעה המשטרה שיושבת ממש ליד, ועצרה את הכל. הקצין עלה למשפט על כך שאחת מהחאג’ות הפילה עובר (למרות שכנראה לא נראתה ככה, היא הייתה בהריון). החיילים שהלכו מכות חזרו למשמרת ולשגרה, ואני הדחקתי. לא חשבתי על זה, לא דיברתי על זה עם הצוות ולא סיפרתי על זה לחבר או למשפחה. זה היה יותר מידי עבור הגרסה שלי בת ה19.

הימים שאחרי

כמה ימים אחרי זה הגיע מפקד חדש לבסיס, חוסם, איזה אלוף משנה שרצה להראות כמה הוא קשוח, ועל הדרך לעשות קצת סדר לחיילים שיושבים במחסום ואין להם מפקדים. הוא פקד עלינו ללבוש את השכפצ”ים הקרמיים הכבדים ואת הקסדות והנשק, ולעמוד בצורת ח’ בזמן שהוא חופר לנו על נהלים למעלה משעה.

מי שמכיר אותי יודע כמה מאתגר היה עבורי מפקדים, בוסים, ובכלל כל אדם שנתן לי פקודות ובעיקר מטופשות, היה עושה לי סמטוחה בבטן, ולוחץ ישירות על כפתור המרד בתוכי.

באותה חפירה לא נגמרת של חוסם המפקד החדש, שהגוף כואב וסובל לעמוד ככה עם המשקל של הנשק והציוד, יחד עם חוסר המשמעות בדברים שהוא אמר, והעובדה שלא היה שום מקום לענות או לדבר, עמדתי מתוסכלת, נעלמת במחשבות סרק על שטויות, וכמובן שחלילה לא מקשיבה. כשפתאום ברגע אחד כאילו כל השרירים בגוף שלי יצאו לפנסיה. הכל קרס, בבום ונפלתי.

שכבתי שם במשך רבע שעה משותקת לחלוטין, לא יכולתי להזיז שום איבר. כך בלי לזוז או לדבר, שרק דמעות רבות נוזלות לי מהעיניים ופאניקה מטורפת בולעת אותי, הייתי בטוחה שזה יימשך לנצח. שאני משותקת עכשיו, לא יכולה לדבר או לזוז רק לבכות.

אחרי רבע שעה הצלחתי לדבר. הזמינו לי אמבולנס ויצאתי לחצי שנה של המון המון בדיקות, וגוף שכואב רוב הזמן, ומלא מפגשים עם רופאים צבאיים שידעו בעיקר להפחיד. הגוף חזר לתפקד, ואני הייתי בגימלים.

התגובה של הגוף

קיבלתי כל כך הרבה השערות לאבחנות, ופוצצו אותי בכימיקלים דרך כל הבדיקות האפשריות. המדדים כל הזמן הראו שמשהו לא בסדר, אבל אף אחד לא ידע מה בדיוק לא בסדר. חוויותיי המון תשישות והייתי עייפה רוב הזמן והגוף שלי כאב כמו ממכות.

הימים שחלפו

עם הימים שחלפו ירדה הפניקה. השלמתי מלא שעות שינה והתחלתי להתפנן. חופששש!!! קמתי כל יום ב 13 רק כדי לראות סימפסונים, פגשתי את הבן זוג מתי שהיה בא לי, וחוץ מללכת לבדיקות לא הייתי מחויבת לכלום, אפילו לא חיפשתי עבודה, כי מי יודע אולי מחר אני חוזרת לבסיס.

אבל ככל שהחודשים עברו והוסיפו לי עוד ועוד בדיקות, ההורים שלי נלחצו ולקחו אותי לפרופסור שלוקח מלא כסף לשעה- מומחה לוואטאבר, שיגיד סופסוף מה יש לילדה. כך היה, ואחרי עוד בדיקות ופגישות עם הפרופסור קיבלתי אבחנה ברורה של פיברומיאלגיה.

האבחנה – פיברומיאלגיה

נאמר שפיברומיאלגיה מחלה כרונית, וזאת אומרת שזה לא אמור לעבור. כן איכות החיים לא תהיה גבוהה, אבל דרך ספורט ומצב רוח טוב הכאבים יחלשו. מתפקדים ככה, הוא אמר, זה לא קל אבל חיים עם זה.

זו הייתה הפעם הראשונה שריפאתי את עצמי ממחלה כרונית, והריפוי הספונטני הראשון שחוויתי בחיים.

אני זוכרת בדיוק את הרגע שבו זה קרה. איזה פעם שהתפתלתי מכאבי תופת לא מתוזמנים, כאילו פוצצו את כל הגוף שלי בו ברגע במכות, זה קרה ליד חברה (ציפי). אני זוכרת איך נראו העיניים שלה כשהיא הסתכלה עלי, ושם במקום החלטתי שזהו, זו הפעם האחרונה.

פיברומיאלגיה – מה זה

פיברומיאלגיה, המכונה לעיתים כ”דאבת השרירים”, היא מצב כרוני שמתאפיין בכאבים בשרירים ובעצמות, במקומות רגישים בגוף, בתחושת עייפות ממושכת, בבעיות שינה ובקשיים קוגניטיביים.

פיברומיאלגיה פורצת לאחר גורם מגרה ספציפי טראומה או טריגר

תסמיני הפיברומיאלגיה זהים למצבים ומחלות אחרות, ולכן מאתגר את הרופאים והצוות הרפואי באבחנתו, שכן אין לו סימנים מוחשיים בבדיקות מעבדה או בהדמיות.

בעבר, היה ספק בקרב רופאים וחוקרים לגבי האם פיברומיאלגיה היא מצב רפואי אמיתי, אך בימים אלה, יש הבנה רחבה יותר של המצב והסטיגמה שהייתה מלווה אותו התפחתה.

ריפוי מפיברומיאלגיה

זה יישמע קל מידי, אבל לפעמים כזו היא האמת, הכי פשוטה שיש, קלה. כי ברגע ההוא, שם במקום ההוא, נרפאתי. היום 15 שנה אחרי אני יכולה להגיד בצורה חד משמעית ובפה מלא שאין לי פיברומיאלגיה – שברגע ההוא מול העיניים של חברה שלי נרפאתי, וידעתי שאני עושה את זה באותו רגע שזה קרה.

במהלך השנים בעיקר כשהופיעה מפורקות רגשית, צצו הכאבים הספציפיים האלה, המעייפים. אבל לא הסכמתי להם אפילו לא לשבריר שניה, והם נעלמו ולא חזרו.

ריפוי מפיברומיאלגיה – גם המחלה וגם הריפוי הם בדימיון

בפסח האחרון נסעתי לסיני עם הספר אוטוביוגרפיה של יוגי, קראתי שם משפט שבתור מטפלת ומורה למטפלים, ובעיקר בתור הילרית שמכוונת אנשים לרפא את עצמם, הרטיט אותי ומילא אותי בדמעות של שמחה : “הדמיון הוא הדלת שדרכה נכנסים המחלה והמרפא.. אל תאמינו בממשות המחלה, אורח שלא מאמינים בו יברח”.

המאמר הזה, הוא תזכורת מהלב שלי לכל מי שצריך אותה. הגוף הוא מופלא ומסוגל להכל, וכך גם הרגש, הנפש והנשמה.

ריפוי התודעה דרך הגוף

כל מה שאנו חווים בעולם נחווה דרכנו. לפעמים הגוף פותר מה שאנו לא יכולים, מחלה או ההפרעה היא כלי שרת בידי התודעה שלנו, לרפא או לשחרר ולפתור קונפליקטים רגשיים שאנו לא הצלחנו.

ריפוי מהחלטה

מאז למדתי ונחשפתי לכל כך הרבה שיטות טיפול, בחלקן ממש התעמקתי, חקרתי התמחיתי. ואפילו עם השנים פיתחתי טכניקת טיפול שהגיעה דרכי. הבנתי שככלל, כל מה שהתודעה יוצרת קורה ברמה הגבוהה לטובתנו, גם קושי וחולי. לכן הרבה פעמים משחרר ועוזר לדעת מה הגוף פותר, כך שנוכל להירפא מתוך זה שהבנו מה הגוף מלמד אותנו, וגם לצמוח מזה. אבל… וזה אבל גדול! לפעמים ורק לפעמים, ניתן לצמוח ולהתפתח (וגם להירפא) מהחלטה.

*בתמונות ההסבר מהספר פירמידת הבריאות של הריקול הילינג (המתבסס על הרפואה הגרמנית החדשה), שמסביר את הקונפליקט הרגשי שהביולוגיה פותרת, שהיא יוצרת פיברומיאלגיה. לפי הריקול, ההיזכרות בקונפליקט יכולה להביא ריפוי מתוך המודעות למה הגוף יצר את הבעיה/מחלה/הפרעה. (נחשפתי לשיטה זו כמעט תשע שנים אחרי).

