תגית: הורות פנימית

יצרתי את המנדלה ״הדרך חכמה״ כמסר שמטרתו תמיד לעודד ולחזק את מי שצופה בו, גם אם הצופה יודע לקרוא את העברית וגם אם לא. מכיוון שהציור מחזיק תדר וחוכמה עתיקה. 

המטרה היא להזכיר ולהזכר בכך שהדרך שמובילה את מציאות חיינו היא חכמה ושייכת לנשגב. 

מהות הדרך כחכמה

ההתבוננות על הדרך עצמה כמעיין ישות, מתכוונת לדברים שקורים לנו ומשפיעים עלינו – גם במקומות שנראה שהדברים פשוט קורים לנו, גם שאנו לא מרוצים ממה שקורה וגם שאין לנו שליטה,

טוב לזכור שהמסע של חיינו אוהב גם שזה לא נראה ככה ושהוא עובד לטובתנו, ושלא צריך לדאוג מכיוון שחוכמה אדירה מנהלת את הדרך של חיינו.

מדוע חשוב לזכור שהדרך חכמה

טוב שנזכר מידי יום שמשהו גדול מאיתנו מוביל את הדרך. ובכך שהמסע שלנו חכם ומודרך ושיש משהו גדול מופלא וקסום מכוון אותו.

יש משמעות ותוכן בכל צעד שלנו בחיים

חשוב שנזכור שאלוהים/ היוניברס /האחדות /הקיום /הנשגב נמצא בכל ושזה עובד לטובתנו, לכן יצרתי את המנדלה הזאת.

חשיבות האמונה בחכמת הדרך

יש ערך גבווה באמונה שמה שמכוון את חיינו גדול מאיתנו אוהב אותנו ומתקיים כחלק מהמסע האינסופי שלנו בקיום הגדול והחכם מאיתנו. זה מאפשר לסמוך, להתמסר ולבטוח ובכך לאפשר חוסר התנגדות ואפשור לטוב להגיע במהירות לחיינו.

לרכישת המנדלה ״הדרך חכמה״

יש אפשרות להזמין את המנדלה בהתאמה אישית לתקציב ולבית שלכם

היא יכולה להיות בשחור לבן ללא רקע ולהגיע ממוסגרת או על קנבס.

שילחו הודעה עם צילום המסך של המנדלה שבחרתם ואתאים לכם את המנדלה לצרכים שלכם

0546397656 : ענבל פוזנר 

הקדמה לתרגיל החוזקות

״שאנחנו משנים את איך שאנחנו מסתכלים על הדברים, הדברים שאנו מסתכלים עליהם משתנים״

תרגיל החוזקות עוצב מכיוון שלהכיר במינוסים ובפגמים שלנו זה דבר שהוא כמעט אוטומטי וקורה מעצמו. אך כאשר נתרכז בפגמים שלנו הם ינהלו אותנו, לעומת זאת  כאשר נכיר בחוזקות שלנו הן יתעצמו.

מה זה תרגיל החוזקות

התרגיל הבא הינו תרגיל תומך, קצר ואינדיווידואלי, המאפשר עוגן תודעתי והעצמה ולכן הבחירה לעשות אותו תשתלם. 

כבר בזמן העתיק נאמר, “מה שנתרכז בו, יגדל“. 

כאשר אנו מודעים ליכולות ולמעלות שלנו, כך הן הופכות יותר נגישות עבורנו. 

בהחלטה לתרגל את הכלי הבא יש פוטנציאל לצמיחה ישירה אשר תתורגם לתחושה טובה כבר בתרגול עצמו, בטווח הקצר והבינוני, וגם בצמיחה ישרה לטווח הארוך. 

תרגיל ההחוזקות:

1. בחרו מספר מעלות או חוזקות מובהקות שיש בכם (יצירתיות, אדיבות, חוכמה, דיוק, מסירות, טוב לב, חוש הומור וכדומה). 
2. בחרו בחוזקה אחת שיש בכם, רשמו לה הגדרה רחבה וכללית, לא ספציפית, על החוזקה. 
   • הגדירו את החוזקה מבלי להשתמש בשמה, כפי שהייתם מגדירים אותה לאדם שלא מכיר את המילה ורוצה להבין מה היא, כמו הגדרה מילונית.
   • הגדירו את החוזקה בלי קשר אליכם, אלא כפי שמי שינהג בצורה בה הגדרתם, ייחשב כבעל החוזקה. 
3. רשמו 5 דוגמאות שקרו בחייכם, בהן השתמשתם בחוזקה כפי שהגדרתם אותה. הדוגמאות צריכות להיות ספציפיות, דברים שקרו לכם בהם נהגתם מתוך החוזקה.
4. קחו לכם פרק זמן ראוי בו אספו את חמשת עד עשרת החוזקות האהובות והחשובות שתחפצו לבחור, הגדירו אותן ותנו לכל אחת מהן דוגמאות.

איך עושים זאת נכון

העבודה על תרגיל החוזקות תצטרך להיות מבוססת על האמת בלבד! ולכן מצאו את האיכויות שבאמת מתקיימות בכם. 

לכל אחד ואחת מאיתנו יש ארסנל רחב של חוזקות, אך לעיתים לוקח זמן להיות מודעים ולהכיר בכך שמתקיימת בנו חוזקה זו או אחרת. 

תוכלו לעשות את התרגיל בהדרגתיות, בזמן שלכם, לבחור כל חוזקה בזמן שתפגשו בה, ורק לאחר מכן לכתוב עליה.

מאחורי כל תפיסה עומד נרטיב/ סיפור. 

האם תסכימו לשפר את הסיפורים שאתם מספרים לעצמכם עליכם, על מנת לחוות חיים מאושרים ופוריים יותר? 

אם כן, התרגיל העתיק הזה מעוצב בדיוק עבורכם.

עבודת חוזקות תתמוך בשינוי הנרטיב, תעזור להבחין בטוב שבנו ולשים לב מה כבר קיים, ואיפה הוא כבר מתממש במקום לרכז את האוטוטמט רק על החוסר.

למי מתאים תרגיל החוזקות

לתרגל התבוננות מודעת על החוזקות מתאים לכולם.

היות בכל גיל טוב שנדע להעריך את עצמנו.

ניתן להתאים את התרגיל לעבודה עם ילדים, טוב להראות להם את היכוללות והחוזקות שלהם.

התרגיל מתאים גם לאוכלוסיה בוגרת ומבוגרת.

טוב שנדע להכיר ולחזק את החוזקות שלנו בכל גיל שנהיה.

פעולות לאחר תרגיל החוזקות

טוב להבחין איך הגדרת העצמי החיובית מאפשרת לך מקום ומרחב להיות ולהרגיש לטעות ולכאוב ולהישאר מוגנ/ת בבית הפנימי שלך!

להמשך

טוב לשים לב לחווית הערך העצמי המשתפרת, להבחין איך שינוי ההגדרות נותנות לך חופש, איך הגדרות רחבות ומאפשרות לך להיות יותר באמת הפנימית ולראות את החיים בצורה יותר חיובית. להרגיש שהחיים מגיבים אלייך כך גם כן.

מומלץ להמשיך להתבונן על חוזקות אמיתיות הקיימות בך, ולהתפתח דרכן.

מסע לעומק התודעה

בעולם המודרני המהיר שבו אנו חיים, נחשפים רבים מאיתנו למגוון רחב של לחצים, מטלות ואתגרים, וקשיים שמעלים בנו מחשבות שליליות. אני, כמטפלת, פוגשת בקליניקה, לא מעט מטופלים שבאים לעשות טיפול במחשבות שליליות ושמחפשים דרך להתמודד עם הלחץ והחרדה שנגרמים מחשיבה שלילית מופרזות. 

מדוע באים לטיפול במחשבות שליליות

באים לטפל במחשבות שליליות ברגע שקולטים שיש להן השפעה שלילית על החיים, וגם שמתמודדים עם חוויה של כישלון בניסיון להפוך את המחשבות והמילים, שמשפיעות באופן ישיר ועוצמתי על הרגשות והחוויות שלהם, משליליות לחיוביות.

מחשבות שליליות כמנגנון הגנה

המחשבה והדיבור השליליים שאני רואה אצל המטופלים שלי מהווים לעיתים כמנגנון הגנה לא מודע שעזר להם להימנע מלממש את הכמיהות והרצונות הכי גדולים שהיו קיימים במודע שלהם. זה יכול להיות רצון לאהבה, הצלחה, כסף, זוגיות, ועוד. הפחדים שמתגלים בתת-המודע שלהם משמשים חסמים שמונעים מהם להשיג את מה שהם מרגישים שהם זקוקים לו.

המחשבה האוטומטית השלילית

האוטומט הוא שלילי, המיינד שלנו/ השכל מייצר ביקורת ושיפוטיות ביתר קלות, אנו כואבים יותר בקלות את האין מאשר חוגגים את היש, ונוכל ביתר קלות להיפגע ולהתרסק ממשברים מאשר לצמוח ולשגשג מחוויות שיא חיוביות. האוטומט השלילי שייך רבות לשיח פנימי מאתגר, אחת הדרכים הפשוטות לבדוק האם השיח הפנימי שלנו בריא לנו היא לדמיין שאין השיח הפנימי היה אדם שצמוד אליי , הולך איתי לכל מקום, ומדבר איתי בלי הפסקה – האם זה היה לי נעים? במידה ולא זוהי קריאת התעוררות להטיב ולרכך את הדיבור הפנימי שלנו. הדיבור הפנימי הוא נשלט ולהפוך אותו לחיובי אומר להשפיע לטובה על כל חווית החיים שלנו

הקלות בשליליות

להיות שליליים זה קל, וכפי שכתבתי פה זה אפילו אוטומטי, מכיוון שאם תרגלנו שליליות היא תמשיך בעצמה. אך למעשה איכות חיינו נקבעת לפי מה שנרגיש. אם סבלתי לרוב בחיים, הסתכלתי בעין מאשימה ומבקרת, ראיתי את החוסר אלה היו חיים נוראיים ואם לרוב שמחתי והייתי מאושרת אלה היו חיים נפלאים – ייתכן שהמציאות החיצונית הייתה זהה אך מה שמשפיע על האם חיינו טובים או אומללים הוא מה חשנו.

התמקדות במחשבה

אחד התפקידים שלנו פה הוא לחיות ב״אהבה ותענוגים״, להנות מהחיים שלנו. ועל מנת שזה יקרה עלינו להשתמש באחד הדברים היחידים הנשלטים על ידינו בחיים – המחשבה. לשים לב שאנו לא נגררים למחשבות שליליות ובאותה המידה ובמקביל לשים לב שאנו מביאים מחשבות חיוביות.

התבוננות

כאשר אנחנו מצליחים לפצח את הפחד או החסם המדוייק שמחולל את המחשבות השליליות, אנו מגיעים למצב שבו אנו יכולים להתוודע אליו, להתבונן בו, ואף לעשות עליו “התבוננות” – לראות אותו בלי לשפוט, לבקר, או לנסות לרפא אותו. זה מאפשר לנו לזהות את החסם מבלי להזדהות עמו.

בחיים שלנו קורים דברים שאינם מובנים לנו, ולא תמיד מה שאנחנו מרגישים שאנחנו רוצים מתרחש. עם זאת, סיפור הקיום שלנו מתנהל לטובה, גם אם לעיתים זה לא נראה כך ברגע הנוכחי. כאשר אנחנו זוכרים שהבריאה טובה ואוהבת, אנו מסוגלים לשחרר את הכאב שנגרם מהתחושה שהדברים לא מתרחשים כפי שאנחנו מבקשים.