לסיכום

פיברומיאלגיה היא לא רק מחלה פיזית, אלא גם מחלה רגשית. המגלה את הקונפליקטים הרגשיים העמוקים שהאדם חווה, ואת התהליכים הביולוגיים המתרחשים בגופו כתוצאה מהם. ההבנה הזו יכולה להצביע על דרכים חדשות לטיפול והתמודדות עם המחלה.

אם אתם סובלים מפיברומיאלגיה אשמח לסייע לכם לטפל ולרפא את עצמכם

אתם מוזמנים לשתף אם יש מישהו שלדעתכם יכול להיעזר במאמר הזה,

גם אם זה רק מישהו אחד, שיתוף המידע כבר סייע לאנשים לרפא את עצמם. 

ריפוי וטיפול עצמי בפסוריאזיס

מה זה פסוריאזיס

פסוריאזיס היא מחלת עור כרונית, לא מדבקה, שמתאפיינת במקרה הרוב בפלקים אדומים מוגבהים מצופים בקשקשים לבנים.

המחלה נגרמת מתהליך של תאי עור שמתרבים במהירות מדי, מה שגורם להם להצטבר על פני העור וליצור את הפלקים המאפיינים את המחלה. פסוריאזיס יכולה להופיע בכל גיל, אך בדרך כלל היא מתגלה בין הגילאים 15 ל-35.

הטיפול בפסוריאזיס ברפואה הקונבנציונלית 

הטיפול בפסוריאזיס ברפואה הקונבנציונלית מתבצע באמצעות שילוב של תרופות מרוחות, תרופות שמשתמשים בהן באופן פנימי, וטיפולים באור.

תרופות מרוחות כוללות קורטיקוסטרואידים, תרופות שמשפיעות על המערכת החיסונית, ותרופות שמשפיעות על תהליך החילוף של התאים.

תרופות שמשתמשים בהן באופן פנימי כוללות רטינואידים, מתוקנים, ותרופות שמשפיעות על המערכת החיסונית. טיפולים באור כוללים טיפול באור כחול וטיפול באור אולטרה-סגול.

סוגי פסוריאזיס

המחלה מתבטאת באופנים שונים באנשים שונים, וישנם מספר סוגים של פסוריאזיס. הסוג הנפוץ ביותר הוא פסוריאזיס פלאקי, שבו מופיעים פלקים אדומים מוגבהים מצופים בקשקשים לבנים או כסופים.

סוגים אחרים כוללים פסוריאזיס גוטאטה, שבו מופיעים פצעים קטנים בצורת טיפות; פסוריאזיס אינוורסה, שבו מופיעים פצעים אדומים מבריקים בתוך המקפלים של העור; פסוריאזיס פוסטולרית, שבו מופיעים פצעים ממולאים בחלבון; ופסוריאזיס אריתרודרמית, שבו מכסה העור כמעט כולו את הגוף.

הסיבות להתפרצות הפסוריאזיס לפי המדע

הסיבות לפסוריאזיס אינן מובנות לחלוטין למדע, אך מבחינה מדעית מדובר במחלה שנגרמת משילוב של גנטיקה וגורמים סביבתיים.

חלק מהגורמים שיכולים להפעיל את המחלה כוללים זיהום, כמו זיהום בגרמים סטרפטוקוקיים, מתח נפשי, פציעה בעור, קור קיצוני, וחשיפה לחומרים מסוימים, כמו ליתיום, אינטרפרונים, ואנטימלריאלים.

פסוריאזיס כריפוי לקונפליקט- הסיבות הרגשיות להתפרצות הפסוראיזיס

לא כל קונפליקט יופיע כמחלה או בעיה בעור, אך כל בעיה בעור תצביע על הימצאותו של קונפליקט כך גם בבעיות עור.

הגוף לא בוגד או טועה, למעשה המערכת הביולוגית מפותח מאוד עוזרת לו לפתור מה שלא הצלחנו. 

כאשר הקונפליקט הפריע לנו, הטריד אותנו, גרם לנו לישון פחות טוב או לאכול פחות טוב, ובעיקר להגיש עומס רגשי או מחשבתי. 

הפסוריאזיס מגלה לנו על קונפליקט כפול, הוא מבחינת הביולוגיה הוא פיתרון שמופיע לשני קונפליקטים של פרידה 

למה קונפליקט של פרידה מתבטא בעור

העור מבחינה תודעתית הינו החלק שמפריד בינינו לבין העולם, העור הוא החלק שנוגע באנשים. 

בקורטקס קליפת המוח יושב החלק ששולט בעור- לפי מחקרו של ד”ר האמר זהו החלק ששולט במערכות יחסים עם אנשים שבחיינו.  ולפי מחקרו פסוריאזיס מצביע על קונפליקט כפול לא פתור של פרידה והיפרדות.

הצעדים לריפוי פסוריאזיס

בעבודה תודעתית על פסוריאזיס, אנו מחפשים מתי הוא הופיע לראשונה, ומה קדם להופעת הפסוריאזיס?

מחפשים להבין האם נפרדנו ממשהו בתקופה שקדמה להופעת המחלה. זוהי יכולה להיות פרידה ישנה אך עדיין כואבת או נוכחת, או כל מצב שבו הקונפליקט עדיין פעיל.

שני קונפליקטים של פרידה

קונפליקט של פרידה יכול להיות מאדם, ממצב, מזהות, ואף יכול להיות מערך עצמי (פיחות ערך עצמי), שינוי בדימוי העצמי.

הפסוריאזיס יושב על קונפליקט כפל של פרידה, הפרידה שלאחריה מופיע הפסוריאזיס היא למעשה טריגר שישב על פרידה מוקדמת יותר בה הקונפליקט עדיין פעיל.

דוגמא לקונפליקטים שייצרו פסוריאזיס:

לאדם היה ריב קשה עם חבר שהוא אוהב ובמקביל אדם חשוב בחייו נפטר

אישה סיימה תואר ושנה אחרי הפכה לאם

נערה שסבה נפטר וכמה שנים לאחר מכן אישתו התנתקה מהמשפחה וגם ממנה למרות שהיו קשורות.

כאשר אנו באים לרפא את הפסוריאזיס שלנו זהו דבר הדורש מחקר, חיפוש והבנה עמוקה של הרגשות הנוכחים בנוגע לאותן פרידות ועיבודן.

עבודת עומק שכזו תדרוש מרחב ונוכחות וזמן התבוננות,

אך הדבר מאוד משתלם מכיוון שבמציאת שני בקונפליקטים ייתכן ריפוי מלא ומהיר של הפסוריאזיס.

סיפור על ריפוי עצמי מפסוריאזיס 

הגיעה אלי מטופלת עם פסוריאזיס שהתפרץ לאחרונה. היא הייתה אמא צעירה ובתקופה נעימה יחסית בחייה וללא רקע קודם. סיפרתי לה על פסוריאזיס שהוא ביטוי של שני קונפליקטים של פרידה. 

במחקר שעשינו ראיתי שההתפרצות הראשונה הייתה כשהפכה לאם. שוחחנו על זה וזה מבחינתה היה פרידה מזהות, זוהי הפרידה השנייה.

כאשר בדקנו לעומק גילינו עוד קונפליקט פרידה עמוק שחוותה. היא ישבה שם בדמעות התבוננה והבינה וזמן קצר לאחר מכן התקשרה לבשר שהפצעים נעלמו. מאז חלפו 7 שנים והיא עדיין לא חוותה שוב פצעי פסוריאזיס.

היא ריפאה את עצמה דרך ההבנה של הקונפליקטים.

דבר שאיננו נפוץ לקרות ככה במהירות אך אפשרי, כי הגוף לא צריך להמשיך לפתור את הקונפליקט כאשר מביאים לשם מודעות אהבה והבנה (הורות פנימית).

לסיכום

פסוריאזיס היא לא רק מחלה פיזית, אלא גם מחלה רגשית. היא מגלה את הקונפליקטים הרגשיים העמוקים שהאדם חווה, ואת התהליכים הביולוגיים המתרחשים בגופו כתוצאה מהם. ההבנה הזו יכולה להצביע על דרכים חדשות לטיפול והתמודדות עם המחלה.

אם אתם סובלים מפסוריאזיס אשמח לסייע לכם לטפל ולרפא את עצמכם

אתם מוזמנים לשתף אם יש מישהו שלדעתכם יכול להיעזר במאמר הזה,

גם אם זה רק מישהו אחד, שיתוף המידע כבר סייע לאנשים לרפא את עצמם. 

הריפוי העצמי שבסליחה

נכתב על הסליחה שהיא חשובה ומרפאת, בלוח השנה העברי יש חודש שלם המוקדש לה. חודש הסליחות, הוא חודש חשוב ומרכזי בשנה. 

ניתן לשנות את חיינו דרך הסליחה. לכן במאמר הבא אשתף סיפור שחוויתי שהשפיע עלי ובמרכזו הסליחה.

הסיפור האישי שלי עם הסליחה

ב 2015 בנסיעה עם ידיד חזרה מהררית שבגליל, הותקפתי על ידי המון זועם ליד כפר מנדה, מקום שהוא חלק מהדרך למרכז, כפי שהוויז הראה אותה.

זה היה אחרי סופ”ש יומולדת לחברה, עם חברים טובים עם תינוקות חמודים והמון ניגונים ושיחות נעימות וחכמות, חוויה של סופ”ש הטענה כזה, אחד שיוצאים ממנו עם עוד מקום בלב ובבטן לשבוע שיהיה.

היה לילה נעים, חזרתי עם חבר ברכב שלו, אני נהגתי. קצת אחרי תחילת הדרך, באופן לא צפוי בשום תסריט הגענו למחסום של עשרות רעולי פנים כעוסים, הם חסמו את הכיכר רגע לפני שהגענו לשם.

הכל קרה כל כך מהר

נסענו בדרך חד סיטרית, הרכבים שמולנו התחילו לנסות לפרסס מה שיצר תקיעות בנתיב הצר, גם אנחנו ניסינו לפרסס אך ברגע אחד מישהו קלט אותנו, שני בלונדינים עם עיניים כחולות, והתחיל לצעוק יהודים יהודים במבטא ערבי.

ברגע אחד כל ההמון שבכיכר החסום רץ לעברנו וסביבנו. ראיתי איך שבמהירות חסמו את הרכב מקדימה ומאחורה עם סלעים, ובקריאות של איטבח אל יהוד התחילו לכתר את הרכב ולהכות בו בעוצמה מכל הכיוונים.

זה היה המון זועם של אנשים, שנראה כמו הגיהנום.

עם שנאה בעיניים שטרם יצא לי לפגוש, הם קיללו והרביצו לרכב בעוצמה. שלושת החלונות האחוריים התנפצו ברגע, והקדמיים רק נשברו אך לא נפלו. הם הלמו ברכב מכל הכיוונים. בבום, ברגע אחד נסיעה רגועה עם חבר הפכה לסצנה של סרט אימה נוראי. אנשים כועסים בטירוף טיפסו לנו על הרכב והיכו בו בעוצמה, זה היה נראה שזה הולך לכיוון של לינץ’, פחד אלוהים.

הקריאה הלא צפויה

באקט לא צפוי, התחילו לצאת לי מהפה צרחות של סליחה. צעקתי: סליחההה סליחההה סליחההה. לא חשבתי על כלום כשזה יצא לי מהפה. אולי זה מחלק לא מודע בי ואולי זה אפילו תקשור. תוך כדי שהפניתי מולם את הידיים שלי כשהן כף אל כף, כמו בצורת נמסטה או תפילה, בזמן שצרחתי סליחה בקול רם שכולם ישמעו.

סצנה כל כך הזויה ולא צפויה.

וגם לא פארית..

תמיד רציתי שלום, ופעלתי עבורו, באתי מבית שוחר שלום והצבעתי בבחירות תמיד לאופציות של שלום. והינה אני מותקפת בטירוף משום מקום, למרות שמעולם לא עשיתי כלום נראה שהם כועסים עלי באופן כל כך אישי שנראה שמתכוונים לקחת את חיי בעבור זה, ולשחוט אותנו באלימות.

הם כבר הורסים את האוטו כי אנחנו בתוכו במכות ובהלמות (אחר כך מצאנו אבנים ברכב, מקלות, מוטות ברזל ואפילו בקבוק בירה). והינה אני מבקשת סליחה, קוראת וצורחת סליחה, שיסלחו לנו.

ומשהו קרה.

ישועה

ברגע אחד ראיתי שמישהו מושך את אחד הבחורים שבאותו זמן עמד על מכסה המנוע והיכה בנחישות את השמשה הקדמית, תוך כדי שהוא נותן לי את המבט הכי מפחיד שראיתי בעיניים וצורח איטבח אל יהוד (מבט שעליו עשיתי טיפולים ועבודת ניקיון טראומות רבה), ובכך שהוריד אותו מהרכב פינה לי את שדה הראייה.

כך שהצלחתי לראות את האדם שממול מסתכל לי בעיניים מפנה את הסלע שהונח בקדמת הרכב.

ברגע אחד מהיר בלי שום השתהות לחצתי הכי חזק שיכולתי על הגז וטסנו משם, צורחים רועדים ומבוהלים בטירוף. נסעתי הכי מהר שאפשר עד שראינו שוטרים, שם העברנו חלק ניכר מהלילה.

ואז התחיל אצלי מסע להבנה של סליחה

המסע אל הסליחה

מודה יצאתי לא מחוזקת, לקח לי זמן לעכל ולעבד, וכמה שניסיתי זה לא לחלוטין עזב אותי.

כתבתי בפייסבוק את שקרה, והמון קולגות מדהימים וחברים מופלאים מתחום הטיפול הציעו לעזור לי באהבה. לקחתי את העזרה היפה והמוערכת שהוגשה לי, ובמקביל טופלתי גם בשיטות וכלים נוספים דרך זה שהלכתי למומחים ואנשים שזה המתנה שלהם, כולל לימודי קורס בניסים אצל אפרת שר שלום המורה מדהימה.

באמת שכל אחד מהם עזר לי בדרכו, אבל זה היה לי כל כך חזק שלא הצלחתי להתעלות מעל זה לאורך כל השנה שחלפה.

במקביל ממש סקרנה אותי קריאת הסליחה שיצאה לי באופן כל כך לא רציונלי או צפוי מהפה, והעובדה שהיא כנראה הצילה לנו את החיים. מה זה, למה זה קרה .. היו שאלות שהיו מגיעות אלי מלא.

התחלתי מסע של חקירה שממשיך עד היום. בינתיים גיליתי הרבה דרך זה, צמחתי והתחזקתי ונפתחו לי שערים מופלאים בחיים ובתודעה אז רציתי לשתף אתכם בהם, כי לדעתי זה ידע שיכול להציל אותנו ברגעים שאנו הכי זקוקים להם. אז ככה:

מהי הסליחה

סליחה נחשבת ההגנה הכי חזקה בעולם האנרגטי, וזה חוזר על עצמו בתרבויות שונות ומגוונות מסביב לעולם.

לסליחה יש תדר כל כך חזק, שהוא משנה את האנרגיה בו במקום.

הסליחה נחשבת כוח מודע שברגע שאנחנו משתמשים בו אנו משתחררים פיזית, תודעתית ואנרגטית.

מעבר לזה, לסליחה יש תנועה פיזית, שהיא צורה גאומטרית.

 יש לה תדר ורטט שהתנועה שלו היא תנועה מעלה, לצורה הזו יש משמעות מכיוון שהיא נותנת לנו אפשרות לראות עוד חלקים מהתמונה ואז התודעה לא יכולה להמשיך להזיק לעצמה דרך חוסר בסליחה.

הכוונה היא שכאשר אני רואה מפרספקטיבה גבוהה יותר היא תמיד תהיה גם מיטיבה יותר!

מכיוון שתאפשר לי לראות עוד דברים שלא יכולתי מהנקודה בה עמדתי לפני ההתעלות. וזה חשוב להבין שככל הפרספקטיבה גבוהה- ככל שאני רואה עוד חלקים בתמונה- כך היא גם מטיבה.

סליחה שייכת לתנועה הזו של העלאת הפרספקטיבה, שבה נראים עוד חלקים מהמציאות ומצטרפים עוד סיפורים לסיפור המקור ומשם הראייה משתנה לראייה נכונה יותר, מכיוון שיש בה עוד אמת.

כי הרי כל מי שיצר סבל מקורו בכך שסבל.

שאנו מבינים זאת ניתנת לרוחנו אפשרות התעלות, וזו התנועה של הסליחה. היא מאפשרת לנו להתחזק ולהגן על עצמנו לא רק פיזית אלא גם רגשית. שאני סולחת אני משחררת את האנרגיה הטעונה מהמחשבות שלי, משחררת את מה שחוסם אותי מלהיות בחופש ובאושר שלי ונותנת לי אפשרות לשלום פנימי בתוכי.