משפטי תמיכה – משליליות לחיוביות

הרב יובל אשרוב הכהן מספר בהרצאותיו שנאמר שאדם צריך להזכיר לעצמו כל שעה ״שיש בורא לעולם״, כל שעה צריך להיות לנגד עיננו קיומו של הבורא המיטיב ונמצא בכל. הזיכרון הזה אמור לסייע ולתמוך בכל קושי או התמודדות בחיים, ולחוות שאין שום דבר שקורה שאינו תחת הסדר האלוהי השמימי. הכל מנווט בדיוק כפי שהוא היה אמור להיות. וגם אם נפלנו לפחד חשש או דאגה, טוב שנזכור שהדברים תחת השגחה שהכל לטובה ובכך נשנה את האנרגיה הפנימית והמחוללת שאנו מחזיקים.

טכניקות טיפול במחשבות שליליות

ישנן טכניקות רבות לעבודה והשפעה בטיפול במחשבות שליליות, בסוג טיפול כמו שאני עושה שהוא טיפול תודעתי / טיפול רגשי רוחני, אני פונים פנימה ומוצאים טכניקות מדויק לנו מתוכנו. הדרך להיכנס פנימה ולקבל תשובות היא טכנית. אך התשובות הן נגישות. יש תמיד חלק פנימי מפותח בתוכנו שרוצה להדריך אותנו ולכוון להתמודד מתוך דיוק עם כל מה שמופיע בחיינו, כנאמר ״מה שמגיע לפתחנו מגיע לפתחנו״.

 השליליות כתגובה כימית

לפעמים ניתן שהמחשבות חוזרות בצורה אובססיבית על משהו מסוים, לעיתים המחשבות פשוט מגיעות כשליליות במסה הקריטית שלהן ואז אנו קלים להתעצבן ולכעוס, לפעמים בכלל חסר לנו דופאמין במוח (דבר שניתן להשפיע ולהעלות במגוון רחב של פעולות פשוטות) ואז אנו נמשכים למחשבות שליליות, לתוקפנות ונרגנות, מכיוון שאנו מושפעים מהכימיה במוח שלנו.

כלים לטיפול במחשבות שליליות

אך לכל דבר שכזה יש טיפול שמסייע לנו בזמן אמת, כלי או טכניקה שנוכל לקחת כצידה לדרך גם אם הדבר נעלם וחוזר בתקופה מתקדמת יותר בחיים. הכלים הפנימיים הנלמדים במרחב הטיפולי דרך ״כוח הריפוי הפנימי״ נשארים תמיד רלוונטיים, מכיוון שהגיעו מתוך המרחב הפנימי, תת המודע יודע הכל עלינו על כפתורי הלחיצה שלנו, על המטענים המודחקים, על התסכול והרצונות הלו מוגשמים ובכלל על הדברים שיוצרים בנו עומס ויכולים להביא אותנו למצב מנטלי ירוד ושלילי לאורך זמן. 

החדשות הטובות

החדשות הטובות הן שזה תמיד יכול לעבור, אנו יצורים שגודלים ומתפתחים וגם אדם שחווה את עצמו כשלילי וסובל רוב חייו יכול להתפתח ולמצוא את עצמו מתרגל התבוננות חיובית יותר על עצמו ועל החיים. תמיד מה שנתרגל נשתפר בו, מכיוון שנפתח מיומנות. להביא עין טובה על החיים/ על עצמנו/ על אלוהים זוהי מיומנות משתלמת מכיוון שמשפיעה באופן ישיר ומטיב על איכות החיים שנחווה.

שמחה היא כלי לאור

ביהדות נאמר ששמחה היא כלי לאור, ולא ניתן להגיע לשמחה דרך מחשבות שליליות אלא רק דרך חיוביות, לכן שמחה היא כוח בצמיחה רוחנית.

אז, גם אם עדיין לא טיפלתם ופענחתם את מסלולי הלא מודע, את המחסומים והקשיים, עדיין ניתן להשפיע לטובה ולצאת לחופשי מכלא המחשבות וקשיי העולם הפנימי. הרוח שלנו תמיד חופשית, והתודעה שלנו נפתחת לחופשי כאשר אנחנו זוכרים לבחור את

החיים האלה 

לסיכום

אשמח לסייע לכם לשנות את מסלולי המחשבה שלכם למסלולים תומכים ומעצימים.

אתם מוזמנים לשתף אם יש מישהו שלדעתכם יכול להיעזר במאמר הזה,

גם אם זה רק מישהו אחד, שיתוף המידע כבר סייע לאנשים לעזור לעצמם. 

הפן האישי שלי בעבודה עם מערכת העיכול

במשך שנים רבות כל כמה שנים הייתי מותקפת בכאבי עיכול נוראיים עד לרמה שלא יכולתי לתפקד. הדבר הזה היה קיים בגלים בחיי כל כמה שנים, וכלמרות שניסיתי כל טיפול במערכת העיכול, כל פעם מחדש הייתי נופלת למשכב של כמה חודשים עד חצי שנה עם כאבים חזקים ותופעות עיכול כואבות ושורפות, כל השנים מבלי לקבל אבחון ברור. 

הדרך מתסכול לריפוי עצמי וצמיחה חדשה

עשיתי את כל הבדיקות האפשריות (מקולונוסקופיות ועד בדיקות פרטיות של אי סבילות מזון ועוד ועוד) ובלי ממצאים. המערכת שלי היתה בסבל נוראי.

אך היות ולא קיבלתי שוב אבחנה לא היתה שום דרך טיפול קונבנציונלית שיכולתי לבחור בה, וגם לא ניתן לטפל לפי רפואה חדשה והריקול הילינג שהן רפואות לטיפול תודעתי שעובדים איתן רק ברגע שיש אבחנה של ההפרעה או המחלה שממנה סובלים. 

במהלך השנים כל פעם שהכאב היה מופיע ולא מפסיק לעיתים גם חודשים, ניסיתי כל מה שיכולתי, צומות וניקויים, מטפלים ורופאים מומחים, עזרה אנרגטית וטיפולים רגשיים אך לצערי אף אחד מכל מה שניסיתי לא ריפא ולא הקל ולו במעט על הסבל שחוויתי ולא על התסמינים, אך העבודה הפנימית והשתחררות או התרחקות מהקונפליקט כן עשו זאת.

בשנים שחלפו עשיתי עבודת ריפוי עצמי שאני שמחה לחלוק איתכם כאן את הדרך אליה ואת הקונפליקטים כפי שנמצאו על ידי מוריי האהובים ד״ר האמר וד״ר ז׳ילבר רנו, שייסדו את המחקר ואת הרפואות שמאפשרות לנו להבין את שפת הגוף (בין היתר המחלות), כדי להביא לצמיחה החדשה (והריפוי). אז ראשית הקדמה:

מהי מערכת העיכול

מערכת העיכול (digestive system) שלנו היא מערכת שלמה של איברים בגופנו שתפקידה לקלוט מזון ולהפוך אותו לאנרגיה זמינה ואבני בניין זמינים לגוף. מערכת העיכול קולטת את המזון שאנחנו אוכלים, שברגע שנכנס לגופנו עובר תהליכי פירוק וספיגה רבים, כל זאת על מנת שננצל ממנו את כל מה שרק אפשר.

ממה מורכבת מערכת העיכול

מערכת העיכול שלנו מורכבת מסידרה של איברים חלולים ואיברים שאינם חלולים היוצרים ביחד את המערכת. האבירים החולילים שיוצרים את צינור העיכול הם : הפה- הוושט – הקיבה – התריסריון – המעי הדק – התוספתן – סיגמואיד -חלחולת – המעי הישר שזה הרקטום – ופי הטבעת.

מאיברים לא חלולים שסופחו לצינור העיכול : בלוטות הרוק ומיצי קיבה – כבד ולבלב המחוברים על ידי צינורות ותעלות. ובנוסף החלק הביטני של מערכת העיכול העטוף בצפק.

מערכת העיכול בתור המוח השני

המוח הוא האיבר המרכזי האחראי למחשבות ולרגשות שלנו, ומוח מעורב גם בפעולה של מערכות אחרות, בניהם גם מערכת העיכול. מערכת העיכול מקבלת מסרים מהמוח, הקובעים את אופי פעילותה ואת כמות הדם המוקצית לתהליכי העיכול. אבל לא רק המוח משפיע על מערכת העיכול, אלא גם מערכת העיכול משפיעה על המוח! לכן בין היתר מערכת העיכול נקראת המוח השני. והוכח שמערכת העיכול משפיעה על קצב התבגרות וההזדקנות ,על מצב נפשי, על בריאות הנפש ,על מחלות מוח וגם משפיעה על התחושות והמצב הרגשי שלנו. 

90% מהסרוטונין בגופנו מיוצרים ומאוחסנים במעיים. *הסרטונין הוא מוליך עצבי החיוני לתפקודים מנטליים בריאים. 

מערכת העיכול ותפקודים מנטאליים

התקשורת שבין המעי למוח והפוך נקראת “ציר המעי-מוח״, והיא מתקיימת דרך חיידקי המעיים ובאמצעות המערכת ההורמונלית ומערכת העצבים. רק כדי להבין עד כמה מפותחת מערכת העצבים שבמעיים, היא מורכבת מכ 500 מיליון תאי עצב שמצפים את כל איברי מערכת העיכול. 

השפעת חיידקי המעיים על תחושת השלווה והנחת

גם היכולת להרגיש שלווה ונחת קשורות למערכת העיכול ולהרכב חיידקי המעי, ממחקרים שבדקו את הרכב המעיים של נזירים המתרגלים מדיטציה עמוקה נמצאו אוכלוסיות חיידקים המקושרות לרמות נמוכות של לחץ ודיכאון. לעומת זאת באותו מחקר השתתפו אנשים המתגוררים באותו האזור כמו הנזירים, אך לא מתרגלים מדיטציה ושם לא נמצאו אוכלוסיית חיידקי המעי הללו . 

בעיות בעיכול כהזמנה להתבוננות

כאשר צצות בחיינו בעיות ומחלות במערכת העיכול או הקשורות בה כדי דבר ראשון שנתבונן : מה אנחנו לא מצליחים לעכל בחיינו? האם יש משהו שאנחנו לא יכולים לעכל ?

סיפור הריפוי האישי שלי

חזרה לתחילת המאמר, שבו שיתפתי אתכם על קושי שחוויתי במשך שנים במערכת העיכול שלי. בראייה לאחור, בהמשך שנים רבות וזה התחיל שנים ספורות לפני שמלאו לי 30, כל פעם שהייתי במערכת יחסים שהייתה לי לא מדויקת, מערכת העיכול שלי הייתה מגיבה. 

סוף שנות העשרים הלחיצו אותי רציתי משפחה וזוגיות וזה עוד לא קרה ולא נראה באופק. הדבר הזה יצר אי שקט בתוכי וחיפוש.

הקונפליקט האישי שלי היה רצון העז בהקמת משפחה, אך ככל שהשנים חלפו התחלתי להתפשר על מערכות יחסים פחות מתאימות מתוך המטרה להקים לי בקרוב משפחה משלי. 