סליחה איננה דבר שאנו עושה עבור מישהו או משהו אלא דבר פנימי שאני עושה עבורי, לכן בחמלה ובסליחה יש איכויות של ריפוי עצמי. הטינה והכעס הם כמו אזיקים אנרגטיים לחוויות תוקעות ומכאיבות ולרוב מאוד שליליות, לעומתם הסליחה היא המפתח ליציאה לחופש.

שאנו סולחים לאדם זה מחזיר לנו את האנרגיה שלנו (מילולית להגיד סליחה ולא אני מצטער/ת). לכן סליחה עמוקה תעלה חווית אהבה עצמית דווקא כאקט של ריפוי עצמי, רגשי, מנטלי וגופני.

סליחה ממוקמת במרכז הבטן אך היא נמצאת בכל התאים בגוף, והיא למעשה אנרגיה ורגש שהם ההפך מאחיזה. סליחה שנעה בתוכנו משחררת כבלים וחסמים לעתיד, ומפרה את הקרקע הפנימית לצמיחה.

היא הופכת את העוול (ה”חרא” שקרה/קורה) לדשן לצמיחה, לתועלת חיובית.

הדרכים לסליחה

אז איך נעים אל סליחת החינם האידאית הזו? אולי בכמה דרכים במקביל..

אחת הדרכים שגיליתי היא לקחת אחריות על הפרשנות שנתת, לדוגמא: אם העליבו אותנו מה שפוגע בנו זו המשמעות שנתנו, לכן חשוב לשחרר את העובדות מהפרשנויות, להפוך את הקורבנות לחופש בכך שבפרשנות שלנו נוותר על האשמה. בכך להפסיק להיות מנוהלת על ידי מה שלא רציתי לחוות, ובכך להיות יותר חופשיה לפעול ולשנות.

דרך נוספת היא במוכנות לקבל את האמת – שיש במצב יותר ממה שנתפס בהכרתנו (באופן תמידי). שגם אם נראה שאנו רואים ומבינים הכל על מה שקרה, אנחנו לא. חז”ל נתנו לנו את המשפט מתנה הזה, “שרב הניסתר על הגלוי”, וזו אמת חד משמעית.

ניתן לבחור בסליחה ולתרגל אותה. נסו בפעם הבאה שאתם נתקלים בכעס בקשו סליחה, סליחה, סליחה ותראו מה זה עושה, גם אם הכעס מגיע מאנשים מבחוץ אליכם, וגם אם הוא מגיע אליכם מתוככם.

יש אסכולה רוחנית שאומרת שמכל המעלות שבנו (מה שביהדות נקרא המידות או הסגולות) יש אחת שניתן לזייף עד שהיא תתקיים, והיא הסליחה.

זוהי חלק ממשנתו החינוכית של הרמב”ן, שכתב על זה שלאדם עוצמה שניתנה לו בשכלו, שהיא סגולתו המיוחדת. שניתן לו להשפיע ולהחליט על הרגש שמקורו במחשבה דרך ריכוז רוחני מוחלט בתכלית האנושית העליונה. במורה נבוכים מייחס הרמב”ם כמו אריסטו לכוח המדמה, המחליט על המחשבה (במקרה זה הבוחר לסלוח) ערך רב כמקור הכרה.

אהבה היא המקור להכל

כשאני יודעת שהמקור של הכל הוא אהבה אני מתקרבת לאמת הגדולה שאומרת שאין לי איך לראות הכל, אך תמיד כל מה שקורה לי הינו לטובה הגבוהה ביותר, שלרוב איננה נתפסת ברגע הזה.

אלי אל הסליחות

רבי נחמן כתב:

אלי, אל הסליחות,

רק אתה יודע

כמה צריך אנוכי

ללמוד לסלוח.

שמרני מהכעס

הבוער בתוכי.

שחררני מטינתי לאחרים,

אשר הנחוני עוול.

עזרני להשתחרר

מכל תקיפות

ועויינות

האוטמות את ליבי.

עזרני להפוך

את כעסי לאהבה

ואת שנאתי

לחמלה.

(לקו”מ י”ח)

חיזוק הזיכרון

סיפור מדהים על חיזוק הזיכרון

באחת מסדנאות כוח הריפוי הפנימי שלימדתי, עשינו תרגיל שבו דיברנו עם החלק שנרצה לטפל בו או לשפר בחיינו. אחת המשתתפות בסדנה פנתה לזיכרון שלה ושאלה: “מה אני יכולה לעשות כדי לגרום לחיזוק הזיכרון שלי?” 

כוח הריפוי הפנימי הוא טכניקה שמאפשרת לנו לקבל מסרים מהתודעה, מהתת מודע. זו טכניקה שמאפשרת לנו להתחבר לעצמנו ברמה עמוקה יותר, להבין את מה שאנחנו חווים, ולמצוא דרכים לשפר את החיים שלנו.

היא סיפרה שיש לה ירידה ביכולת הזכירה, היא פגשה את זה בחיי היום יום שלה וחשה שזה מתחיל לפגוע באיכות חייה. שהיא שוכחת דברים, או לא זוכרת לעשות מה שרצתה, ומגיעה לסיטואציות שבהן היא משלמת מחיר על דברים שהיא שוכחת, ולמרות שניסתה לעבוד על זה היא חוותה את התסכול הזה במשך שנים, בשלב מסויים אף האשימה את הגיל, על אף שלא הייתה מבוגרת אלא רק בסוף שנות השלושים לחייה. 

ששאלה בתוכה את השאלה הזו בטכניקת כוח הריפוי הפנימי היא וקיבלה תשובה מאלפת, שהיא למעשה גם קיצור דרך פשוט ועוצמתי ובעיקר פרקטי לשפר ולחזק את הזיכרון שלה. 

אז רגע לפני שאני משתפת איתכם את מה שהיא קיבלה אני רוצה לעשות הקדמה קצרה על מה זה בכלל זיכרון? 

מהו הזיכרון

הזיכרון הוא יכולת מרכזית של המוח שמאפשרת לנו לאחסן, לשמור ולשחזר מידע. בלעדיו, לא היינו מצליחים לזכור את מה שלמדנו או חווינו. הזיכרון משחק תפקיד מרכזי בכל תחומי החיים שלנו, מהלמידה ועד ליחסים האישיים. 

הזיכרון הוא יכולת של כל יצור חי לאסוף ולשמר מידע. תהליך ההצפנה של המידע במערכת הזיכרון מאפשר לנו להשתמש במידע זה בעתיד, באמצעות פעולה שנקראת שליפה.

המונח ״זיכרון״ יכול להתייחס לשני משמעויות: הראושנה היכולת לאגור מידע, והשנייה היא שימור ושליפת המידע שנאגר בפועל

המידע שאנחנו מאגרים בזיכרון שלנו יכול להגיע מהסביבה החיצונית שלנו דרך החושים, או מהעולם הפנימי שלנו. היכולת הקוגניטיבית לאחסן, לשלוף ולעבד מידע היא הבסיס לתהליכי הלמידה שלנו.

המרכז הביולוגי של הזיכרון האנושי ממוקם בתאי העצב של המוח וברשתות המתקיימות ביניהם. המוח מתעלם ממרחבי מידע שאינם רלוונטיים, ולכן לא כל המידע שנקלט דרך החושים מאוחסן בזיכרון.

הזיכרון הוא לא משהו סטטי, אלא מערכת דינאמית שמשתנה ומתפתחת לאורך כל החיים. הוא מורכב ממספר תת-מערכות שונות, כולל הזיכרון המיידי, הזיכרון הקצר-טווח והזיכרון הארוך-טווח. כל אחת מהן משמשת מטרה שונה ומשחקת תפקיד שונה באיך אנחנו מאחסנים ומשחזרים מידע.

סוגי זיכרון

הזיכרון המיידי, לדוגמה, מאפשר לנו לשמור מידע למשך זמן קצר מאוד, בדרך כלל מספר שניות. הוא משמש כמו “שולחן עבודה” למוח, מאפשר לנו לעקוב אחרי מידע ולעבוד עליו בזמן אמת. ללא הזיכרון המיידי, פעולות פשוטות כמו קריאה או שיחה היו מסתיימות בקושי.

הזיכרון הקצר-טווח, מצד שני, מאפשר לנו לשמור מידע למשך זמן קצר, בדרך כלל מספר דקות. הוא משמש כמו “מחסן זמני” למידע שאנחנו צריכים לזכור למשך זמן מוגבל. ללא הזיכרון הקצר-טווח, פעולות כמו למידה או הכנה למבחן היו מאתגרות במיוחד.