כאשר במודע זו הייתה החלטה שהייתי בשלווה איתה, במקומות העמוקים בתוכי זה היה משהו בלתי ניתן לעיכול.

ברמה עמוקה בתוכי לא יכולתי לעכל את הרעיון של להקים משפחה עם בן זוג שאינו מדויק עבורי. וכל פעם מחדש במעמד הזה צצו בגופי בעיות קיבה נוראיות, והייתי נופלת למשכב. 

כאשר רגע לפני גיל 40, שהייתי בזוגיות רצינית זה שלח אותו לחצי שנה של כאבים איומים, שלא נפתרו עד שלא חוויתי פרידה מבן הזוג הלא מתאים.

הגוף מרפא אותנו דרך ההפרעות והמחלות שלנו

כאשר יש משהו בחיינו שמפריע לנו ומטריד אותנו ואין לנו מה לעשות לגביו, זהו קונפליקט רגשי שאיננו מצליחים לפתור זה גובה מחיר מהמערכת הביולוגית שלנו. 

למעשה הדבר המשמעותי ביותר עבורנו הוא הרגש. 

איך שאנחנו מרגישים משנה ומשמעותי בחיינו, וגם כאשר אנו בוחרים לא לראות או להתמודד, זה לא נעלם מעיני הגוף שלנו.

הגוף לא יכול לפתור את הבעיה מחוצה לו ולכן פותר את הכל מבפנים, ולכן כאשר מופיעה בעיה, הפרעה או מחלה היא למעשה פתרון או אפילו ריפוי של הגוף לקונפליקט רגשי.

קונפליקטים ביולוגים שיוצרים קשיים בעיכול

אלה הדוגמאות לקונפליקטים ביולוגים שיוצרים קשיים בעיכול, לפי הרפואות שחוקרות ביטויים גופניים כפתרונות ביולוגיים : 

• אני לא יכול לעכל משהו בחיי – יכול לחול על כל מערכת העיכול 
• אני לא יכול.ה לסלוח / אני מחזיק.ה ב/ אני תקוע.ה עם זה – המעי הישר, הרקטום
• אני לא יכול.ה לקבל את זה / לא יכול.ה לספוג או להטמיע / הייתי רוצה לשטוף את זה מחיי – מעורר מחלות של המעי הדק
• חשבתי שיש לי את זה אך זה נעלם / אני לא יכול.ה לבלוע את זה – מחלות של הוושט
• אני לא יכול לעכל את זה – אם זה קונפליקט מהזמן האחרון, הקשור במשפחה – יכול לעורר מחלות קיבה
• אני לא מסוגלת לעכל את אותו דבר ישן ולא רצוי – מחלות של מעי הגס

ועכשיו לפרקטיקה – טיפול עצמי בבעיות במערכת העיכול

כשאתם באים לטפל בעצמכם בבעיות במערכת העיכול תוכלו לפעול בכמה צעדים פרקטיים

1. דבר ראשון בדקו מה היה בחייכם כשהבעיה צצה ? מה מבין הקונפליקטים שכתובים פה הופיעו והשפיעו על חייכם, כשהבעיה הופיעה לראשונה ? הזמן שבה הופיעה הפרעה או המחלה הוא משמעותי, נסו  להיזכר מה קדם לו.  שאלו את עצמכם מה באמת הרגשתם, וזיכרו- רק האמת משפיעה. 
2. ברגע שמצאתם את הקונפליקט עשו התבוננות. התבוננות אומרת להסכים לראות את זה, בלי לשפוט לתקן או לשנות, רק להסתכל על זה באופן ישיר, ומתוך הבנה ואהבה לגוף שלכם שמבחינתו יצירת הבעיה היא למעשה הפתרון.
3. תוכלו לכתוב מכתב למוח שלכם, בנוסח דומה לזה ״מוח שלי אהוב ומופלא אני מעכשיו בוחר.ת לטפל בקונפליקט בעצמי ומבקש.ת לשחרר את הבעיה במערכת העיכול מלפתור עבורי את הקונפליקט הזה.

מצורף למאמר זה הרצאה לעובדי גוגל של רופא שכתב רב מכר על הריפוי העצמי בצורה זו, מוזמנים https://youtu.be/0VyH1laOd2M

לסיכום

בעיות בעיכול לא מצביעות רק על קושי פיזי, אלא גם רגשי. ומגלות את הקונפליקטים הרגשיים העמוקים שהאדם חווה, ואת התהליכים הביולוגיים המתרחשים בגופו כתוצאה מהם. ההבנה הזו יכולה להצביע על דרכים חדשות לטיפול והתמודדות עם המחלה.

אם אתם סובלים מקשיים בעיכול אשמח לסייע לכם לטפל ולרפא את עצמכם

אתם מוזמנים לשתף אם יש מישהו שלדעתכם יכול להיעזר במאמר הזה,

גם אם זה רק מישהו אחד, שיתוף המידע כבר סייע לאנשים לרפא את עצמם. 

הסיפור הארוך של הריפוי הקצר והמלא שלי מפיברומיאלגיה

 (נכתב ב2018)

על מנת להבין את מה שאיפשר לי להרפא מהפיברומיאלגיה אשתף את מה שגם לה

הסיפור על הריפוי מפיברומיאלגיה שחוויתי או על הטיפול בפיברומיאלגיה מתחיל בהסבר למה שקדם להיווצרותה,

בצבא הוצבתי בעזה. לא ביקשתי או רציתי את זה ואפילו התבכיינתי והתלוננתי שזה קרה, גם לפני וגם אחרי ובעיקר תוך כדי. (למרות שביחידה שהייתי (מתפ”ש) שאר האופציות היו אפילו יותר מלחיצות, ואפשרו הצבה רק בשטחים ובמעברי גבול). וכך קרה שאחרי שנה של שירות במחסום ביחידה שנקראת הוי איי פי, הייתי במשך משמרות רבות הבת היחידה בתפקיד שלי.

היינו יחידה קטנה, 13 איש, כשבכל משמרת יש בין 2 ל 5 חיילים במעבר. שמולנו ישבו יחידה של כלבנים, יחידה של מג”ב, של יו אן ושל בודקים ביטחוניים. היו לנו מדים ייצוגיים, ושכפ”ץ טורקיז, ואווירה בגדול של חופש ואהבתי את זה. לא היו מפקדים, היו שלושה נגדים דרוזים שעשו משמרות רק בשעות היום ברוטציה, ודי השאירו לנו את הניהול השוטף של המחסום. אנחנו לעומת זאת עבדנו רוב הזמן מסביב לשעון, במשמרות של 8 שעות עבודה 8 הפסקה וחוזר חלילה או 12 שעות עבודה- הפסקה –עבודה, עם יציאות של 11/3 ואפטרים.

ואני, אני כיכבתי, יצאה ממני המנהלת המפקדת, זאת שיודעת מה להגיד ומתי. ותיק תק נתנו לי להיות אחראית במעבר (בתור רבט”ית נתתי פקודות לסמל ראשון). הימים עברו בשקט יחסית בזמן שפצמ”רים מרחפים מעלינו, ואזעקות גשם סגול משעשעות אותנו.

אנחנו היינו אחראים על מעבר זרים ואח”מים, ועל קיום אמנת ז’נבה במחסום ארז, התפקיד שלנו היה בין היתר לאפשר למשפחות של אסירים ביטחוניים לבקר אותם, לדאוג לכל זר שבא לבקש סיוע, ולמלא פקודות של משרד החוץ. באתי מבית שוחר שלום ובאמת האמנתי שאני עוזרת. התגייסתי אחרי מאורעות אוקטובר כך שרוב השירות שלי היה סגר בעזה ולא עברו הרבה אנשים.

ואז זה קרה

יום אחד בצהריים של אמצע הקיץ הייתי במשמרת עם עוד 4 חיילים, ובא לבקר אותנו קצין מיחידה אחרת סתם לשבת לקפה. פתאום קיבלנו הודעה בקשר שחבורה של חאג’ות ישראליות (חאג’ות זה כינוי מכבד, כמו להגיד גברת. אותן חאג’ות ערביות ישראליות, עוברות בדרך כלל במעבר ישראלים ששייך לחלק אחר במחסום- לא אלינו) הסתערו (!) והן רצות לעברנו עם קרשים וסכינים.

הווי אי פי היה נראה בזמנו כמו קרוון ענק מבחוץ ומבפנים כמו לובי של מלון, שבקצהו דלפק בו יושבים הרישום גבולות ומתחתיו השכפ”צים הקרמיים הכבדים. עמדתי בדלפק והסתכלתי מהחלונות הענקיים של הווי אי פי שמבחוץ נראים כמו מראות ומבפנים רואים הכול, וראיתי חבורת נשים גדולות, רצה בריצת אמוק אלינו עם מקלות ומה שנקרא נשק קר, בכוונה לריב/לתקוף. דבר דיי מוזר בהתחשב בכך שכל החיילים במחסום מחויבים ללכת עם רובים במחסנית בהכנס, ויכלו לירות בהן ברגע.

מיד כשראיתי את זה נבהלתי בטירוף, ‘נפל לי הלב לתחתונים’, הנשימה נעתקה וישר העפתי את הנשק שלי הכי רחוק שיכלתי, לצד השני מתחת הדלפק באקט אוטומטי לחלוטין.

הסכמה פנימית

תמיד ידעתי שאני לא רוצה לירות באף אחד, אף פעם. גם שהלכנו למטווחים (היינו מחויבים לעשות מטווחים כל חודש) וגם שהיו שולחים אותי לשמירות, הייתי מדברת על זה(בנות עם נשק בבסיס שלנו (מת”ק עזה) היו עושות שמירות במקום ניקיונות/מטבחים). בשמירות הייתי אומרת לכל מפקד שמוכן לשמוע- שאם בא מחבל לא רק שאני לא תוקפת, אני זורקת עליו את הנשק ומתה מדום לב במקום.

ההתקפה

החאג’ות התקדמו בריצה לווי איי פי, ואני לא חשבתי על כלום, נכנסתי מתחת לדלפק והפכתי לשבלול הכי קטן שיכלתי להיות, מוחבאת מתחת לכל השכפצ”ים הקרמיים. החאג’ות הסתערו על הווי איי פי ובכל הזמן שהן היו שם שמעתי מכות וצרחות, דברים שנופלים ונשברים, וצעקות וקללות בעברית ובערבית. לא נשמתי, לא זזתי.

הייתי שם מכווצת רועדת בכל תא בגוף, הרבה אחרי שזה נגמר. לא רציתי לצאת משם, לא רציתי לראות מה קרה. מסתבר שכשהן הגיעו הן החלו להכות את החיילים ואת הקצין שביקר, והחיילים הרביצו להם בחזרה, וזה לא נגמר עד שהגיעה המשטרה שיושבת ממש ליד, ועצרה את הכל. הקצין עלה למשפט על כך שאחת מהחאג’ות הפילה עובר (למרות שכנראה לא נראתה ככה, היא הייתה בהריון). החיילים שהלכו מכות חזרו למשמרת ולשגרה, ואני הדחקתי. לא חשבתי על זה, לא דיברתי על זה עם הצוות ולא סיפרתי על זה לחבר או למשפחה. זה היה יותר מידי עבור הגרסה שלי בת ה19.

הימים שאחרי

כמה ימים אחרי זה הגיע מפקד חדש לבסיס, חוסם, איזה אלוף משנה שרצה להראות כמה הוא קשוח, ועל הדרך לעשות קצת סדר לחיילים שיושבים במחסום ואין להם מפקדים. הוא פקד עלינו ללבוש את השכפצ”ים הקרמיים הכבדים ואת הקסדות והנשק, ולעמוד בצורת ח’ בזמן שהוא חופר לנו על נהלים למעלה משעה.

מי שמכיר אותי יודע כמה מאתגר היה עבורי מפקדים, בוסים, ובכלל כל אדם שנתן לי פקודות ובעיקר מטופשות, היה עושה לי סמטוחה בבטן, ולוחץ ישירות על כפתור המרד בתוכי.

באותה חפירה לא נגמרת של חוסם המפקד החדש, שהגוף כואב וסובל לעמוד ככה עם המשקל של הנשק והציוד, יחד עם חוסר המשמעות בדברים שהוא אמר, והעובדה שלא היה שום מקום לענות או לדבר, עמדתי מתוסכלת, נעלמת במחשבות סרק על שטויות, וכמובן שחלילה לא מקשיבה. כשפתאום ברגע אחד כאילו כל השרירים בגוף שלי יצאו לפנסיה. הכל קרס, בבום ונפלתי.

שכבתי שם במשך רבע שעה משותקת לחלוטין, לא יכולתי להזיז שום איבר. כך בלי לזוז או לדבר, שרק דמעות רבות נוזלות לי מהעיניים ופאניקה מטורפת בולעת אותי, הייתי בטוחה שזה יימשך לנצח. שאני משותקת עכשיו, לא יכולה לדבר או לזוז רק לבכות.

אחרי רבע שעה הצלחתי לדבר. הזמינו לי אמבולנס ויצאתי לחצי שנה של המון המון בדיקות, וגוף שכואב רוב הזמן, ומלא מפגשים עם רופאים צבאיים שידעו בעיקר להפחיד. הגוף חזר לתפקד, ואני הייתי בגימלים.

התגובה של הגוף

קיבלתי כל כך הרבה השערות לאבחנות, ופוצצו אותי בכימיקלים דרך כל הבדיקות האפשריות. המדדים כל הזמן הראו שמשהו לא בסדר, אבל אף אחד לא ידע מה בדיוק לא בסדר. חוויותיי המון תשישות והייתי עייפה רוב הזמן והגוף שלי כאב כמו ממכות.

הימים שחלפו

עם הימים שחלפו ירדה הפניקה. השלמתי מלא שעות שינה והתחלתי להתפנן. חופששש!!! קמתי כל יום ב 13 רק כדי לראות סימפסונים, פגשתי את הבן זוג מתי שהיה בא לי, וחוץ מללכת לבדיקות לא הייתי מחויבת לכלום, אפילו לא חיפשתי עבודה, כי מי יודע אולי מחר אני חוזרת לבסיס.

אבל ככל שהחודשים עברו והוסיפו לי עוד ועוד בדיקות, ההורים שלי נלחצו ולקחו אותי לפרופסור שלוקח מלא כסף לשעה- מומחה לוואטאבר, שיגיד סופסוף מה יש לילדה. כך היה, ואחרי עוד בדיקות ופגישות עם הפרופסור קיבלתי אבחנה ברורה של פיברומיאלגיה.

האבחנה – פיברומיאלגיה

נאמר שפיברומיאלגיה מחלה כרונית, וזאת אומרת שזה לא אמור לעבור. כן איכות החיים לא תהיה גבוהה, אבל דרך ספורט ומצב רוח טוב הכאבים יחלשו. מתפקדים ככה, הוא אמר, זה לא קל אבל חיים עם זה.

זו הייתה הפעם הראשונה שריפאתי את עצמי ממחלה כרונית, והריפוי הספונטני הראשון שחוויתי בחיים.

אני זוכרת בדיוק את הרגע שבו זה קרה. איזה פעם שהתפתלתי מכאבי תופת לא מתוזמנים, כאילו פוצצו את כל הגוף שלי בו ברגע במכות, זה קרה ליד חברה (ציפי). אני זוכרת איך נראו העיניים שלה כשהיא הסתכלה עלי, ושם במקום החלטתי שזהו, זו הפעם האחרונה.

פיברומיאלגיה – מה זה

פיברומיאלגיה, המכונה לעיתים כ”דאבת השרירים”, היא מצב כרוני שמתאפיין בכאבים בשרירים ובעצמות, במקומות רגישים בגוף, בתחושת עייפות ממושכת, בבעיות שינה ובקשיים קוגניטיביים.

פיברומיאלגיה פורצת לאחר גורם מגרה ספציפי טראומה או טריגר

תסמיני הפיברומיאלגיה זהים למצבים ומחלות אחרות, ולכן מאתגר את הרופאים והצוות הרפואי באבחנתו, שכן אין לו סימנים מוחשיים בבדיקות מעבדה או בהדמיות.

בעבר, היה ספק בקרב רופאים וחוקרים לגבי האם פיברומיאלגיה היא מצב רפואי אמיתי, אך בימים אלה, יש הבנה רחבה יותר של המצב והסטיגמה שהייתה מלווה אותו התפחתה.

ריפוי מפיברומיאלגיה

זה יישמע קל מידי, אבל לפעמים כזו היא האמת, הכי פשוטה שיש, קלה. כי ברגע ההוא, שם במקום ההוא, נרפאתי. היום 15 שנה אחרי אני יכולה להגיד בצורה חד משמעית ובפה מלא שאין לי פיברומיאלגיה – שברגע ההוא מול העיניים של חברה שלי נרפאתי, וידעתי שאני עושה את זה באותו רגע שזה קרה.

במהלך השנים בעיקר כשהופיעה מפורקות רגשית, צצו הכאבים הספציפיים האלה, המעייפים. אבל לא הסכמתי להם אפילו לא לשבריר שניה, והם נעלמו ולא חזרו.

ריפוי מפיברומיאלגיה – גם המחלה וגם הריפוי הם בדימיון

בפסח האחרון נסעתי לסיני עם הספר אוטוביוגרפיה של יוגי, קראתי שם משפט שבתור מטפלת ומורה למטפלים, ובעיקר בתור הילרית שמכוונת אנשים לרפא את עצמם, הרטיט אותי ומילא אותי בדמעות של שמחה : “הדמיון הוא הדלת שדרכה נכנסים המחלה והמרפא.. אל תאמינו בממשות המחלה, אורח שלא מאמינים בו יברח”.

המאמר הזה, הוא תזכורת מהלב שלי לכל מי שצריך אותה. הגוף הוא מופלא ומסוגל להכל, וכך גם הרגש, הנפש והנשמה.

ריפוי התודעה דרך הגוף

כל מה שאנו חווים בעולם נחווה דרכנו. לפעמים הגוף פותר מה שאנו לא יכולים, מחלה או ההפרעה היא כלי שרת בידי התודעה שלנו, לרפא או לשחרר ולפתור קונפליקטים רגשיים שאנו לא הצלחנו.

ריפוי מהחלטה

מאז למדתי ונחשפתי לכל כך הרבה שיטות טיפול, בחלקן ממש התעמקתי, חקרתי התמחיתי. ואפילו עם השנים פיתחתי טכניקת טיפול שהגיעה דרכי. הבנתי שככלל, כל מה שהתודעה יוצרת קורה ברמה הגבוהה לטובתנו, גם קושי וחולי. לכן הרבה פעמים משחרר ועוזר לדעת מה הגוף פותר, כך שנוכל להירפא מתוך זה שהבנו מה הגוף מלמד אותנו, וגם לצמוח מזה. אבל… וזה אבל גדול! לפעמים ורק לפעמים, ניתן לצמוח ולהתפתח (וגם להירפא) מהחלטה.

*בתמונות ההסבר מהספר פירמידת הבריאות של הריקול הילינג (המתבסס על הרפואה הגרמנית החדשה), שמסביר את הקונפליקט הרגשי שהביולוגיה פותרת, שהיא יוצרת פיברומיאלגיה. לפי הריקול, ההיזכרות בקונפליקט יכולה להביא ריפוי מתוך המודעות למה הגוף יצר את הבעיה/מחלה/הפרעה. (נחשפתי לשיטה זו כמעט תשע שנים אחרי).

לסיכום

פיברומיאלגיה היא לא רק מחלה פיזית, אלא גם מחלה רגשית. המגלה את הקונפליקטים הרגשיים העמוקים שהאדם חווה, ואת התהליכים הביולוגיים המתרחשים בגופו כתוצאה מהם. ההבנה הזו יכולה להצביע על דרכים חדשות לטיפול והתמודדות עם המחלה.

אם אתם סובלים מפיברומיאלגיה אשמח לסייע לכם לטפל ולרפא את עצמכם

אתם מוזמנים לשתף אם יש מישהו שלדעתכם יכול להיעזר במאמר הזה,

גם אם זה רק מישהו אחד, שיתוף המידע כבר סייע לאנשים לרפא את עצמם. 

טיפול בכוח הריפוי הפנימי – טיפול רגשי רוחני

טיפול בכוח הריפוי הפנימי הוא טיפול רגשי רוחני. הטיפול הרגשי הרוחני מתחיל בהבנה שהחיבור בין הרוח לאדמה, לקרקע ולחומר הוא בלתי נמנע. זהו חיבור שמתרחש לא רק במציאות הפיזית שבה אנו חיים, אלא גם במציאות הרוחנית שאנו חווים.

אנו מרגישים את העולם שמעבר למציאות המוחשית דרך החלומות שלנו, דרך סינכרוניות, ודרך תחושות וחוויות שאינן מוסברות במונחים רציונליים. 

אם היינו אמורים להיות רוחניים בלבד, לא היינו מתקיימים בעולם חומרי. ולהפך, אנו יצורים פיזים אך עם פנימיות רוחנית, ואנחנו נמצאים בתוך גוף איך אנו נשמה, והחיבור לנשמתינו נמצא במרכז הלב הפועם שלנו. הכתב כי הנקודה הסינגולרית שנמצאת בליבנו היא המפתח לכל הגלגולים והאקשה.

הסיפריה האקאשית היא מונח שמתאר את המאגר הכולל של כל הזיכרונות של כל מה שהתקיים ומתקיים. כל מחזורי החיים מתועדים בה. כשאנו יודעים דברים מבלי שלמדנו אותם, זהו תוצר ישיר של היותנו חלק מהמארג האנושי. קרל יונג, הפסיכולוג המפורסם, קרא למאגר הזיכרונות הזה “תת מודע קולקטיבי”. זהו מאגר של זיכרונות ותחושות שאנו חווים במשותף מתוך כחלק מהמין האנושי.

הטיפול הרוחני 

הטיפול הרוחני מאפשר לחוות באופן מודע קצת מהדבר הזה שנמצא בתוכנו, אותו חלק גדול יותר תת מודע קולקטיבי, המקום שבו כולנו אחד.

ולחוות חווית הקורות דרך סוג מסויים של מדיטציה, שהיא כלק מטכניקת ״כוח הריפוי הפנימי״ המאפשרת הרחבת תודעה- מה שנקרא ״חלימה ערה״- דרכה ניתן להגיע למצב שבו חולמים במצב ער לחלוטין. 

המוח עובר לגל מוחי זהה לגל המוח שנדרש בזמן השינה כדי שנחלום, הגל המוחי הזה שנקרא בשפה מדעית גל n2- תטא, ובו ניתן לחוות ראיית חזיונות המלווים בחוויה חושית.