הזיכרון הארוך-טווח, לעומת זאת, מאפשר לנו לשמור מידע למשך זמן ארוך, מספר שנים או אפילו לכל החיים. הוא משמש כמו “ארכיון” למידע שאנחנו רוצים לשמור לטווח הארוך. ללא הזיכרון הארוך-טווח, חוויות מהעבר, ידע שהצטברנו ומיומנויות שלמדנו היו מתנשיים.

אף שהזיכרון הוא יכולת טבעית, לעיתים יכולה להיות חוויה שהזכרון נפגע, בעיקר עם ההתבגרות והזיקנה ייתכן שנרגיש ״שהזכרון שלנו הוא לא מה שהיה פעם״. למרות שיש תרגילים ודרכים ידועות לשפר אותו, לדוגמה, תרגולים של זיכרון, תזונה מאוזנת, שינה מספקת, פעילות גופנית ומניחות ראש מתאימות יכולות לתמוך בזיכרון ולשפר את היכולת שלנו לאחסן ולשחזר מידע.

מה פוגע בזיכרון

נמצא שבעיקר באוכלסייה של אנשים החל מגילאי 50 צפייה בטלוויזיה פוגעת משמעותית בזיכרון ובזיכרון המילולי. שמעל 3 שעות צפייה זה מהווה השפעה שלילית ניכרת.

נכתב בפירסום של מכון דווידסון :

״אחת ההשערות היא שיחסי גומלין אלה, בין ערות שיכלית לפאסיביות יוצרת מצוקה כלשהי שבסופו של דבר פוגעת בכישורי הזיכרון שלנו״

הזיכרון יכול להיפגע גם דרך הזדקנות וחולי כמו אלצהיימור ודימנציה, יכול להפיגע עקב שימוש בתרופות, שימוש יתר באלכוהול, חוסר בויטמינים כמו וויטמין B12, חומצה פולית, ירידה בהספקת הדם, ירידת בהספקת החמצן, ירידת בהספקת הסוכר, מחלות כמו לחץ דם גבוה ועוד.

הדרך לחיזוק עצמי של הזיכרון

חזרה לאותה משתתפת בסדנה שלמעשה עשתה מעיין קיצור דרך וביקשה כלי ספציפי עבורה כי הרגישה שיש לה שם אתגר.

התשובה שקיבלה הייתה מפתיעה בפשטותה: “תראי שאת זוכרת! ככל שתראי שאת זוכרת דברים כך תחזקי את הזיכרון“. 

זה נשמע כל כך פשוט, אבל זה עוצמתי. הרי, מה שאנחנו מתרכזים בו גדל. אם אנחנו מתרכזים בזיכרון שלנו, אם אנחנו מזכירים לעצמנו שאנחנו זוכרים, אז הזיכרון שלנו יתחזק.

לאחרונה, פגשתי שוב את המשתתפת הזו. אמרתי לה שנזכרתי בתרגיל שעשינו, והיא סיפרה לי שהתרגול עזר לה באופן משמעותי. מאז שהיא התחילה לעשות את התרגול, היא מרגישה שהזיכרון שלה השתפר. היא הפסיקה לשכוח דברים, והזיכרון שלה התחזק בצורה בולטת. היא העבירה את התרגול לקרובים לה, וגם הם מעידים שחוו בצורה חד משמעית שיפור בזיכרון שלהם.

התרגול הזה הוא רק דוגמה אחת לכוח של הריפוי הפנימי. בשנים שאני מלמדת את הסדנאות האלה ליוותי משתתפים רבים לקצר לעצמם תהליכים פנימיים לגלות מה נכון להם, מה מדוייק להם ולקבל לזה תשובות אך ורק מבפנים מתוכם, מההדרכה הפנימית שלהם

הקשבה להדרכה הפנימית היא מסע של התחקרות והתפתחות אישית, תהליך שבו אנו מתמקדים בפנים, במקום לחפש תשובות בחוץ. זהו מסע של התחברות לעצמנו, לתודעה שלנו, לתת-מודע שלנו, ולנשמה שלנו. 

ההקשבה פנימה תומכת בנו ועוזרת להבין את מה שאנחנו חווים, ולמצוא דרכים לשפר את החיים שלנו. דרכה יש לנו גישה לידע הכי מרתק, לכלים תודעתיים שבאמת יעזרו לנו, דרכה אנו מגלים את האוצרות הפנימיים שלנו, מתחילים להבין את הכוח שלנו, ומגלים את היכולת שלנו לשנות את החיים שלנו לטובה.

בסופו של דבר, הדרכה פנימית מאפשרת לנו להתמקד במה שחשוב לנו באמת, ולהתחבר פנימה ממקום של שקט ושלווה ולמצוא את הכוח להתמודד עם האתגרים של החיים בתוכנו. 

לשפר את יכולות המכירה דרך טיפול

דרך העבודה שלי לטיפול לחיזוק יכולות המכירה, היא עבודה עם החלקים העמוקים בתודעה.

בטיפול לחיזוק יכולות המכירה, אין לנו צורך בלמידת טכניקות או כלים יותר מאשר עבודה על שיחרור החלקים הפנימיים שבנו המונעים את המכירה.

כאשר יש משהו בחיינו שאנו רוצים ופועלים ומתאמצים לקראתו והוא לא מצליח,

גם שאנו חושבים שאנחנו הכי רוצים אותו בעולם, יש בנו חלק פנימי לא מודע שלא רוצה. הדרך להבין זאת היא להסתכל על המציאות – מה משתקף בחיים הוא מה שיושב בתת המודע.

דוגמא לטיפול לחיזוק יכולות המכירה לאיש מכירות שחש תסכול

לאחרונה הגיע אלי לקליניקה לטיפול לחיזוק יכולות המכירה, אדם שעשה אצלי טיפול רגשי בעבר. הוא כיום בשנות השלושים לחייו איש משפחה ומפרנס מרכזי, הוא במינוס בבנק וחובות עקב כמה השקעות שעשה שנפלו. לאחרונה הוא התקבל לעבודה שיש בה אפשרויות שכר גבוהות דרך עמלות על מכירה. 

נפגשנו בבוקר לפני העבודה והוא שיתף אותי שבחצי שנה האחרונה, מאז שהתחיל את עבודתו כאיש מכירות,

הוא ניסה בכל כוחו, אך לא הצליח לבצע אף מכירה אחת ושהוא חושש להמשך העסקתו, וכתוצאה מזה למתח רב בחייו.

כפי שכתבתי בהתחלה, תת במודע הוא המשיט את ספינת חיינו, ולכן הסיבה לחוסר הצלחה כאשר יש רצון להצליח תמיד ככלל תמצא בחלק הלא מודע שלנו.

תת המודע מגן עלינו 

תת מודע הוא בעדנו אחראי על הישרדותנו ומגן עלינו, ולכן אם יש משהו שתת המודע חוסם זה בדרך כלל בעל סיבה שמשמעותית יותר עבורנו מאשר הדבר שרצינו להשיג. כאשר אותו מטופל השתדל מאוד ולא הצליח למרות שהיו לו כל הכישורים הוא הרגיש שניפגע לו הביטחון, כמו שקורה בדרך כלל שאנו פועלים רבות למטרת משהו ונכשלים להשיגו.

חיזוק הביטחון העצמי דרך עבודה עם תת המודע

הביטחון העצמי הוא תחושה פנימית של יכולת להתמודד עם החיים ואת האתגרים שהם מציבים לפנינו. זהו גורם מרכזי ברווחתנו הנפשית והרגשית. כאשר הביטחון העצמי שלנו נמוך, זה יכול להשפיע על כל אזור בחיינו, מהיחסים שלנו ועד לביצועים בעבודה או בלימודים. תת-מודע שלנו משחק תפקיד מרכזי בביטחון העצמי שלנו. התפיסות, האמונות והתחושות שאנחנו מחזיקים בתת-מודע שלנו יכולות להשפיע באופן משמעותי על האופן שבו אנחנו רואים את עצמנו ואת העולם שמסביבנו. מפגש עם תת המודע יכול לעזור לנו לחשוף את האמונות השליליות שאנחנו מחזיקים על עצמנו, להבין את מקורן, ולהחליפן באמונות חיוביות ותומכות.