כמובן ללא שום עזרים חיצוניים, אלא רק על ידי הדרכה מדיטטיבית כפי שנעשה עוד מימי הזמן העתיק, בעולם השיבטי, במזרח, ואף ביהדות אצל המקובלים ומצויין עליו בקבלה, וגם בספר יצירה שנכתב על ימי אברהם אבינו וקדם לתנ״ך ובכתבים מסויימים.

החיבור בין הרוחני הרגשי בטיפול 

הטיפול הרגשי הרוחני מתחיל בהווה. אנו נזרקים הלוך ושוב לעבר ולעתיד במחשבותינו, אך כאשר אנו עושים זאת, אנו יכולים להתרחק מהווה ולהימצא במרחב וזמן אחר. אך זו רק התפיסה שלנו. התודעה הנודדת שלנו מאפשרת לנו לחזור להווה, לרגע הזה, ולהתמקד בטיפול הרגשי הרוחני.

החיבור בין הטיפול הרגשי לטיפול הרוחני מאפשר לנו להתמקד באדם באופן מקיף ומשולב, ולא רק בגורמים הפיזיים או הנפשיים שלו.

זה מאפשר לנו להביא את האדם להבין ולחוות את עצמו באופן מעמיק, להתמקד במהותו האמיתית, במה שהגוף אומר לו, במה שמתבטא דרך הבריאות, החווויות הרגשיות שלו והמציאות שהוא חווה, לא רק בתסמינים שהוא מציג.

הטיפול הרגשי 

הטיפול הרגשי מתמקד בהקשבה לתחושה המורגשת בגוף, בהרגש הפיזי התחושתי המשתנה. 

כאשר רוצים לאפשר לרגש להשתנות ולהשתחרר הדרך הטובה ביותר היא להרגיש אותו. אותו דבר חל על כאב פיזי ועל כאב ריגשי באותה המידה. כשנחווה משהו ברגש בלי לנתח או להגיד לעצמנו דברים על זה דברים במחשבה, אלא רק נחווה רגשית – נראה שזה מקבל כמו מקום בתוכנו ומתחיל להשתנות יותר מהר ממה שזה היה משתנה לולא עשינו זאת, כך גם בכאב פיזי.

יש לי דוגמאות רבות על אנשים שהגיעו לקליניקה עם גב כואב ותפוס או עם כל כאב גוף נוראי ויצאו בלי כלום רק דרך זה שהם הרגישו את מה שהגוף נתן להם להרגיש בלי לחשוב על זה ומבלי לנתח.

אני מאמינה שזה קורה בגלל שכשאנו מרגישים דברים שונים במהלך חיינו, הרגשות שלנו לא נחווים רק בלב, הם נחווים בכל התאים בגוף. 

תנועה של המערכת הרגשית 

לעיתים בסיטואציות המהוות כמו עומס על המערכת הרגשית שלנו, אנו מייצרים איזה עמעום תחושתי ולא חשים מה שקורה לנו בגוף, אנו במחשבות או בחוויה.

וגם עם עולות כל מיני תחושות פיזיות לא נעימות או קשות, אנו מתעלמים ולא עוצרים ומרגישים את מה שהגוף נותן לנו להרגיש.

וכאשר אנו לא נותנים לעצמנו להרגיש את הרגשות שלנו הם יכולים להשאיר בנו איזה חותם, בגוף הפיזי. 

הגוף כמו מכיל זיכרון של החוויה הרגשית שחווינו וכאשר הזכרונות כואבים, מטלטלים או טראומטיים הן יוצרות עומס על מערכות הגוף באותה מידה שהם משפיעים על המערכות הנפשיות והרגשיות שלנו.

ניתן לטפל בשני הדברים במקביל. בכאב הגופני וההשפעות הנפשיות והרגשיות המחלישות – דרך הרגשת החותם הפיזי, ונתינת מרחב לתחושות המורגשות בגוף. לאפשר לגוף לתת לרגש להיות מורגש פיזית ולהשתחרר ולעבור דרכו טרנספורמציה.

החותם הפיזי ושחרורו דרך ההסכמה להרגיש את הגוף

הדרך לעשות זאת היא להרגיש את התחושות, ולהיות נוכחים לחלוטין ברגע, בחוויה המורגשת גופנית

ולא במחשבות או דעות עליה, אלא רק בנוכחות הפיזית שהגוף נותן לנו להרגיש.

מכיוון שאם נודד למחשבות את לא ניתן לעשות את העיבוד הזה, שכדי שיתרחש צריך להתמסר לחלוטין להדרכה שהגוף מייצר באותו הרגע, דרך התחושות הפיזיות והחוויות הגופניות המשתנות(במהירות) שהוא מייצר.

שחווים את התחושות שהגוף נותן להרגיש בלי לנתח אלא רק להתמסר להקשבה לחוויה התחושתית נוצר לרוב די במהירות שינוי במצב הנפשי של האדם, ברגשותיו, במחשבותיו, ובדרך שבה הוא מתמודד עם החיים.

תוצרי הטיפול הרגשי הם בפתרון בעיות, בשיפור התנהגויות, ובהקלה על סבל נפשי.

הטיפול הרוחני, מצד שני, מתמקד בחיבור העמוק של האדם לעצמו, למקור החיים, ולמשמעות הגדולה של משהו שגדול מאיתנו, חיובי ואוהב המשפיע על החיים. 

החיבור בין הרגשי לרוחני

החיבור בין הטיפול הרגשי לטיפול הרוחני מאפשר לנו להתמקד באדם באופן מקיף ומשולב. זה מאפשר לנו להבין את האדם באופן מעמיק, להתמקד במהותו האמיתית, במה שהוא פותר ומשחרר דרך חוויות העבר.

זה מאפשר לנו לעזור לאדם להתמודד עם החיים באופן משמעותי ומרגש יותר,

ולא רק להתמודד עם הבעיות שהוא מתמודד איתן ספציפית ברגע זה אלה עם השורש שגרם להיווצרותן.

הטיפול הרגשי רוחני מאפשר לנו לעזור לאדם להשתחרר ממטענים עודפים,

מעומסים רגשיים, לקבל הדרכה וכלים מבפנים להתמודד עם הקשיים של החיים באופן משמעותי ומרגש, להתחבר לחוכמה אינסופית פנימית, למצוא כלים לתחזק את זה,

ועל ידי כך ליצור באופן טבעי דרכים פנימיות לשלווה ואושר עמוקים יותר.

הריפוי העצמי שבסליחה

נכתב על הסליחה שהיא חשובה ומרפאת, בלוח השנה העברי יש חודש שלם המוקדש לה. חודש הסליחות, הוא חודש חשוב ומרכזי בשנה. 

ניתן לשנות את חיינו דרך הסליחה. לכן במאמר הבא אשתף סיפור שחוויתי שהשפיע עלי ובמרכזו הסליחה.

הסיפור האישי שלי עם הסליחה

ב 2015 בנסיעה עם ידיד חזרה מהררית שבגליל, הותקפתי על ידי המון זועם ליד כפר מנדה, מקום שהוא חלק מהדרך למרכז, כפי שהוויז הראה אותה.

זה היה אחרי סופ”ש יומולדת לחברה, עם חברים טובים עם תינוקות חמודים והמון ניגונים ושיחות נעימות וחכמות, חוויה של סופ”ש הטענה כזה, אחד שיוצאים ממנו עם עוד מקום בלב ובבטן לשבוע שיהיה.

היה לילה נעים, חזרתי עם חבר ברכב שלו, אני נהגתי. קצת אחרי תחילת הדרך, באופן לא צפוי בשום תסריט הגענו למחסום של עשרות רעולי פנים כעוסים, הם חסמו את הכיכר רגע לפני שהגענו לשם.

הכל קרה כל כך מהר

נסענו בדרך חד סיטרית, הרכבים שמולנו התחילו לנסות לפרסס מה שיצר תקיעות בנתיב הצר, גם אנחנו ניסינו לפרסס אך ברגע אחד מישהו קלט אותנו, שני בלונדינים עם עיניים כחולות, והתחיל לצעוק יהודים יהודים במבטא ערבי.

ברגע אחד כל ההמון שבכיכר החסום רץ לעברנו וסביבנו. ראיתי איך שבמהירות חסמו את הרכב מקדימה ומאחורה עם סלעים, ובקריאות של איטבח אל יהוד התחילו לכתר את הרכב ולהכות בו בעוצמה מכל הכיוונים.

זה היה המון זועם של אנשים, שנראה כמו הגיהנום.

עם שנאה בעיניים שטרם יצא לי לפגוש, הם קיללו והרביצו לרכב בעוצמה. שלושת החלונות האחוריים התנפצו ברגע, והקדמיים רק נשברו אך לא נפלו. הם הלמו ברכב מכל הכיוונים. בבום, ברגע אחד נסיעה רגועה עם חבר הפכה לסצנה של סרט אימה נוראי. אנשים כועסים בטירוף טיפסו לנו על הרכב והיכו בו בעוצמה, זה היה נראה שזה הולך לכיוון של לינץ’, פחד אלוהים.

הקריאה הלא צפויה

באקט לא צפוי, התחילו לצאת לי מהפה צרחות של סליחה. צעקתי: סליחההה סליחההה סליחההה. לא חשבתי על כלום כשזה יצא לי מהפה. אולי זה מחלק לא מודע בי ואולי זה אפילו תקשור. תוך כדי שהפניתי מולם את הידיים שלי כשהן כף אל כף, כמו בצורת נמסטה או תפילה, בזמן שצרחתי סליחה בקול רם שכולם ישמעו.

סצנה כל כך הזויה ולא צפויה.

וגם לא פארית..

תמיד רציתי שלום, ופעלתי עבורו, באתי מבית שוחר שלום והצבעתי בבחירות תמיד לאופציות של שלום. והינה אני מותקפת בטירוף משום מקום, למרות שמעולם לא עשיתי כלום נראה שהם כועסים עלי באופן כל כך אישי שנראה שמתכוונים לקחת את חיי בעבור זה, ולשחוט אותנו באלימות.

הם כבר הורסים את האוטו כי אנחנו בתוכו במכות ובהלמות (אחר כך מצאנו אבנים ברכב, מקלות, מוטות ברזל ואפילו בקבוק בירה). והינה אני מבקשת סליחה, קוראת וצורחת סליחה, שיסלחו לנו.

ומשהו קרה.

ישועה

ברגע אחד ראיתי שמישהו מושך את אחד הבחורים שבאותו זמן עמד על מכסה המנוע והיכה בנחישות את השמשה הקדמית, תוך כדי שהוא נותן לי את המבט הכי מפחיד שראיתי בעיניים וצורח איטבח אל יהוד (מבט שעליו עשיתי טיפולים ועבודת ניקיון טראומות רבה), ובכך שהוריד אותו מהרכב פינה לי את שדה הראייה.

כך שהצלחתי לראות את האדם שממול מסתכל לי בעיניים מפנה את הסלע שהונח בקדמת הרכב.

ברגע אחד מהיר בלי שום השתהות לחצתי הכי חזק שיכולתי על הגז וטסנו משם, צורחים רועדים ומבוהלים בטירוף. נסעתי הכי מהר שאפשר עד שראינו שוטרים, שם העברנו חלק ניכר מהלילה.

ואז התחיל אצלי מסע להבנה של סליחה

המסע אל הסליחה

מודה יצאתי לא מחוזקת, לקח לי זמן לעכל ולעבד, וכמה שניסיתי זה לא לחלוטין עזב אותי.

כתבתי בפייסבוק את שקרה, והמון קולגות מדהימים וחברים מופלאים מתחום הטיפול הציעו לעזור לי באהבה. לקחתי את העזרה היפה והמוערכת שהוגשה לי, ובמקביל טופלתי גם בשיטות וכלים נוספים דרך זה שהלכתי למומחים ואנשים שזה המתנה שלהם, כולל לימודי קורס בניסים אצל אפרת שר שלום המורה מדהימה.

באמת שכל אחד מהם עזר לי בדרכו, אבל זה היה לי כל כך חזק שלא הצלחתי להתעלות מעל זה לאורך כל השנה שחלפה.

במקביל ממש סקרנה אותי קריאת הסליחה שיצאה לי באופן כל כך לא רציונלי או צפוי מהפה, והעובדה שהיא כנראה הצילה לנו את החיים. מה זה, למה זה קרה .. היו שאלות שהיו מגיעות אלי מלא.

התחלתי מסע של חקירה שממשיך עד היום. בינתיים גיליתי הרבה דרך זה, צמחתי והתחזקתי ונפתחו לי שערים מופלאים בחיים ובתודעה אז רציתי לשתף אתכם בהם, כי לדעתי זה ידע שיכול להציל אותנו ברגעים שאנו הכי זקוקים להם. אז ככה:

מהי הסליחה

סליחה נחשבת ההגנה הכי חזקה בעולם האנרגטי, וזה חוזר על עצמו בתרבויות שונות ומגוונות מסביב לעולם.

לסליחה יש תדר כל כך חזק, שהוא משנה את האנרגיה בו במקום.

הסליחה נחשבת כוח מודע שברגע שאנחנו משתמשים בו אנו משתחררים פיזית, תודעתית ואנרגטית.

מעבר לזה, לסליחה יש תנועה פיזית, שהיא צורה גאומטרית.

 יש לה תדר ורטט שהתנועה שלו היא תנועה מעלה, לצורה הזו יש משמעות מכיוון שהיא נותנת לנו אפשרות לראות עוד חלקים מהתמונה ואז התודעה לא יכולה להמשיך להזיק לעצמה דרך חוסר בסליחה.

הכוונה היא שכאשר אני רואה מפרספקטיבה גבוהה יותר היא תמיד תהיה גם מיטיבה יותר!

מכיוון שתאפשר לי לראות עוד דברים שלא יכולתי מהנקודה בה עמדתי לפני ההתעלות. וזה חשוב להבין שככל הפרספקטיבה גבוהה- ככל שאני רואה עוד חלקים בתמונה- כך היא גם מטיבה.

סליחה שייכת לתנועה הזו של העלאת הפרספקטיבה, שבה נראים עוד חלקים מהמציאות ומצטרפים עוד סיפורים לסיפור המקור ומשם הראייה משתנה לראייה נכונה יותר, מכיוון שיש בה עוד אמת.

כי הרי כל מי שיצר סבל מקורו בכך שסבל.

שאנו מבינים זאת ניתנת לרוחנו אפשרות התעלות, וזו התנועה של הסליחה. היא מאפשרת לנו להתחזק ולהגן על עצמנו לא רק פיזית אלא גם רגשית. שאני סולחת אני משחררת את האנרגיה הטעונה מהמחשבות שלי, משחררת את מה שחוסם אותי מלהיות בחופש ובאושר שלי ונותנת לי אפשרות לשלום פנימי בתוכי.

סליחה איננה דבר שאנו עושה עבור מישהו או משהו אלא דבר פנימי שאני עושה עבורי, לכן בחמלה ובסליחה יש איכויות של ריפוי עצמי. הטינה והכעס הם כמו אזיקים אנרגטיים לחוויות תוקעות ומכאיבות ולרוב מאוד שליליות, לעומתם הסליחה היא המפתח ליציאה לחופש.

שאנו סולחים לאדם זה מחזיר לנו את האנרגיה שלנו (מילולית להגיד סליחה ולא אני מצטער/ת). לכן סליחה עמוקה תעלה חווית אהבה עצמית דווקא כאקט של ריפוי עצמי, רגשי, מנטלי וגופני.

סליחה ממוקמת במרכז הבטן אך היא נמצאת בכל התאים בגוף, והיא למעשה אנרגיה ורגש שהם ההפך מאחיזה. סליחה שנעה בתוכנו משחררת כבלים וחסמים לעתיד, ומפרה את הקרקע הפנימית לצמיחה.

היא הופכת את העוול (ה”חרא” שקרה/קורה) לדשן לצמיחה, לתועלת חיובית.

הדרכים לסליחה

אז איך נעים אל סליחת החינם האידאית הזו? אולי בכמה דרכים במקביל..

אחת הדרכים שגיליתי היא לקחת אחריות על הפרשנות שנתת, לדוגמא: אם העליבו אותנו מה שפוגע בנו זו המשמעות שנתנו, לכן חשוב לשחרר את העובדות מהפרשנויות, להפוך את הקורבנות לחופש בכך שבפרשנות שלנו נוותר על האשמה. בכך להפסיק להיות מנוהלת על ידי מה שלא רציתי לחוות, ובכך להיות יותר חופשיה לפעול ולשנות.

דרך נוספת היא במוכנות לקבל את האמת – שיש במצב יותר ממה שנתפס בהכרתנו (באופן תמידי). שגם אם נראה שאנו רואים ומבינים הכל על מה שקרה, אנחנו לא. חז”ל נתנו לנו את המשפט מתנה הזה, “שרב הניסתר על הגלוי”, וזו אמת חד משמעית.

ניתן לבחור בסליחה ולתרגל אותה. נסו בפעם הבאה שאתם נתקלים בכעס בקשו סליחה, סליחה, סליחה ותראו מה זה עושה, גם אם הכעס מגיע מאנשים מבחוץ אליכם, וגם אם הוא מגיע אליכם מתוככם.

יש אסכולה רוחנית שאומרת שמכל המעלות שבנו (מה שביהדות נקרא המידות או הסגולות) יש אחת שניתן לזייף עד שהיא תתקיים, והיא הסליחה.

זוהי חלק ממשנתו החינוכית של הרמב”ן, שכתב על זה שלאדם עוצמה שניתנה לו בשכלו, שהיא סגולתו המיוחדת. שניתן לו להשפיע ולהחליט על הרגש שמקורו במחשבה דרך ריכוז רוחני מוחלט בתכלית האנושית העליונה. במורה נבוכים מייחס הרמב”ם כמו אריסטו לכוח המדמה, המחליט על המחשבה (במקרה זה הבוחר לסלוח) ערך רב כמקור הכרה.

אהבה היא המקור להכל

כשאני יודעת שהמקור של הכל הוא אהבה אני מתקרבת לאמת הגדולה שאומרת שאין לי איך לראות הכל, אך תמיד כל מה שקורה לי הינו לטובה הגבוהה ביותר, שלרוב איננה נתפסת ברגע הזה.

אלי אל הסליחות

רבי נחמן כתב:

אלי, אל הסליחות,

רק אתה יודע

כמה צריך אנוכי

ללמוד לסלוח.

שמרני מהכעס

הבוער בתוכי.

שחררני מטינתי לאחרים,

אשר הנחוני עוול.

עזרני להשתחרר

מכל תקיפות

ועויינות

האוטמות את ליבי.

עזרני להפוך

את כעסי לאהבה

ואת שנאתי

לחמלה.

(לקו”מ י”ח)

טיפול עצמי במחלות והפרעות, דרך הקשבה למצפן הפנימי

כשהמוח הביולוגי האחראי על תפקודי הגוף, רואה שאנחנו לא מצליחים להתמודד עם קונפליקט רגשי/סטרס הוא מוצא לנו פיתרון ביולוגי העונה לצורך שלא נענה.

עם זאת חשוב להבין שלרוב שנחווה קונפליקטים רגשיים לא יצוצו מחלות, אך שיגיעו מחלות משמעותן שיש קונפליקטים לא פתורים. בטיפול עצמי ניקח זאת בחשבון.

הקשבה לגוף בטיפול העצמי

הגוף יודע, הוא קשוב וער לקונפליקטים ולהתמודדויות שאנו חווים, היות והם משפיעים עלינו גם בתפיסה הביולוגית.

לפעמים לא נאכל ולא נישן טוב בעקבותם ולפעמים נחזיק מצב גבוה של סטרס לאורך זמן ועוד ועוד, כל הדברים הללו מסכנים את הגוף ויוצרים מתח או עומס אנרגטי שהגוף צריך לשחרר. 

לכן במקרים מסוימים, כאשר אנו עוברים משבר או חוויה רגשית /רוחנית מאתגרת ואנו לא יודעים כיצד להתמודד איתה, יתכן שהגוף יקח את הפיקוד ויתן פתרון.

חשוב לדעת לשנן ולזכור, שהגוף לעולם לא בוגד בנו, גם אם זה ממש נראה ככה. הוא תמיד תומך. לכן כל מחלה, או בעיה גופנית היא פתרון ביולוגית מבחינה גופנית לחוויה רגשית. 

מרכז התפיסה בטיפול העצמי

לכן כאשר נתבונן על מחלות והפרעות פיזיות שלנו נוכל לקבל רמז למה הן פותרות עבורנו ודרך זה גם לרפא את הגוף, וגם לטפל ברגש.

לרוב התשובה למה הגוף פותר תתגלה לנו בבהירות וביתר קלות בכך שתתבטא במחלה או בהפרעה עצמה / באיבר או החלק בגוף שבו היא הופיעה. נוכל לראות מה הגוף פותר לי דרך זה שיש לי את ההפרעה הזו, מה נחסך ממני, ואיזה נטל זה מוריד מעלי ? – האם גם בלי המחלה הייתי פותר או יכלתי לפתור את האתגר הזה בחיי.

אומנות ההקשבה לגוף

שעולה כאב פיזי משום מקום, הוא לעולם לא באמת משום מקום. הגוף תמיד מחובר אל הרוח והנפש שלנו, ומגיב לקונפליקטים רגשיים. פעמים רבות אנו יכולים להיזכר במשהו ופתאום להרגיש צורך לישון, או לשמוע משהו ולחוש כאב חד באוזן או כיווץ בבטן. אם בזמן נהיגה אדם נזכר במשהו שהעליב אותו וברגע הזה נפער בו רעב, אולי הוא לא באמת רעב. אולי הוא פשוט מרגיש לא אהוב. 

טיפול עצמי דרך הקשבה לתסמיני הגוף

ניתן להתבונן על הרגע לפני שעלה כאב, או איזשהי תחושה גופנית ולהיזכר במחשבה על מנת להבין את הרגשות האמיתיים שלנו דרך הגוף ומה שהוא מספר. היות והגוף שלנו מגיב לפי האמת העמוקה שלנו.

וכך גם עם הופעת בעיות ותסמינים גופניים, הם צצו בזמן מסוים, הזמן יכול לגלות לנו את מה הגוף פתר דרכם. נוכל להתבונן מה התרחש בחיינו  רגע לפני הבעיה או המחלה צצו, מה קדם להופעת הקושי הגופני- או איזה קושי רגשי חווינו שם.