חשיפת מה שמנהל אותנו בתת המודע דרך חקירת המחשבה

אחת הדרכים לעקוב אחרי הלך המחשבה הלא מודעת או המודעת בחלקה, היא דרך פשוטה של שאלות קיצון- ״מה הדבר הכי נורא שיקרה כשזה יקרה?״ או לחילופין ניתן לשאול ולקבל את התשובה מהקצה השני של סקאלת אוטוסטרדת המחשבות – ״מה הדבר הטוב ביותר שיקרה כשזה יקרה?״ ולהמשיך משם בשאלות ״ואז מה יקרה- ושזה יקרה אז מה יקרה אז?״ להגעה אל השורש המחולל את התנועה שאנו חווים במציאות

(אפרט פה בהמשך וגם אתן דוגמא)

אך על מנת לקבל תשובות מדויקות חשוב שהתשובה תנבע מתוכנו ולא מהחלק השכלי המנתח, ולכן בהנחייה של הכלי הזאת אני תמיד מבקשת לענות רק מהפה, מה שיוצא אם יוצא ובמהירות. ולא מהראש ולא מהבטן ולא מהלב רק מה הפה- מה שיוצא, תוך תזכורת שתמיד ניתן לתקן אם יוצא משהו שלא עומדים מאחוריו/ שלא מרגיש נכון או מדוייק וכדומה. 

חשיפת המחשבה הלא מודעת בטיפול לחיזוק יכולות המכירה

אז שאלתי אותו ״מה הכי נורא שיכול לקרות אם תתחיל למכור?״ התשובה שלו הייתה שאין דבר כזה משהו נורא שיקרה אם הוא יתחיל למכור, שזה רק טוב, שהוא ממש היה רוצה שזה יקרה ולכן מתאמץ ועובד כל הזמן, ושזה בכלל מה הביא אותו לטיפול שלנו היום. 

ובכך למעשה נתן שיקוף באופן קלאסי ומדוייק למה שיושב לו במודע, שיקוף לדבר שיוצר את הלחץ ומתח שהוא מתמודד עמם כל יום – ההבדל בין רצוי למצוי בחייו. הקושי הכלכלי שנתקע, חווית פחד מפיטורין וכובד בבית ובעיקר חוסר האונים של לא להשיג משהו שחשב שהוא חייב להמשך התפקוד של והפרנסה של הבית שלו. וכמו שאנו יודעים, לרוב מודע ולא מודע הם הפכים. 

אז הלכתי לקוטב השני (*עבודה עם קטבים היא זהה ומובילה לתוצאות זהות, מבחינת התודעה להיכנס דרך שער הקוטב, על מנת למצוא מה כולא אותנו, תוביל תמיד לבדיוק אותה הנקודה),

ושאלתי אותו ״מה הכי טוב שיקרה אם תצליח למכור?״ והתשובה שלו הייתה אני אוכל להישאר בעבודה, אז שאלתי אותו – ״ואז מה יקרה?״ אוכל להתקדם בעבודה ולעבוד יותר שעות. ״ואז מה יקרה? ״ אפרנס את הבית דרך העבודה הזאת ואתקדם בה, ״ואז מה יקרה?״ אראה את הילדים אפילו פחות ממה שאני רואה עכשיו (שזה רק בהרדמות) ולא אוכל למצוא עבודה חדשה שמאפשרת להיות יותר זמן בבית ולפגוש יותר את הילדים, או לעשות את הדברים שאני אוהב.

הרגש הדומיננטי הוא הקובע- גם אם לא נבחין בכך

מבחינת תת המודע, הרגש הדומיננטי ביותר הוא הקובע. המטופל חש שהוא מפספס זמן יקר של להיות עם ילדיו שעדיין פעוטות, זמן שבעומק הדברים יותר יקר וחשוב לו יותר מהעבודה, ובכלל היה מעדיף מלכתחילה לעבוד קרוב לבית על מנת לבלות איתם יותר זמן, ולפנות זמן לעצמו ולתחביבו ולחייו. 

אך בפועל עקב הקושי והדחק הכלכלי הוא חיפש עבודה שמשתלמת יותר בשכר, ומצא את זו שדורשת נסיעות ארוכות וימים ארוכים.

במודע הוא התייסר על כל מכירה שפספס, ולחץ שכר הדירה וההוצאות השוטפות שלא עמד בהן התישו אותו, זה קרה בזמן שבמקביל בלא מודע שבתוכו, הוא ייצר חסימה מפני למכור, וזאת על מנת שיוכל לעשות את מה שהכי חשוב לו בחייו להשקיע זמן עם משפחתו ועם עצמו. 

מודע, לא מודע וגורל

מי שמשיט את ספינת התודעה זו הלא מודע, היות שמכיל את רוב רובה של ההכרה. וכאן בסיפור של המטופל הזה, על אף שבמודע עשה מאמצים אדירים הוא לא הגיע לתוצאות הרצויות. ולמרות כל מה שאמר וחשב בתוך תוכו, שהוא רוצה למכור ולהתקדם בעבודה, במקביל- בלא מודע- זה לא היה מספיק שווה את המחיר שהוא שילם, ולכן הוא היה חסום מבפנים. כפי שאמר קרל יונג: “עד שלא תהפוך את התת מודע שלך למודע, הוא ינהל את חייך, ואתה תקרא לזה גורל”.

הדרך מכאן הפכה קצרה היות ״ומה שאנחנו רואים לא יכול לנהל אותנו מבלי שראינו אותו״ שוב הוא לא יכל שלא לראות את סדר העדיפויות הפנימי. הוא הבין שכדאי לו להיות קשוב למה שבאמת משמעותי עבורו ולהשקיע יותר זמן, ומתוך בחירה מודעת, מתי שהוא יכול, לפנות זמן להיות עם הילדים ולתעדף זמן איתם, להשקיע בעצמו בדברים שהוא אוהב. ובעיקר לראות שהוא יכול למכור ולא לאבד את עצמו בזה, ליצור איזון -בית -עבודה, שלא קורס או מתאדה שיש אתגרים כלכליים.

הדרך הקצרה לריפוי העצמי

החשיפה של מה שמנהל אותנו, גם משחררת אותנו מחוסר האונים – וגם עוזרת לנו לעלות לשלב מפותח יותר במציאות שלנו ובהתבוננות על חיינו.

איך משתמשים בעבודה תודעתית כטיפול להרזייה

עודף משקל והשמנת יתר הפכו בשנים האחרונות למגפה עולמית. ויחד איתם הצורך לטיפול להרזייה הפך קריטי ומשמעותי מאי פעם, היות והשמנת יתר מסכנת את הבריאות וגורמת לנטייה לבעיות בריאות חמורות בינהן שבץ מוחי, סכרת, מחלות לב ועוד.

במדד השמנת היתר העולמי ישראל מדורגת גבוה, ועל פי נתוני משרד הבריאות כמעט כל ישראלי שני סובל מעודף משקל או מהשמנת יתר. לכן במאמר הבא בחרתי לשתף אתכם בכלים משדה המחקר של הטיפול האלטרנטיבי. במאמר הבא לא אתן הנחיות לאכילה או לספורט אלא רק כלים תודעתיים, שמניסיוני יכולים ליצור שינוי משמעותי ויציב בבריאות ובמשקל הגוף. ללא התעסקות בקלוריות וללא תרופות או עזרים להרזייה.

טיפול להרזייה ללא דיאטה אך בעבודה עם קונפליקטים ריגשיים

לפי רפואות הממפות הפרעות ומחלות לפי הקונפליקטים הרגשיים שהן פותרות, ישנן מספר סיבות להשמנה ולהשמנת יתר. 

אם אחת או יותר מהסיבות שיהיו מפורטות פה מהדהדות לכם, תוכלו ליצור הרזייה בצורה שהיא כמעט אוטומטית דרך התבוננות עמוקה על הקונפליקט, התמלאות באהבה והבנה לגוף הביולוגי שלכם ולמה שיצר את ההשמנה מתוך חמלה לעצמכם והתחלה של תהליך של התבוננות על עצמכם.ן, בעיניים טובות שמתרכזות בלראות את היתרונות ולא את הפגמים.

ההסברים הבאים לקוחים ממחקרם של ד״ר האמר החוקר והמייסד של הרפואה הגרמנית החדשה ומעבודתו של המורה שלי ד׳ר ז׳ילבר רנו תלמידו של ד״ר האמר ומייסד הריקול הילינג:

טיפול להרזייה דרך עבודה עם קונפליקטים רגשיים הגורמים להשמנת יתר :

קונפליקט מראה גוף : 

הגוף יוצר מחלות או הפרעות רק כפתרון ביולוגי

כאשר אנו סובלים מקונפליקט רגשי יתכן שיהיה לגוף פתרון ביולוגי עבורו.

בעצם ההתבוננות והזיהוי של הקונפליקט הרגשי, הגוף יכול להבין שהבנו ואין לנו צורך בפתרון שלו.

בריקול הילינג (ריקול + היזכרות) , עצם ההבחנה יכולה ועורר ריפוי. במחקרים שנעשו במשך למעלה מעשרים שנה הוכיח ד״ר האמר מייסד הרפואה הגרמנית החדשה, שהגוף משחרר בעיות והפרעות דרך זיהוי והבנה של הקונפליקט.