זה לא אומר שתמיד תיווצר הפרעה או מחלה, אבל זה אומר ששווה לנו להבין מה קרה רגע לפני, מה חשבתי או שמעתי או פגשתי כשהופיעה אותה חוויה גופנית.

 יש בזה ערך גדול של הקשבה למה מניע אותנו באמת, ויש שם גם פוטנציאל מחולל לשינוי אמיתי בחוויה,

מכיוון שאנו קשובים לגוף אנו יכולים להתחבר לתחושות הממשיות שלנו ולא להדחיק את רגשותינו, אלא לטפל בעצמנו ואז הגוף לא צריך לקחת את המושכות על מנת לטפל בנו.

איך להקשיב למצפן הפנימי

יש בכולנו מצפן פנימי שמכוון אותנו בלי הפסקה רק שרובנו לא ערים אליו ומתעלמים באופן טבעי מהדרכתו המדוייקת והטובה לנו.

ההדרכה הפנימית הזו דרך המצפן יכולה לסייע לנו לשחרר את המערכת ממטען עודף של לחץ ומתח היוצר מחלות, לנקות קונפליקטים רגשיים דרך ביטוי רגשי מלא (*ביטוי רגשי מלא אומר להרגיש את הרגשות שלנו בלי לנתח ואז לבטא את מה שהגוף באופן טבעי שלוח אותנו לבטא- כמו לבכות לקפוץ, לכתוב לצעוק ועוד, כאשר המדד לביטוי רגשי או אנחת רווחה עמוקה הנפלטת מעצמה בסיום הריקון הרגשי). או בשיחרור קונפליקטים דרך נקיטת פעולות ועוד.

כשאנו בהקשבה למצפן הפנימי זה ניכר, ונראה אנו מחוברים ומתחברים למרכז שלנו יותר ויותר.

אחת הדרכים להתחבר למצפן היא לבדוק מה אנו חשים בזמן שאנו מדברים

לשים לב לאיזה תחושות עולות בנו עקב מה שאנחנו אומרים- או אפילו איזה תחושות עולות בנו שאנו רק באים לדבר.

האם אנו מוזהרים מראש דרך כיווץ או בכי שעולה נוכח הדברים שרציתי להגיד- אם כן זוהי הדרכה ברורה ובהירה של המצפן לא להגיד. המצפן עובד על תחושות, תחושות לא טובות ותחושות של כיווץ מסמלות שהכיוון לא נכון. התרחבות ותחושות טובות מסמן שהכיוון נכון.

המצפן הפנימי והסיבה שהוא פועל גם דרך הדיבור שלנו

ישנו צירוף מילים שאנו מכירים מסרטים וסדרות על קוסמים הצירוף הזה הוא :״אברא כאדברא״  שלמעשה לקוח מהשפה הארמית ואומר שאני בוראת במילותי. כוח המילים הוא כוח ידוע ואפילו נכתב ״שהחיים והמוות ביד הלשון״. למילים שלנו יש כוח בריאה עצום, ולכן ההדרכה הפנימית תורגש ביתר קלות כשנתבטא בדיבור, לדוגמא: שאנו מדברים בדרך שהיא הרסנית נרגיש שנרצה לבכות, ושנדבר בדרך הנכונה לנו, שתעצים אותנו- נתמלא באנרגיה נחייך או נרגיש קלילים. 

אנחנו משפיעים דרך התדר שלנו

התדר הפנימי הוא המשפיע ומה שיגרום לנו להרגיש טוב עם עצמנו יהיה נכון עבורנו ומה שלא מורגש כדרמה או עצב. ראיתי אנשים מקבלים מתוכם הדרכה כיצד לא להיגרר על ידי האגו לדיבור שלילי או לעין שלילית על העולם, וראיתי איך אותם מטופלים עושים קפיצה קוונטית משמעותית בחייהם, איך זה נראה כאילו שפתאום דברים נפתחים, דברים שנראו תקועים משתחררים – זה כאילו ״נפתח להם המזל״. למעשה השחרור מהאוטומט השלילי החזק יצר זאת עבורם, הם יצרו זאת עבורם- בדרך בוחרת, מנטלית וערה. לכל אדם כלים פנימיים שמדוייקים עבורו. יש לנו אפשרות להביא מחשבות חיוביות לשנות את השיח הפנימי לנעים או אפילו מעצים והתוצאות ממהרות לבוא.

איך משתמשים בעבודה תודעתית כטיפול להרזייה

עודף משקל והשמנת יתר הפכו בשנים האחרונות למגפה עולמית. ויחד איתם הצורך לטיפול להרזייה הפך קריטי ומשמעותי מאי פעם, היות והשמנת יתר מסכנת את הבריאות וגורמת לנטייה לבעיות בריאות חמורות בינהן שבץ מוחי, סכרת, מחלות לב ועוד.

במדד השמנת היתר העולמי ישראל מדורגת גבוה, ועל פי נתוני משרד הבריאות כמעט כל ישראלי שני סובל מעודף משקל או מהשמנת יתר. לכן במאמר הבא בחרתי לשתף אתכם בכלים משדה המחקר של הטיפול האלטרנטיבי. במאמר הבא לא אתן הנחיות לאכילה או לספורט אלא רק כלים תודעתיים, שמניסיוני יכולים ליצור שינוי משמעותי ויציב בבריאות ובמשקל הגוף. ללא התעסקות בקלוריות וללא תרופות או עזרים להרזייה.

טיפול להרזייה ללא דיאטה אך בעבודה עם קונפליקטים ריגשיים

לפי רפואות הממפות הפרעות ומחלות לפי הקונפליקטים הרגשיים שהן פותרות, ישנן מספר סיבות להשמנה ולהשמנת יתר. 

אם אחת או יותר מהסיבות שיהיו מפורטות פה מהדהדות לכם, תוכלו ליצור הרזייה בצורה שהיא כמעט אוטומטית דרך התבוננות עמוקה על הקונפליקט, התמלאות באהבה והבנה לגוף הביולוגי שלכם ולמה שיצר את ההשמנה מתוך חמלה לעצמכם והתחלה של תהליך של התבוננות על עצמכם.ן, בעיניים טובות שמתרכזות בלראות את היתרונות ולא את הפגמים.

ההסברים הבאים לקוחים ממחקרם של ד״ר האמר החוקר והמייסד של הרפואה הגרמנית החדשה ומעבודתו של המורה שלי ד׳ר ז׳ילבר רנו תלמידו של ד״ר האמר ומייסד הריקול הילינג:

טיפול להרזייה דרך עבודה עם קונפליקטים רגשיים הגורמים להשמנת יתר :

קונפליקט מראה גוף : 

הגוף יוצר מחלות או הפרעות רק כפתרון ביולוגי

כאשר אנו סובלים מקונפליקט רגשי יתכן שיהיה לגוף פתרון ביולוגי עבורו.

בעצם ההתבוננות והזיהוי של הקונפליקט הרגשי, הגוף יכול להבין שהבנו ואין לנו צורך בפתרון שלו.

בריקול הילינג (ריקול + היזכרות) , עצם ההבחנה יכולה ועורר ריפוי. במחקרים שנעשו במשך למעלה מעשרים שנה הוכיח ד״ר האמר מייסד הרפואה הגרמנית החדשה, שהגוף משחרר בעיות והפרעות דרך זיהוי והבנה של הקונפליקט.

התודעה שלנו מקליטה וקולטת הכל כל הזמן ורוב הגדול של הדברים עוברים לתת המודע, הקובע בין היתר את הקושי בהרזייה. עבודה עם מודעות יכולה להגיע עד לעומקי התודעה וליצור שינוי פיזי, דבר שקרה להמון אנשים מסביב לעולם.

כגופנו עלול לייצר בעיית השמנה או קושי בהרזייה, כאשר אנו חווים את אחד או יותר מהקונפליקטים הבאים:

• כאשר אנו מתבוננים במראה וכואב לנו מה שאנחנו רואים 
• כאשר אנו מתבוננים במראה וכואב לנו מה שאחרים רואים שהם רואים אותנו
• כאשר אנו לא בטוחים שאנחנו יכולים לאהוב את עצמנו כפי שאנחנו

מהמחקר נמצא שהקושי עם ההשמנה גורם להתחזקותה, לעלייה במשקל והתקעות והתקבעות המשקל העודף.

כאן אנו למעשה מבינים שבעצם אי הקבלה העצמית, וההתרכזות בחוסר שביעות רצון מהמראה שלנו, או אף המחשבה על כמה שאנו נראים לא טוב בעיני האחרים – כך אנו למעשה מייצרים התנגדות של הגוף להרזייה ואף מייצרים עוד שומן.

הדרך לעצור את ההשמנה היא הפוכה, היא לא דרך ביקרות או כאב על המראה שלנו, אלא דרך אהבה עצמית, קבלה, וחיפוש היופי והאהוב במראה.

הגוף הביולוגי הוא כלי שמכיל את המהות הרוחנית שלנו, חלק מתפקידיו זה עזרה בתהליכים הרגשיים העמוקים המודעים והלא מודעים שאנו עוברים.

כאשר נרצה להפסיק את ההשמנה ואף לעודד הרזייה יציבה, והישארות במשקל אידיאלי לאורך זמן ראשית נצטרך לתרגל עיניים אוהבות, קבלה עצמית, ושיח פנימי חיובי ומחזק.

קונפליקטים נוספים שיוצרים השמנה :

קונפליקט של חוסר בלתי ניתן לעיכול : 

• חוסר מגע עם האמא
• חוסר קשר עם אמא
• מחשבות כגון: יש לי את מה שאני לא רוצה ואין לי את מה שאני רוצה.

-קשר חסר עם האם, וגם חוסר חלב בזמן המתאים יכול ליצור קונפליקט שפתרונו השמנה.

-התעסקות חזרתית בנושא החוסר שיש לנו בחיים, תגרום לביולוגיה לצבור תאי שומן ולהחזיק בהם, הפתרון יהיה ראשית בלהבחין שאנו סובלים מהקונפליקט. ברגע שהבחנו דברים יוכלו להתחיל ולהשתחרר. השלב הבא יכול להיות דרך מבט חומל, להעביר את הריכוז לראיית הטוב והיש. הקונפליקט ישתחרר ואיתו תאי שומן בלתי רצויים. שנשתחרר מהקיבעון המחשבתי על החסר בחיינו, נוכל לאפשר גם לגופנו לשחרר שומן וגם למציאות לעזור לנו.

קונפליקט של נטישה גברית/ התקפות /מוד לחימה : 

בטבע כאשר יש מצב שבו צריך להיאבק או שנחווה עימות בלתי פוסק הגוף הביולוגי מייצר תאי שומן כדי להגן על עצמו,/לתפוס יותר מקום/ ליצור הרתעה. 

בבואנו לטפל בעצמנו בהשמנה, ועלינו על אחד מהקונפליקטים של מוד הלחימה, דבר ראשון חשוב להתבונן בקונפליקט, לראות איפה הוא מופיע בחיינו ומתי.

היות ועצם ההתבוננות והיכולת לזהות תחולל את הפתרון הראשוני שהוא שחרור הביולוגיה מלפתור את הקונפליקט עבורנו.

על מנת להבין אם אנו סובלים מהקונפליקטים הללו נוכל לבדוק :

• היכן אני חווה עימות מתמיד?
• איפה אינני רשאי.ת להיות נשית או נשי?
• איפה אני צריך.כה להיות במצב של מאבק מתמיד?