התודעה שלנו מקליטה וקולטת הכל כל הזמן ורוב הגדול של הדברים עוברים לתת המודע, הקובע בין היתר את הקושי בהרזייה. עבודה עם מודעות יכולה להגיע עד לעומקי התודעה וליצור שינוי פיזי, דבר שקרה להמון אנשים מסביב לעולם.

כגופנו עלול לייצר בעיית השמנה או קושי בהרזייה, כאשר אנו חווים את אחד או יותר מהקונפליקטים הבאים:

• כאשר אנו מתבוננים במראה וכואב לנו מה שאנחנו רואים 
• כאשר אנו מתבוננים במראה וכואב לנו מה שאחרים רואים שהם רואים אותנו
• כאשר אנו לא בטוחים שאנחנו יכולים לאהוב את עצמנו כפי שאנחנו

מהמחקר נמצא שהקושי עם ההשמנה גורם להתחזקותה, לעלייה במשקל והתקעות והתקבעות המשקל העודף.

כאן אנו למעשה מבינים שבעצם אי הקבלה העצמית, וההתרכזות בחוסר שביעות רצון מהמראה שלנו, או אף המחשבה על כמה שאנו נראים לא טוב בעיני האחרים – כך אנו למעשה מייצרים התנגדות של הגוף להרזייה ואף מייצרים עוד שומן.

הדרך לעצור את ההשמנה היא הפוכה, היא לא דרך ביקרות או כאב על המראה שלנו, אלא דרך אהבה עצמית, קבלה, וחיפוש היופי והאהוב במראה.

הגוף הביולוגי הוא כלי שמכיל את המהות הרוחנית שלנו, חלק מתפקידיו זה עזרה בתהליכים הרגשיים העמוקים המודעים והלא מודעים שאנו עוברים.

כאשר נרצה להפסיק את ההשמנה ואף לעודד הרזייה יציבה, והישארות במשקל אידיאלי לאורך זמן ראשית נצטרך לתרגל עיניים אוהבות, קבלה עצמית, ושיח פנימי חיובי ומחזק.

קונפליקטים נוספים שיוצרים השמנה :

קונפליקט של חוסר בלתי ניתן לעיכול : 

• חוסר מגע עם האמא
• חוסר קשר עם אמא
• מחשבות כגון: יש לי את מה שאני לא רוצה ואין לי את מה שאני רוצה.

-קשר חסר עם האם, וגם חוסר חלב בזמן המתאים יכול ליצור קונפליקט שפתרונו השמנה.

-התעסקות חזרתית בנושא החוסר שיש לנו בחיים, תגרום לביולוגיה לצבור תאי שומן ולהחזיק בהם, הפתרון יהיה ראשית בלהבחין שאנו סובלים מהקונפליקט. ברגע שהבחנו דברים יוכלו להתחיל ולהשתחרר. השלב הבא יכול להיות דרך מבט חומל, להעביר את הריכוז לראיית הטוב והיש. הקונפליקט ישתחרר ואיתו תאי שומן בלתי רצויים. שנשתחרר מהקיבעון המחשבתי על החסר בחיינו, נוכל לאפשר גם לגופנו לשחרר שומן וגם למציאות לעזור לנו.

קונפליקט של נטישה גברית/ התקפות /מוד לחימה : 

בטבע כאשר יש מצב שבו צריך להיאבק או שנחווה עימות בלתי פוסק הגוף הביולוגי מייצר תאי שומן כדי להגן על עצמו,/לתפוס יותר מקום/ ליצור הרתעה. 

בבואנו לטפל בעצמנו בהשמנה, ועלינו על אחד מהקונפליקטים של מוד הלחימה, דבר ראשון חשוב להתבונן בקונפליקט, לראות איפה הוא מופיע בחיינו ומתי.

היות ועצם ההתבוננות והיכולת לזהות תחולל את הפתרון הראשוני שהוא שחרור הביולוגיה מלפתור את הקונפליקט עבורנו.

על מנת להבין אם אנו סובלים מהקונפליקטים הללו נוכל לבדוק :

• היכן אני חווה עימות מתמיד?
• איפה אינני רשאי.ת להיות נשית או נשי?
• איפה אני צריך.כה להיות במצב של מאבק מתמיד?

בשלב הבא נוכל ״לחבק את עצמנו״- לתת לנו לתרגל דיבור הפנימי רך, להסכים לראות שלא מתאים לנו המאבק ולא להמשיך אותו בראשנו כאשר התרחקנו מהמקום. 

בנוסף נוכל להקטין את המגע שלנו עם הסיטואציות או האנשים שדורשים מאיתנו להיות בעימות או מאבק מתוך הבנה שזה מייצר עומס רגשי כבד עלינו עד לרמה שהגוף צריך ליצור את ההשמנה כדי להגן עלינו.

קונפליקט של זהות : 

• קונפליקט הקשור לזכות של האדם להיות קיים
• קשור לזכות לביטוי עצמי, לבטא את האני
• להציע או להגיד דעה
• שתהיה לאדם טריטוריה
• שמישהו שהוא משמעותי בחיינו נפרד מאיתנו. 

קונפליקטים של זהות יכולים להיות קשורים לזכות שלנו להיות משמעותיים פה בעולם, שיראו וישמעו אותנו, שתהיה לנו טריטוריה ושנהיה יקרים ליקרים לנו. דוגמאות  לעלייה במשקל בקונפליקט של זהת : אישה שמשמינה בגירושים שאמא מצדדת בבעלה לשעבר. אישה שהותקפה מינית ומעלה משקל ממקום לא מודע על מנת להגן על עצמה, אדם שחש כי אימו שכחה מקיומו. אישה שהעלתה במשקל כאשר ביתה נפרדת ממנה. במידה ואתם מזהים את אחד המקונפליקטים הללו עוש עליהם התבוננות, הראו לעצמכם שאתם יקרים ושיש לכם זכות להתקיים ולהביע את עצמכם, שאתם יקרים לכם. תרגלו זאת בחייכם.

שומן כהישרדות

• הגנה- השומן מבחינת הביולוגיה מגן עלי, ניתן לבדוק האם הרגשתי לא מוגנת/ן – להבין מפני מה או מי אני צריך את ההגנה.
• לבדוק האם קרה משהו בהקשר לקור, האם הייתה קפיאה בחיים שלך או של מישהו מהמשפחה
• אותו הדבר לגבי טביעה
• התקרבות או התרחקות ממישהו (אישה שהשמינה שבעלה התעלם ממנה, תת המודע יצר זאת כאילו כדי לתפוס יותר מקום ולהתקרב אליו)
• הבעה של קושי ושל סבל
• לבדוק מה אני מרגיש.ה על להיות שמן/נה.

קונפליקט השמנה בבטן וקונפליקט שומן ביטני ובטן נפוחה

הבטן הוא המקום שמשתחרר בו הורמון של הביטחון –  הסרוטונין.

השמנה באזור הבטן יושבת לרוב על קונפליקטים של צורך בביטחון, פחד, חוסר ביטחון. ניתן לראות זאת בטבע לדוגמא את דג האבו נפחא, זהו דג שכאשר מרגיש איום הוא מתנפח. 

עבודה תודעתית תומכת הרזייה

כאשר באים לטפל בקונפליקט שיוצר השמנה, מנסים לרזות דרך התבוננות על מה הקונפליקט הרגשי פותר.

כדי להוריד במשקל דרך העבודה עם קונפליקט של השמנה, תמיד נצטרך לרפא את התפיסה שיש לנו על עצמנו. מבחינת המערכת הביולוגיה תמיד יהיה לנו את הגוף שאנו ״צריכים״, גם אם הוא שונה מהגוף שאנו ״רוצים״.

נעזר בשפה לשנות תפיסה ונגיד במקום ״להוריד״ או ״לאבד״ משקל, ל״השיל״. כי המוח תמיד נרצה להחזיר את מה שאיבדנו.

יש מבחינה ביולוגית איום בהפחתה במשקל, לפעמים אף להישקל יוצר סטרס ואז למוח הדבר נחווה כהתקפה, וכל פעם שאני חווה התקפה המוח יוצר עוד ועוד משקל.

לכן כאשר יש עודף משקל של כמה קילוגרמים ניתן לעשות רשימה של כל הפחדים,

בהתבוננות על הפחדים נוצר כוח לעיתים לעבור דרכם ובכך ליצור הפחתה של סטרס המסתובב במערכת. במצב של סטרס בזמן ההשקלות חשוב להפסיק להישקל! להימנע מלהסתכל דרך משקפיים שמחפשות מה שאנחנו לא אוהבים או אוהבות בעצמנו כי זה יוצר סטרס ומקשה על הירידה במשקל.

להתבונן במראה ולדמיין שאנחנו מתבוננות/ות בעיניים של אדם שאוהב אותנו.

ובעיקר להפסיק להשוות את הגוף שלנו לגוף של אחרים, להפסיק את המעגל השלילי היוצר את ההשמנה. 

לאחרונה מגיעים לקליניקה שלי יותר ויותר נשים וגברים שמבקשים טיפול בטיקים

חשבתי על זה שזו הזדמנות לתת כלים והסברים על התופעה הזו, מדוע הגוף מייצר אותה ומה הטיפול הקונבנציונלי והמצוי בטיקים והכלים הפנימיים שאני מציעה בעבודה הטיפולית בטיקים. אז הנה פוסט קצרצר על טיקים מקווה שיתן ערך.

מה זה טיקים 

– טיקים זה מעין קפיצות לא רצוניות של הגוף, תנודות או צלילים חפוזים, חוזרים ונשנים, שאינם נשלטים על ידי האדם שמפיק אותם. הטיקים מתרחשים באופן אוטומטי, ללא שליטה מודעת. 

במאמר זה אשתדל לתת מענה ולהבהיר את המצב הזה, להסביר את מהותו ולספק ערך לאלו שמתמודדים עם התסמין הזה.

כיצד מתבטאים טיקים בגוף

טיק הוא תנודה שרירית לא מתוכנתת, שיכולה להתבטא באופן מוטורי (תנודה של שריר) או קולי (הוצאת קול). הטיקים מתרחשים באופן לא מתוכנן, פתאומי, חוזר ונשנה, ואינם מתאפיינים בקצב קבוע, מה שמתבטא בתנודות שרירים שאינן רציפות. טיק יכול להיות נסתר מהמבט (כמו התכווצות של שרירי הבטן או האצבעות ברגליים), בעוד שתנודות של שאר השרירים בגוף יכולות להיות מוחשיות. ישנן הפרעות (כמו אוטיזם) שכוללות תנודות שיכולות להיראות כמו טיקים, אך אינן טיקים. מצד שני, לעיתים קרובות יש להפרעות כאלה הפרעות נלוות כמו טיקים.

מתי מופיע הטיק

רוב האנשים מרגישים את הטיקים רגע לפני שהם מתרחשים, אך הצורך לבצע אותם חזק כמו הצורך להתעטש. רוב האנשים מתארים את הצורך הזה כהרגשה של מתח שמשתחרר, כאילו הם “היו חייבים לעשות זאת”. דוגמאות להתרעות כאלו הן הרגשה שיש משהו בגרון או תחושה של לא נוחות בכתף שגורמים לניקוי הגרון או למשיכת הכתפיים. הטיק הממשי יכול להביא להרגשה של שחרור מהמתח או לתחושה שדומה לגירוד או שפשוף.

כיצד מוגדרים הטיקים

הטיקים מתוארים כהפרעה שממוקמת בין הפרעה רצונית להפרעה לא רצונית. זאת משום שהם אינם לחלוטין לא רצוניים – הם יכולים להתרחש כתגובה רצונית למצב לא נעים כמו דחף. 

ממה נוצרים טיקים

הטיקים יכולים להתגבר כתוצאה ממצבים של דחק, עייפות או רגשות עזים. רגשות עזים יכולים להיות שליליים, כמו דאגה, או חיוביים, כמו התרגשות או ציפייה. מצבים של רוגע יכולים להביא להחלשת הטיק או להתגברותו, בעוד שהתמקדות בפעילות מעניינת לעיתים קרובות מובילה להחלשת הטיק.

הנוירולוג אוליבר סאקס מתאר מצב של מנתח שסובל מתסמין טורט, שבו הטיקים שלו הופחתו למינימום כאשר הוא ביצע ניתוח.

טיפול קונבנציונלי בטיקים

יש ברפואה הקונבנציונלית טיפול תרופתי בעלת סיכוי הצלחה חלקיים ושיטות טיפול התנהגותיות שעשויות לסייע לסובלים מטיקים.

שיטות אלו כוללות: טיפול בעזרת שינוי הרגלים (Habit Reversal Therapy, HRT)- מטרתו ללמד את המטופל לשבור את ההרגל של הטיק. חשיפה ומניעת תגובה (Exposure with Response Prevention, ERP) – מטרתו לעזור למטופל להתרגל לאותה ‘תחושה מקדימה’ לא נעימה שמקדימה את הטיק, בלי לשחרר את הטיק.

ריפוי עצמי מטיקים

אך אני מציעה להבין לעומק את מה שיוצר את הטיקים וכך לאפשר לכוח הריפוי הפנימי לחולל את השינוי ואף לייצר צמיחה דרכו. 

כי למעשה כל מחלה או מצב שבו אנו סובלים הם בעצם התגלמות של קונפליקט רגשי שלא נפתר.

הגוף האנושי הוא מערכת מורכבת וחכמה ביותר שלא עושה טעויות או בוגדת בנו למעשה ההפך הוא הנכון.

כאשר אנו חווים קונפליקט רגשי שלא נפתר שמטריד אותנו, האנרגיה הזו מאוחסנת בגופינו. מאחר והגוף לא יכול לפתור את מה שאנו חווים בחיצוני, אין לו דרך לשחרר את האנרגיה הרגשית הזו כאשר משהו מטריד אותנו. זה יכול להתבטא פיזית כהפרעה או מחלה, שמנקודת מבט ביולוגית, היא “פתרון”.

טיפול בטיקים

כאשר אנו מתכוונים לטפל בטיקים כדי לשחרר את הגוף שלנו מליצור אותם, שווה לשקול מספר נקודות:

1. מה הטבע של הטיקים? האם הם תנודות גופניות, כמו קריצה או תנועות ראש, או האם הם צלילים?

 2. מה הטיק נראה שאומר או עושה? האם יש לו משמעות מסוימת או שהוא פשוט תנודה לא רצונית?כמו מה הם נשמעים?

3. מתי הטיק התפרץ? האם זה היה אחרי שרצינו להגיב לזכויות שלנו שנפגעו, לדברים שפגעו בנו בחיים – ולא הצלחנו להגיב? האם כאשר לא הגבנו, הטיק הופיע בחיינו נשאר איתנו והטריד אותנו?

4. האם הטיק מופיע אחרי משהו שקשור לזה? האם ישנם דברים מסוימים שמעוררים את הטיק?

התבוננות בנקודות אלה יכולה להוביל לשינוי, כי על ידי הבנת הקונפליקט הרגשי שבשורש הטיק, אנו יכולים להתחיל לטפל בו, בשורש של הדבר שיצר את הסימפטום הגופני שהוא הטיק. דבר שיכול להוביל בסופו של דבר להפחתה או הפסקה של הטיק עצמו.

בסיסים בעבודת הטיפול העצמי 

חשוב לזכור, הגוף לא עושה טעויות. והוא מנסה לתקשר איתנו בדרך הטובה ביותר שהוא יודע. על ידי האזנה לו וטיפול בבעיות הבסיסיות, אנו יכולים לטפל בעצמנו. ככל שאנו מבינים יותר את הגוף שלנו ואת הדרך שבה הוא מגיב לקונפליקטים רגשיים, אנו יכולים להתמודד עם הטיקים בצורה יעילה יותר.

בסופו של דבר הטיקים הם תוצאה של מתח רגשי שהגוף לא מצליח לשחרר. הם מתרחשים כאשר הגוף מנסה להתמודד עם מתח רגשי שאינו מצליח להתמודד איתו באופן מודע. כאשר אנו מתמודדים עם טיקים, מתוך הבנה שהם דרך של הגוף להתמודד עם מתח רגשי, אנו לוקחים מהאוטומט את הצורך לפתור לנו את המתח הזה ולמעשה בהתבוננות אנו כבר מתחילים לפתור את זה בעצמנו.

במקום להתמקד בטיק עצמו, עלינו להתמקד במה שגורם לו. מה הקונפליקט הרגשי שהגוף מנסה להתמודד איתו? מה המתח שהגוף מנסה לשחרר? 

בנוסף, חשוב להבין שהטיקים הם דרך של הגוף להתמודד עם מתח רגשי. הם אינם תוצאה של חולשה למרות שנחווים כחוסר שליטה, הם למעשה דרך של הגוף לפתור את הבעיה מבחינת המתח שבתוכנו.

כאשר אנו מבינים את זה, אנו יכולים לטפל בטיקים בצורה יעילה יותר, דרך תשומת לב וערות לשורש שמאחוריהם.