בשלב הבא נוכל ״לחבק את עצמנו״- לתת לנו לתרגל דיבור הפנימי רך, להסכים לראות שלא מתאים לנו המאבק ולא להמשיך אותו בראשנו כאשר התרחקנו מהמקום. 

בנוסף נוכל להקטין את המגע שלנו עם הסיטואציות או האנשים שדורשים מאיתנו להיות בעימות או מאבק מתוך הבנה שזה מייצר עומס רגשי כבד עלינו עד לרמה שהגוף צריך ליצור את ההשמנה כדי להגן עלינו.

קונפליקט של זהות : 

• קונפליקט הקשור לזכות של האדם להיות קיים
• קשור לזכות לביטוי עצמי, לבטא את האני
• להציע או להגיד דעה
• שתהיה לאדם טריטוריה
• שמישהו שהוא משמעותי בחיינו נפרד מאיתנו. 

קונפליקטים של זהות יכולים להיות קשורים לזכות שלנו להיות משמעותיים פה בעולם, שיראו וישמעו אותנו, שתהיה לנו טריטוריה ושנהיה יקרים ליקרים לנו. דוגמאות  לעלייה במשקל בקונפליקט של זהת : אישה שמשמינה בגירושים שאמא מצדדת בבעלה לשעבר. אישה שהותקפה מינית ומעלה משקל ממקום לא מודע על מנת להגן על עצמה, אדם שחש כי אימו שכחה מקיומו. אישה שהעלתה במשקל כאשר ביתה נפרדת ממנה. במידה ואתם מזהים את אחד המקונפליקטים הללו עוש עליהם התבוננות, הראו לעצמכם שאתם יקרים ושיש לכם זכות להתקיים ולהביע את עצמכם, שאתם יקרים לכם. תרגלו זאת בחייכם.

שומן כהישרדות

• הגנה- השומן מבחינת הביולוגיה מגן עלי, ניתן לבדוק האם הרגשתי לא מוגנת/ן – להבין מפני מה או מי אני צריך את ההגנה.
• לבדוק האם קרה משהו בהקשר לקור, האם הייתה קפיאה בחיים שלך או של מישהו מהמשפחה
• אותו הדבר לגבי טביעה
• התקרבות או התרחקות ממישהו (אישה שהשמינה שבעלה התעלם ממנה, תת המודע יצר זאת כאילו כדי לתפוס יותר מקום ולהתקרב אליו)
• הבעה של קושי ושל סבל
• לבדוק מה אני מרגיש.ה על להיות שמן/נה.

קונפליקט השמנה בבטן וקונפליקט שומן ביטני ובטן נפוחה

הבטן הוא המקום שמשתחרר בו הורמון של הביטחון –  הסרוטונין.

השמנה באזור הבטן יושבת לרוב על קונפליקטים של צורך בביטחון, פחד, חוסר ביטחון. ניתן לראות זאת בטבע לדוגמא את דג האבו נפחא, זהו דג שכאשר מרגיש איום הוא מתנפח. 

עבודה תודעתית תומכת הרזייה

כאשר באים לטפל בקונפליקט שיוצר השמנה, מנסים לרזות דרך התבוננות על מה הקונפליקט הרגשי פותר.

כדי להוריד במשקל דרך העבודה עם קונפליקט של השמנה, תמיד נצטרך לרפא את התפיסה שיש לנו על עצמנו. מבחינת המערכת הביולוגיה תמיד יהיה לנו את הגוף שאנו ״צריכים״, גם אם הוא שונה מהגוף שאנו ״רוצים״.

נעזר בשפה לשנות תפיסה ונגיד במקום ״להוריד״ או ״לאבד״ משקל, ל״השיל״. כי המוח תמיד נרצה להחזיר את מה שאיבדנו.

יש מבחינה ביולוגית איום בהפחתה במשקל, לפעמים אף להישקל יוצר סטרס ואז למוח הדבר נחווה כהתקפה, וכל פעם שאני חווה התקפה המוח יוצר עוד ועוד משקל.

לכן כאשר יש עודף משקל של כמה קילוגרמים ניתן לעשות רשימה של כל הפחדים,

בהתבוננות על הפחדים נוצר כוח לעיתים לעבור דרכם ובכך ליצור הפחתה של סטרס המסתובב במערכת. במצב של סטרס בזמן ההשקלות חשוב להפסיק להישקל! להימנע מלהסתכל דרך משקפיים שמחפשות מה שאנחנו לא אוהבים או אוהבות בעצמנו כי זה יוצר סטרס ומקשה על הירידה במשקל.

להתבונן במראה ולדמיין שאנחנו מתבוננות/ות בעיניים של אדם שאוהב אותנו.

ובעיקר להפסיק להשוות את הגוף שלנו לגוף של אחרים, להפסיק את המעגל השלילי היוצר את ההשמנה. 

הורות פנימית מטיבה היא תרגול תודעתי, וכלי להתפתחות ולצמיחה הנובע מתפיסה ויחס חיובי של אדם כלפי עצמו.

לספר שכתבתי ״הורות פנימית

הורות פנימית מאפשרת לנו ללמד את עצמנו שיח פנימי חדש, שיאפשר מרחב נעים בתוכנו, בית מזין ומכיל, על מנת שיהפוך לעוגן יציב בתודעה שלנו, גם מול סערות החיים הקשות.

“עולם פנימי תמיד משתקף בעולם חיצוני”

משמעו שמה שאנו חווים במציאות הוא שיקוף של מה שיש לנו בתוכנו בתודעה, ההלך הפנימי שבתוכנו, הטון והאווירה, הם מה שנחווה בעולם במודע או שלא במודע. דבר זה קשה להבין אבל קל לחוות.

לכן חשוב שנטפח את העולם הפנימי שלנו דרך האהבה. אחת הדרכים המשמעותיות, והנחוות בעוצמה היא לעשות זאת דרך השיח הפנימי.

יש בתוכנו אוטוסטרדה של מחשבות הנעות כל רגע ובלי הפסקה, וכמעט שלא ניתן לעצור אותן.

אדם שמתרגל מדיטציה יכול להיווכח בכך. מדיטציה מאפשרת לנו כמו להיות בתחנת רכבת, ושכל פעם שאנו בטעות עולים על רכבת (כמו נסחפים עם מחשבה), לרדת ממנה ולחזור לתחנה (להמשיך להתבונן ללא הזדהות עם המחשבה). דבר זה מגלה לנו את רצף המחשבות.

אם אדם חרדתי יעשה זאת הוא יגלה שכל כמה מחשבות מגיעה באופן אוטומטי מחשבה מחרידה.

אדם כועס יגלה שכל כמה מחשבות תגיע בתוכו מחשבה מכעיסה וכן הלאה. זה לא אומר שמחשבה זו מחזיקה את האמת, אך זה כן מראה עד כמה היא בלתי רצונית וקורית בלי בחירה.

המחשבות שלנו אינן אנחנו, הן קורות מעצמן וחשוב שלא נרגיש אשמה כשהן באות, ולא נלחם בהן אלא נסכים לרכז את המודעות שלנו במה שאנו רוצים שיגדל.

הדרך שבה אנו מדברים לעצמנו במחשבות יכולה להפוך לבחירה מודעת.

נוכל לאמץ יחס חם וסולח אל עצמנו דרך השיח הפנימי שלנו. דרך מודעות חומלת וסולחת נוכל לאמץ פנייה חמה ורכה אל עצמנו, דרך המילים, המעשים והמחשבות שלנו, נוכל לנהוג בנו בצורה שהיינו רוצים שאחרים יתייחסו ויתנהגו אלינו.

נסו לחשוב, האם הייתם רוצים שאדם שמדבר אליכם כמו שאתם מדברים אל עצמכם ישהה איתכם כל היום ללא הפסקה? במידה ולא, זוהי קריאה חד משמעית וישירה לשינוי, מכיוון שאתם שוהים עם עצמכם כל הזמן ובלי הפסקות, ותמיד תשהו.

מערכת היחסים שלנו עם עצמנו היא מערכת היחסים המרכזית והמשמעותית ביותר בחיינו. מכיוון שהיא נוכחת ומשפיעה על כל מערכות היחסים האחרות שלנו. חשוב שנטפח אותה כדי לחוות חיים טובים ועשירים יותר.

אחד המורים האהובים שלי, ד”ר ז’ילבר רנו, טוען תמיד כי זה אף פעם לא מאוחר לחוות ילדות מאושרת.

בתוכנו מתקיים ללא הפסקה ילד/ילדה שזקוקים ליחס חם ואוהב שלנו. גם אם לא זכינו להורות אוהבת, חמה ומטפחת, חשוב שנדע שאנו יכולים להזין את עצמנו בהורות שכזו אם ננהג בעצמנו כמו בילדים יקרים וחשובים שכל תפקידנו הוא לאהוב ולטפח אותם.

נסו לדמיין שיש לכם ילד והוא כרגע נפל ונחבל, או שמשהו כואב לו והוא סובל, האם כדי שהוא ישתפר לפעם הבאה כדאי שתרדו עליו, תבקרו ותשפטו אותו? כמובן שלא.

אך לעיתים, כמעט בלי לשים לב, במקומות שבהם אנו נופלים או טועים ונכשלים יש קול פנימי מכאיב ושופט בתוכנו. המבקר אותנו על חוסר ההצלחה או מכאיב לנו גם שכבר כואב.

דבר זה משול להורה שיראה את ילדו מתפתל מכאבים ויחליט שזה זמן נהדר להרביץ לו. דבר נוראי זה לא מתקבל על הדעת, אך פעמים רבות ההלך האוטומטי שבנו בוחר בו.

הורות פנימית מטיבה אומרת שאני רוצה לאהוב, לטפח ולהזין את עצמי. להיות ההורה הטובה ביותר עבור הילדה הפנימית שבי משמעו לחפש את הטוב שבי, להעריך אותו ולהעצים אותו במבט שלי.

הורות פנימית מטיבה אומרת שאני רוצה לתת לעצמי אהבה ללא תנאי, לא משנה מה קרה אני תמיד ראויה לאהבה של עצמי, האהבה הזו תרפא אותי במשברים ותחזק אותי ביומיום.

הורות פנימית מטיבה משמעה להיות ערה ובמודעות לדרך שבה אני מסתכלת על עצמי, מדברת עם עצמי פונה אל עצמי ומגנה עלי .

היכולת להורות פנימית מטיבה מתעצמת ומתחזקת עם תרגול.

ממש כמו כל מיומנות, תמיד ניתן להשתפר וכל תרגול הוא טוב ומשמעותי.

נוכל בכל רגע לבחור לתרגל זאת רק אם ניזכר. וגם אם ההלך האוטומטי שבשיח הפנימי שלנו הוא אחר או אפילו בדיוק ההפך, בכל רגע נוכל לבחור ולשנות.

אנו גם ככה צועדים בשבילי החיים, חשוב שנהנה מהדרך כמה שיותר וככל הניתן. אחד הכלים העוצמתיים ביותר לעשות זאת היא להעניק לעצמנו את ההורים הטובים ביותר שיגדלו אותנו במחשבות, וזה לא משנה בני כמה אנחנו.

תמיד נכון לנו ומחזק אותנו להיות אהובים עטופים ומוגנים, על ידי עצמנו.